בלגיה מתקשה במאבק מול הטרור האסלאמי

המגבלות שבלגיה שמה על עצמה לצד השאיפה לשלב מוסלמים מתונים במאבק בטרור מקשים עליה להתמודד עם גל הטרור.

שמעון כהן , ג' באב תשע"ו

ד"ר אמירה הלפרין ממכון טרומן באוניברסיטה העברית, מומחית לטרור בצרפת, בלגיה ובריטניה, מתייחסת ביומן ערוץ 7 לאירועים החוזרים ונשנים של טרור מוסלמי ברחבי אירופה, תוך דגש מיוחד על המתרחש בבלגיה שם פצע מוסלמי שתי שוטרות במצ'טה בשבת האחרונה תוך שהוא קורא קריאות 'אללא אוכבר'

ד"ר הלפרין מציינת את ייחודה של בלגיה כמדינה המבקשת להיאבק בתופעת הטרור לא רק על ידי לחימה במישור המודיעיני והביטחוני אלא גם בצורה של שיחות וחינוך ערכי בריכוזי האוכלוסייה המוסלמית, ולשם כך מנסה הממשלה להיעזר בגורמים ליבראליים יותר ולהוכיח דרכם לאוכלוסייה הקיצונית יותר את יתרונות השיטה הדמוקרטית.

לדבריה עד כה לא ניתן להצביע על תוצאות חיוביות לדרך זו של הממשל הבלגי המתמודד עם מוסלמים שנכנסים לשטחי בלגיה תוך ניצול זרם המהגרים הנכנסים ליבשת. את אותם מהגרים "מנסים לשלב אותם בחברה ובערכים המערביים". זאת בעוד הקהילות המבוססות הנוצריות חוששות מפניהם ואינן מעוניינות בשילובם.

באשר למניע העומד מאחורי כל גל הפיגועים הנוכחי באירופה, מציינת ד"ר הלפרין כי מדובר לא פעם בקשר ישיר או עקיף למתרחש במזרח התיכון. מדובר במחבלים שגדלו באירופה, התאמנו בסוריה ולאחר שעברו הליך של הקצנה שבים לאירופה על מנת לפגע בה כאקט של נקמה על מעורבות המדינות האירופיות במתקפות על המדינה האסלאמית.

לדברי הלפרין מול התופעות הללו הישגיהם של גורמי הביטחון האירופים אינם גדולים, אם כי היא חשה שמשהו מתחיל להתרחש בכיוון המראה שינוי. "הקושי של המשטרה שם הוא קושי אמיתי. הם לא יכולים להתמודד עם פעילות הקיצוניים. יש פחד של האוכלוסייה לשתף פעולה עם המשטרה, יש פחד של המשטרה עצמה מגורמים קיצוניים. צריך הרבה ניסיון וידע כדי להתמודד", היא אומרת ומציינת כי התמודדות אירופית זו מתבצעת תוך כדי לימוד ארוך שנים ממקבילים מחוץ לאירופה, ובהם בין השאר גורמי השיטור והביטחון הישראליים.

הלפרין מציינת כי מהלכים שבהם נקטה משטרת ישראל כניתוח פרופיל של מפגעים פוטנציאליים בשדות תעופה, מהלכים שזכו לביקורת בעבר, נלמדים בשנים האחרונות וכיום גם בנמלי תעופה אירופים נוקטים בדרכים אלה. זאת תוך שינוי תפיסה ודיבור ישיר על הדברים באופן גלוי שאינו נכנע לתכתיבי הפוליטקלי קורקט. עם זאת היא מציינת כי כמו בישראל גם באירופה ישנם חברי פרלמנט מוסלמיים שהעבודה איתם ושיתוף הפעולה איתם מחייבים ניסוח מתחשב של הדברים.