'בני אמר: נכרתו לי שתי רגליים'

סבתא שנותקה מנכדה הבכור ע"י בתי המשפט מתארת בכאב את המשחק המכור כלשונה שבמסגרתו מתקבלות ההחלטות.

גיל רונן , י"ב בתמוז תשע"ו

בית משפט
בית משפט
צילום: iStock



טוען....

רות (שם בדוי) פרסמה לפני כמה ימים פוסט בפייסבוק שזכה לשיתופים רבים בו סיפרה בכאב על החלטת בית המשפט לאפשר לכלתה לשעבר לעבור מהצפון אל יישוב מבודד בנגב, המרוחק ארבע שעות נסיעה (במכונית פרטית) מאזור המגורים של הסבא והסבתא ושל אביו – בנם.

זאת, למרות שבהסכם הגירושין החתום נכתב במפורש כי כל שינוי במיקומו של הנכד יהיה טעון אישור של שני ההורים.

"ייזהר כל אב גרוש, שהגיע לסכם על הסדרי ראיה! הסכם זה, שיש לו מעמד של פסק דין, משול להסכם החתום על הקרח", כתבה. "בכל רגע נתון יכולה פרודתו, בהחלטה שרירותית, לעבור עם הילד שלו, להתגורר במקום מרוחק ממקום מגורי האב, להפר את הסדרי הראייה, ולקבל בדיעבד אישור שופט"

'בשורה קשה מנשוא'

"אני אמא לשלושה וסבתא לחמישה", סיפרה. "משפחה מלוכדת ואוהבת כמו שלנו אאחל לכל אוהביי... השבוע הופרה האידיליה של משפחתינו, כאשר התבשרנו בשורה כואבת וקשה מנשוא, כי הקשר הרציף עם נכדי הבכור, אשר אנו קשורים אליו באהבת נפש, עתיד להיגדע.

"בני הבכור, אביו, הנו אבא מעורב בכל רגע בחייו של בנו, ומעולם לא ויתר על אף שעה של בילוי משותף שהתאפשרה לו. לאחרונה נמסר לו כי גוזלים ממנו את הזכות לקשר רציף עם בנו. גוזלים מבנו את הזכות לאבא. קורעים את הילד ממשפחה גדולה ומחבקת, כופים עליו לגור במקום מרוחק מכל בני משפחתו ומחבריו, ובניגוד גמור לרצונו של הילד! רק כי האמא החליטה".

בשיחה עמנו תיארה רות את האופן בו נותק הנכד מאביו. מדבריה עולה תמונה של מערכת משומנת היטב ו"קפקאית" כדבריה, שמקיימת תהליך ארוך ויקר בכדי לקבוע אם לאפשר לאם להפר את ההסכם שחתמה עליו, למרות שברור לכל כי מהרגע הראשון, היא יודעת לאיזו מסקנה היא תגיע.

'הנטייה היא לאמא'

פקידת הסעד – העובדת הסוציאלית שמוסמכת להתערב במקרי גירושין ולהגיש דו"ח הקרוי "תסקיר" לבית המשפט – החליטה מראש לאפשר לאמא לעבור לדרום עם הילד, עוד לפני שפגשה כלל את האב, נזכרה רות. פסיכולוג ערך מבחנים פסיכודינמיים (הקרויים מבחני "מסוגלות הורית") לאבא, לאמא, לילד, ולבני הזוג של האמא והאבא, והמליץ לבסוף לתת לאמא לעבור "בגלל שהילד היה עם האמא עד עכשיו", כדבריה.

"הנטייה היא לאמא", אמרה. "אין שום קשר בין מה שנכתב במבחנים לבין מה שמוחלט בסוף. המומחה לוקח את הנתונים שמובילים למסקנה שלו. נתונים שלא מובילים למסקנה שלו – הוא מתעלם מהם".

'זה כמו תאונה באמצע החיים'

"יש טקס, אבל בסופו של דבר יש כאן לופ", היא הסבירה. "בגלל חזקת הגיל הרך הילד היה אצל האמא ואז אומרים שבגלל שהילד היה אצל האמא כבר אי אפשר להעביר אותו לאבא. אז אנחנו בתוך לופ שבו לגבר אין סיכוי!... זה לא מוסרי! זה ממש לא מוסרי! אמרו ש'אמא טובה היא אמא שטוב לה'. ומה עם האבא? אתה עומד תמה מול הנימוקים האלה".

האב מקבל את הילד אליו פעם בשבועיים, אבל "הוא לא אבא כמו שהוא היה קודם", קוננה רות. "הוא היה קודם אבא רציף שהכיר את החברים של הילד, הכיר את החוגים, הכיר את המורה, היה מעורב ונשא את הנאום בשם ההורים בסוף השנה. הוא יהיה אבא של שבתות וחגים, שזה נחמד אבל זה משהו אחר". בקול נחנק ציטטה את בנה כמי שאמר: "זה כמו תאונה באמצע החיים. ונכרתו לי שתי רגליים".

"לבי עם הגברים שזה קורה להם", אמרה. "עד שזה קרה לנו, לא הייתי מודעת לזה. האב לכוד ואין לו צוהר, אין לו אופציה להשתחרר".