גנון או בית משפט?

התביעה התלוננה כי עורך דינו של הקטין מיצהר מעדכן על הכתובת בה ישהה במעצר בית באמצעות SMS ולא בפקס. השופט העיר "אני מרגיש בגנון"

אורלי הררי , י"ד בתמוז תשע"ו

צו ההרחקה המנהלי
צו ההרחקה המנהלי
צילום: חוננו

פרשת הקטין מיצהר שהורחק מבית הוריו בצו מנהלי ממשיכה לייצר כותרות.

בשל נדודיו של הנער בן ה-15 מידי שני לילות, קבע לפני כשבועיים בית המשפט המחוזי כי עורך דינו יעדכן את התביעה על כל מעבר כתובת.

התביעה מצדה התנגדה לכך והתובע טען בבית המשפט כי בשל הצורך שהם רואים שגורמי המחלקה היהודית בשב"כ יבחנו כל כתובת בה שוהה הקטין, הבית של התובע "הפך לחמ"ל", כהגדרתו, מאחר והוא צריך לערוך שיחות רבות בשעות אחר הצהריים כדי לבחון את הכתובת המוצעת.

בית המשפט המחוזי קבע הסדר לפיו עד השעה 15:00 יודיע עורך הדין בפקס לתביעה היכן ישהה הקטין, אולם התביעה טוענת כי לעיתים שולח עורך הדין הודעת SMS ולעיתים באיחור של זמן מה.

אתמול (ג') התקיים בבית משפט השלום בפתח תקווה דיון בעניינו של הקטין, במהלכו התלונן התובע כי בא כוחו של הקטין, עו"ד חי הבר מארגון חוננו, שולח הודעות SMS לתובע במקום לשלוח פקס כפי שנכתב בהחלטת בית המשפט המחוזי, ודרש כי בית המשפט יורה על כתובת אחת קבועה בה ישהה הקטין.

עורך הדין הסביר כי בשל ביקורי המשטרה התכופים והברוטאליים בכתובות בהן שוהה הקטין, נוצר קושי באיתור אנשים שיסכימו לקבלו בביתם, וכדי להקל על התובע בטיפול בכתובת החדשה הוא שלח לו הודעות ישירות למכשיר הסלולרי במקום או בנוסף לשליחת פקס למשרד התביעות.

השופט ארז נוריאלי שדן אתמול בבקשת התביעה עצר את הדיון לאחר שהתובע סיים את דבריו וכתב לפרוטוקול הערה נדירה. "בית המשפט מעיר כי הוא מרגיש כמו בגנון", נכתב.

בסופו של דבר דחה השופט את בקשת התביעה למן כתובת קבועה למעצר בית והורה על המשך התנאים שקבע בית המשפט המחוזי כך שהקטין יוכל להחליף כתובות מדי יומיים.

עו"ד חי הבר המייצג את הקטין אמר כי "מהלך הדיונים סביב הרחקתו של הקטין מיצהר מביתו והפיכתו "למחוסר בית" החי על חסדי אחרים ונאלץ למצוא עצמו מתגלגל ברחוב ללא מסגרת לימודית, שובר שיאים חדשים. סוף כל סוף בימ"ש השלום אשר הודיע עוד בתחילת הדיון כי אינו רואה כל מקום לשנות במאומה מהחלטת ביהמ"ש המחוזי, נוכח לדעת כי בקשת המשטרה אינה במקומה ובחר להעיר למשטרה כי הוא מרגיש בגנון.

'''ההפתעה' הגיעה גם מכיוון המשטרה, כאשר התובע בעצמו הודה כי גם הוא מרגיש כך. כאן עולה התהייה מי באמת מושך בחוטים מאחורי הקלעים ופועל בדרכים לא דרכים, והכל במטרה לאמלל ולהפר את זכויותיו של הקטין".