עשור למלחמת לבנון ה-2: הצפון מוגן?

ועדת חוץ וביטחון קיימה דיון מיוחד לציון עשור למלחמת לבנון השנייה ובחנה את הפקת הלקחים מהמלחמה והיערכות העורף למערכה נוספת.

חזקי ברוך , י"ג בתמוז תשע"ו

לאן נעלם ליברמן איש הימין? שר הביטחון הטרי בגבול הצפון
לאן נעלם ליברמן איש הימין? שר הביטחון הטרי בגבול הצפון
צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ אבי דיכטר (ליכוד), ציינה היום (שלישי) עשור למלחמת לבנון השנייה, בדיון אשר עסק בהפקת הלקחים מן המלחמה וההיערכות לעתיד בהיבט של מוכנות העורף.

תא"ל דדי שמחי, ראש מטה פיקוד העורף אמר צה"ל נמצא בקשר ובשיתוף פעולה עם רח"ל (רשות החירום הלאומית) ועם המשטרה וכיבוי האש, "התפתחה תרבות חירום מצוינת בעורף הלאומי, כאשר רח"ל אחראית על מוכנות משרדי הממשלה ואנחנו בפיקוד אחראים על מוכנות הרשויות המקומיות".

תא"ל שמחי אמר כי מתוך 257 רשויות מקומיות, 235 ידעו להתמודד ברמת הצלחה כזו או אחרת במצב חירום עתידי, ורק 22 רשויות, בהן נמצאים 2% מהאוכלוסייה, לא יתפקדו טוב. תא"ל שמחי התבקש לפרט יותר את מדרג המוכנות של הרשויות, והשיב כי 61% מהרשויות, בהן נמצאים 79% מהאוכלוסייה ידעו להתמודד טוב או טוב מאוד, ובנוסף עוד 31% מהרשויות, בהן נמצאים 19% מהאוכלוסייה, יתקשו לתפקד אבל יצליחו.

יו"ר הוועדה העיר כי משמעות הדבר היא ש-21% מהאוכלוסייה נמצאת תחת רשויות שלא יצליחו או יתקשו לתפקד בעת חירום, ותשובות אם יצליחו או לא נקבל רק ביום פקודה, והדבר איננו מתקבל על הדעת. יש להביא את הרשויות למצב של מוכנות ליום פקודה, מבלי לקחת סיכונים, אמר היו"ר וביקש להתעמק במאפיינים של אותן 22 רשויות אשר כרגע אינן בתפקוד בעת חירום.

תא"ל שמחי השיב כי רובן של הרשויות הן רשויות ערביות בצפון, ויש קורלציה כי רשויות אשר מתקשות בתפקוד בשגרה לאלה המתקשות בתפקוד בחירום. עם זאת, הדגיש שמחי, רוב הרשויות בעוטף עזה ובגבול הצפון הן ברמת התפקוד הטובה ביותר, וכן יש תקצוב מיוחד של 20 מיליון ₪ בשנה, מעבר לתקציב השוטף, אשר נועד להשקעת מאמץ מיוחד בעשר רשויות שזקוקות לו.

"את מלחמת המפרץ התחלנו עם 8 אזורי צפירה והיום אנחנו עם כמעט 250 אזורי צפירה, ולקראת 2018 נעבור ל-3000 אזורים, שיספקו לאזרח התרעה מאוד מדויקת", אמר תא"ל שמחי והוסיף, "אני מודד מוכנות למלחמה, ונכון שיש עוד הרבה עבודה, אבל היא נעשית, מתוכננת ומתוקצב, ולכן אני אופטימי".

נושא מיכל האמוניה במפרץ חיפה עלה אגב הדיון של שינוע בשעת חירום, וסגן ראש המל"ל לנושאי עורף, זאב צוק-רם, אמר, "אני עוסק בזה מטעם רה"מ בשנה האחרונה והלוואי ורוב הדברים יהיו מוכנים כמו המיכל הזה. אנו יודעים במידת הצורך לעשות שינויים כאלה ואחרים במיכל ובתכולתו על מנת שלא יהווה איום לחלוטין. יש בעורף לפחות שלושה דברים מסוכנים עשרת מונים יותר מהמיכל הזה".

"הצגנו בכל הדרגים המלצות לצמצום פערי מיגון, לאור זאת שהיום אזרחים ממגנים רק כאשר הם רוצים להרחיב את הבית. סדר העדיפות הלאומי שנקבע למיגון הוא תשתיות קריטיות תחילה. אני גם רוצה להזכיר שבעוטף עזה הושקעו מספר מיליארדים למיגון של הכל, ועדיין דובר על פינוי – ולכן קודם צריך להחליט מה עושים – אם נערכים למלחמה של מספר שבועות, או טפטוף טילים על פני שנים רבות – ואז לקבוע מהו הצעד המיגוני הנכון", אמר תא"ל שמחי.

יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר, סיכם את הדיון ואמר, "מלחמת לבנון השנייה ב-2006 הייתה הפעם הראשונה בה באמת הפך העורף לחזית באופן מסיבי. פיקוד העורף הפיק את הלקחים מהרגע הראשון, כאשר פרט לשמו, הכל שם השתנה ונבנה אחרת".

"נושא הסיכונים במפרץ חיפה ונושא פערי המלאים הם דברים חשובים שנמשיך לדון בהם במסגרת ועדת המשנה למוכנות העורף. נמשיך גם לדון בסוגיה ישנה, שטרם באה לפתרונה, והיא גיוס למילואים של כח אדם משמעותי מהמשטרה וכבאות האש. מדובר בלוחמים בעלי מוטיבציה, אבל תפקיד משרדי הממשלה הוא לדאוג להסדיר איפה המדינה צריכה אותם. חייבם להגיע ליום פקודה עם הבנה ברורה של מה המספרים הנדרשים לכל גוף, כמו שחייבים להסדיר את נושא מוכנות הרשויות. אסור לנו להשאיר ספקות שיתגלו רק בעת החירום".