''נגיף של פחד אחז בממשלה''

בני משפחתו של אברה מנגיסטו מנסים למנוע ביקור משפחות מחבלים מעזה. אחיו: זו לא הרעת תנאים אלא החזרת שפיות. הממשלה מפחדת בלי סיבה.

שמעון כהן , י"ב בתמוז תשע"ו

משפחת אברה מנגיסטו
משפחת אברה מנגיסטו
צילום: חזקי ברוך

אחז בהם פחד. מנגיסטו

אל מול שערי כלא באר שבע הגיעו הבוקר בני משפחתו של אברה מנגיסטו התובעים להפסיק את ביקורי משפחות המחבלים מעזה כל עוד בנם מוחזק בידי חמאס.

בראיון לערוץ 7 מספר אילן, אחיו של אברה, על תחושותיה של המשפחה זמן קצר לפני הגעת האוטובוסים בהם מוסעות משפחות המחבלים משערי רצועת עזה אל פתח הכלא.

"הגענו מול הכלא. אנחנו מחכים לאוטובוסים שיגיעו בתוך חצי שעה. אנחנו דורשים מראש הממשלה די לביקורים האלה. לא יתכן שארגון חמאס שמחזיק בנעדרים ושבויים ורומס את זכותם ההומניטארית ואפילו לא מאפשר ביקור של הצלב האדום ומצד שני בכל שבוע פעמיים, בשני ורביעי, הם מקבלים ביקורים כאן. בכל שבוע המחבלים יושבים עם המשפחות ומרגישים בבית. שוכחים שהם בכלא. זו הפקרות".

מנגיסטו נשאל אם לאחר כשלון משפחתו של אורון שאול ז"ל למנוע ביקורים שכאלה עדיין ניתן לקוות לשינוי. "אני יודע שזה לא עזר, אבל אני יודע שהמאבק נגד ביקורי המשפחות זה דבר שלוקח זמן. אנחנו חזקים ואיתנים ונמשיך עד שמישהו מהממשלה יפסיק עם נגיף הפחד ופיק הברכיים בכל מה שקשור לאסירים הביטחוניים והגיע הזמן שיעשו משהו בנידון".

ממשיך מנגיסטו וקובע כי לדאבונו התנהלותה של הממשלה בסוגיה זו נובעת אך ורק מפחד וחשש אך "אין מה לפחד. זכותנו להילחם על חפות האזרחים וכבוד החיילים שמסרו את נפשם. אנחנו מקווים שחברי הקבינט שכל כך התלהבו מהסכם עם טורקיה שילמדו מהם איך טורקיה שמרה על כבודן של הגופות, למרות שהיה מדובר שם במחבלים".

בהמשך הדברים נשאל מנגיסטו אם מישהו מהממשלה או מחוצה לה נפגש עם בני משפחתו ומקיים קשר רציף כלשהו לעידכונים. "עם כל הכבוד לפנייה של ראש הממשלה לממשלת אתיופיה ולאו"ם, שום מדינה וארגון לא תעשה את הפעולה שהממשלה מחויבת לה. זו אחריות ראש הממשלה והוא צריך לעמוד איתן והדרישה הבסיסית היא שלא לאפשר להם ביקור משפחות", הוא משיב.

כשהוא מתבקש להתייחס למניעה מצידו של בג"ץ לפגוע בתנאיהם של האסירים הוא קובע: "אין חוק בינלאומי שמחייב את ישראל לגבי מחבלים עם דם על הידיים. הם לא חיילים. הם בגדר פושעים ואין שום חוק שמחייב זאת. מדובר רק בנגיף פחד שתופס את הממשלה", ובאשר לפגישות עם נציגי הממשלה הוא אומר: "לצערי אין מה להיפגש איתם, כי כלום לא מתקדם ואין תזוזה".

"אנחנו דורשים בסך הכול להפסיק את ביקורי המשפחות. אני שומע שמדברים מדברים על הרעת תנאים. זו לא הרעת תנאים, אלא החזרת השפיות לכלא. אלו אסירים עם דם על הידיים שהמדינה מוציאה עליהם למעלה ממיליארד ₪ בשנה ועל סל תרופות עושים ועדות ודיונים.

"לפעמים אני אומר שעדיף שישחררו וכך יש סיכוי שאולי ימותו במלחמה הבאה, מאשר שיחיו פה עד מאה ועשרים עם כל הטיפול הרפואי שהמדינה מעניקה להם".

ומה לגבי הצלב האדום? "הצלב האדום מתקשרים מדי פעם. אמרנו להם שאנחנו דורשים שיגנו את העוול ההומניטארי מעל כל במה. אנחנו עדיין לא רואים שהדברים נעשים. ניאבק בכל דרך עד שזכותו ההומניטארית של אח שלי תצא לאור".