מתווה שטייניץ למניעת הרס עמונה

השר יובל שטייניץ מספר לערוץ 7 על הפתרון אותו הוא מקדם מול נתניהו, היועמ"ש ושרת המשפטים למניעת הרס עמונה. "הסכנה מוחשית מאוד".

שמעון כהן , י"ד בתמוז תשע"ו

השכל חייב לנצח. השר שטייניץ
השכל חייב לנצח. השר שטייניץ
צילום: מארק ישראל סאלם, פלאש 90

בראיון ליומן ערוץ 7 מתייחס שר התשתיות האנרגיה והמים, יובל שטייניץ, לחשש הכבד מהרס הישוב עמונה, הרס הצפוי להתרחש בעוד כחצי שנה, ולמשבר המים הפוקד את צפון השומרון והפתרונות לו.

בסוגיית עמונה נשאל השר שטייניץ עד כמה באמת מתקרב היום בו תמצא את עצמה ממשלת ימין כשהיא מבצעת הרס של ישוב, וזאת לאור דבריו של היועץ המשפטי לממשלה ולפיהם אין מנוס מהעתקת הישוב, ככל הנראה לקרקע סמוכה.

"הסכנה בעיניי מוחשית מאוד", אומר שטייניץ הקובע כי "זו תהיה טרגדיה וגם אבסורד מוחלט אם לא נצליח למנוע את הפינוי הזה".

הוא מזכיר את הימים בהם עמד בראש ועדת החקירה הפרלמנטארית לאירועי עמונה ב-2006, "עמדנו על הטרגדיה חסרת התכלית שבהריסת תשעת הבתים ההם, הרס ללא תוחלת עם עשרות פצועים ועצורים", אומר השר המזכיר כי גם הפלשתינים שטענו לבעלות על הקרקע לא קיבלו את הקרקע והבתים החרבים נותרו עד היום במרכזו של הישוב. "זהו סבל מיותר", הוא אומר.

כשנשאל מה מקור קביעתו של היועץ המשפטי לממשלה ולפיה חוק ההסדרה לא יצלח את מחסום בג"ץ, משיב שטייניץ ואומר כי "לא התעמקתי מספיק טוב בחוק ואינני משפטן, אבל ההצעה שלי קצת שונה ויש לה סיכוי סביר לעמוד במבחן בג"ץ.


לא התעמקתי מספיק טוב בחוק ואינני משפטן, אבל ההצעה שלי קצת שונה ויש לה סיכוי סביר לעמוד במבחן בג"ץ
''ההצעה אומרת דבר מאוד הגיוני ופשוט – השכל חייב לנצח. יש הבדל בין בית אחד או שנים לבין קהילה שלמה ושכונה שלמה, ויש הבדל בין ישיבה ארעית על הקרקע לבין קהילה שיושבת תחת גפנה ותאנתה במשך שנים ומישהו פתאום מערער על הבעלות על הקרקע".

כדי להבהיר את הנחות היסוד שעליהן מתבססת תכניתו למניעת ההרס בעמונה, ממשיך שטייניץ ואומר: "נניח תיאורטית שמישהו יבוא ויוכיח ששכונה שלמה בצפון תל אביב נבנתה על קרקע שחשבו שהיא קרקע מדינה אבל יש לו קושאן מהסבא שלו וכעת הוא אומר שהוא רוצה את הקרקע חרושה ולא רוצה פיצוי. בשום מדינה נורמאלית לא היו מפנים שכונה או עיר רק כי אדם רוצה את הקרקע עם שדה של עשבים שוטים. אותו כלל צריך לחול גם בעמונה".

לדבריו, על מנת להגיע לפתרון ראוי יש להידבר עם היועץ המשפטי לממשלה "ולהגיע למסלול שאומר כך – אם מדובר בקהילה, ביותר ממספר משפחות בודדות, ואם מדובר בישיבה על הקרקע שנמשכת כבר מספר שנים לפני הערעור על הבעלות, אזי בתנאים מסוימים הממשלה יכולה לחייב מסלול של פיצויים או פיצויים מוגבלים".

כשנשאל אם אינו מעריך שארגוני שמאל יטענו שהמתווה שהוא מציע מעניק פרס לעבריינים אם חטאם גדול יותר וארוך שנים יותר, משיב שטייניץ וקובע כי "ההיפך הוא הנכון. אם אתה מקים שכונה או ישוב שלם קל יותר להבחין בכך, ואם חלפו שנים ולא היה ערעור, אז הדעת נותנת שלא הייתה מתאפשרת הקמת קהילה שלמה ושלאחר שנים יפתחו את הנושא להתדיינות. יש בכך היגיון וכך גם לא היה קורה בעולם או בתוך הקו הירוק".

שטייניץ מספר כי הוא מקדם את ההצעה מול מספר גורמים ובהם גם ראש הממשלה שהבין את ההיגיון שבהצעתו, אך כלשונו של שטייניץ "הוא לא היועמ"ש". כעת בכוונתו להמשיך ולקדם את ההצעה מול שרת המשפטים והגורמים הרלוונטיים, אך הוא מתחייב לתמוך בכל הצעה שתביא לביטול הפינוי וההרס המתקרבים.

שטייניץ בעמונה
צילום: לשכת השר

בהמשך הדברים התבקש השר שטייניץ להתייחס מתוקף היותו שר האנרגיה והמים למשבר המים בצפון השומרון, משבר הפוגע בכמאה אלף בני אדם, יהודים וערבים. במענה הוא מציין כי הוא מקדם את הדברים בשני אפיקים: האפיק המיידי המחייב טיפול מהיר והאפיק ארוך הטווח.

"כשדווח לי על המשבר שבו לא היו מים בברזים, וכשר בממשלת ישראל אני מחויב למים עבור אזרחי ישראל, כינסתי ישיבה דחופה עם כל הגורמים ובהם צה"ל, המנהל האזרחי, רשות המים, 'מקורות', נציגי המתיישבים וכו', וכתוצאה מכך נכנסנו לפעולה מהירה למזעור המשבר ואני מקווה שבתוך שבוע או שבועיים נסיים אותו".

באשר לדרכי הפתרון המעשיות מציין השר שטייניץ שלושה מישורי פעילות: "גייסתי ממקורות שונים כמו מערכת הביטחון, בעזרת סגן שר הביטחון, כעשרים מכליות מים שנוסעות וממלאות את מיכלי המים, במקומות שיש מיכליות, כדי לשמור על רזרוות מים.

''בנוסף, אנחנו פותרים פלונטר רגולאטורי שיאפשר לנו להעביר כספים לישובים כדי לבנות מתקנים ניידים גדולים לאיגום מים וכאשר זה יסתיים נוכל למלא גם אותם כדי ליצור רזרווה גדולה לישובים".

בנוסף לאלה, אומר שטייניץ, "אנחנו מזרזים את קידוח 'אריאל 1'". לשם כך, הוא מספר, מובא ארצה מבריטניה מסנן ענק בגודל של שתי משאיות ענק, ועם הגעתו הוא יותקן בקידוח שיאפשר זרימת מים ראויה לאזור זה.

"כל זה נובע כי איש לא טיפל בתשתיות המים, והאוכלוסייה גדלה", מסביר השר את הסיבות למשבר ומציין כי בין השאר נוספה גם העובדה שהשטחים החקלאים שבהם ניטעו כרמים הלכו גדלו ועימם הצורך בכמות עצומה של מים. "לכן אני מטפל בתכנית חירום מיידית וגם נטפל בטווח ארוך לתכנית אב שתאפשר הכפלת המים שיזרמו לאזור השומרון כדי שבעתיד נוכל להגדיל את ההתיישבות בלי שיחזרו על עצמם מראות משבר".