הואשם שהוא רוצה להחזיר את המערכת לימי הביניים. שר הבריאות, יעקב ליצמן
הואשם שהוא רוצה להחזיר את המערכת לימי הביניים. שר הבריאות, יעקב ליצמןצילום: הדס פרוש, פלאש 90

סל התרופות יגדל ל-550 מיליון שקלים בשנה בחמש השנים הקרובות - זו אחת הבשורות המשמעותיות של שרי האוצר והבריאות שהגיעו להסכמות ביניהם בנושא זה.

השרים, משה כחלון ויעקב ליצמן סיכמו כי התוספת השנתית לסל שירותי הבריאות תורחב ותעמוד על 550 מיליוני שקלים מדי שנה, במקום 300 מיליון שקלים כיום. מתוכם, יוקצו 50 מיליון שקלים לטובת בדיקות וסקירות גנטיות.

התוספת האמורה תמומן באמצעות תוספת מימון ממשלתי והטלת היטל על הכנסות ביטוחי הבריאות הפרטיים והמשלימים.

היטל זה יאפשר לאזן בין הרפואה הפרטית לרפואה הציבורית ולאפשר רפואה ברמה גבוהה לציבור, כולל אוכלוסיות חלשות יחסית שאין להן ביטוחים פרטיים כלל.

שר הבריאות יעקב ליצמן אומר, "סיכמנו היום על מהלך היסטורי, בו אחרי שנים רבות תקציב סל התרופות והטכנולוגיות כמעט ומוכפל. הגענו להבנה מבורכת על תוספת משמעותית שתוקצה לסל - שמשמעותה תוספת לכלל האזרחים ואשר תוביל לסל שיוויוני יותר. איני מתערב בשיקולי ועדת הסל. עם זאת, אני מצפה שהוועדה תיתן עדיפות לתרופות והטכנולוגיות שמוגדרות כמצילות חיים ומחלקות קשות. היום אנו מחזירים את התקווה לחולים ובני משפחותיהם".

שר האוצר, משה כחלון הוסיף, "בשנים האחרונות הלכה והתחזקה הרפואה הפרטית בישראל על חשבון המערכת הציבורית. בשנה האחרונה בשיתוף פעולה עם ידידי שר הבריאות ליצמן, ביצענו מספר מהלכים שיפסיקו את המגמה הזאת שיחזירו למערכת הציבורית את הכבוד הראוי לה. שתי הפרומות האלו יתנו זריקת מרץ למערכת הרפואה ציבורית ויסייעו ביצירת מערכת שוויונית עבור מעמד הביניים והשכבות החלשות".

השרים כחלון וליצמן גם סיכמו על קיום עבודת מטה משותפת של מנכ''ל משרד הבריאות, הממונה על התקציבים והממונה על השכר בשיתוף עם נציבות שירות המדינה ותוך משא ומתן עם ההסתדרות הרפואית, במטרה לחזק את המנהלים במערכת הבריאות הציבורית.

זאת, כך שמנהלי מחלקות חדשים יכהנו במתכונת של קדנציות מוגבלות בזמן ובתקופת הכהונה.

עבודת המטה כאמור תכלול את ההשלכות הכלכליות הנדרשות לשם כך בבתי החולים, לצורך העברת הפעילות למערכת הציבורית. העבודה תוצג לשרים שיקבלו עדכון שוטף על התהליך ויחליטו על אופן התקדמות התהליך.