למחות בתקיפות, להימנע מחריפות

השיח התורני צריך להבהיר בתוקף כי זוגיות תוך-מגדרית מנוגדת לתורה, אולם טוב שיימנע מביטויים שפוגעים במי שגם כך נתונים במצוקה.

הרב ארל'ה הראל , ט"ו בתמוז תשע"ו

הרב ארל'ה הראל
הרב ארל'ה הראל
צילום: ערוץ 7

ראשית אקדים שאין בכוונתי להתייחס למקרה כזה או אחר, אלא רק לתופעה הכללית, החוזרת על עצמה שוב ושוב, כאשר תלמידי חכמים מכנים מת"מניקים (מת"מ = משיכה תוך מגדרית) בכינויי גנאי שונים, ובעיקר "סוטים" וכדומה.

א. ראשית, יש לקנות לשון מדויקת ומכוונת. כאשר תלמיד חכם מתבטא, הוא מתבטא בשם התורה. אני אינני מכיר מקום שבו התורה מגדירה משיכה תוך מגדרית כסטייה. הסטייה היחידה במקרא היא הבגידה (של האישה בבעלה וכו'), וכך במסכת סוטה ובהלכות שׂוטה ברמב"ם. אמנם יש המרחיבים זאת, כגון הספורנו בפירושו שם: "כי תשׂטה אשתו - תשׂטה מדרכי צניעות", כלומר תחרוג מדרכי הצניעות הנכונים והישרים, אך דבר זה נכון כאמור לגבי כל סטייה מדרכי הצניעות, שלצערנו מאפיינת היום את רוב עם ישראל, ואיש איננו מכנה אותם "סוטים".

ב. שנית, מעבר לדיון הטהרני האם ביטוי זה מדויק או לא, יש לזכור שמדובר בבני אדם, רגישים ופגיעים, המצויים במצוקה נוראה, ואין לנו רשות לתגבר אותה. כאבם של המתמודדים הוא כאב יומיומי נורא ואיום, ואנו צריכים לחשוב היטב באילו מילים אנו משתמשים כדי לא לעבור על איסור אונאה והלבנת פנים.

ג. כל זה אינו סותר בכהוא זה את המסר הברור והנחרץ על התנגדותה של תורתנו הקדושה, תורת הנצח, לכל זוגיות חד-מינית מכל סוג שהוא! על זה צריך לשים את הדגש, כי למרות שבמבט ראשון נראה כה ברור שאין בכלל צורך לדון בנושא, לצערנו מתחילים להישמע קולות זניחים בשולי החברה הדתית המבקשים להתיר את האסור ולטהר את הטמא.

ד. אלא שבנוסף לכך יש להדגיש הבחנה ברורה בין הנטייה כשלעצמה ובין המעשה – אדם שנמשך לבני מינו איננו עובר שום עבירה בכך. עליו להימנע מלממש תשוקה זו, ועליו להשתדל ככל יכולתו לעצב מחדש את נטייתו המינית, אך בשום פנים ואופן אל לו, או לנו, לראות בעצם נטייתו דבר גנאי.

ה. ומעל הכול – אני חש כי השיח המצוי בחברה הישראלית כולה בנושא הזה איננו מקדם אותנו לשום מקום. כבר שנים אנו מטיחים ביטויים חריפים ב'קהילה' הלהט"בית, והיא רק הולכת ומתחזקת מגינוי לגינוי. צריך להתחיל להתרגל לשפה גישורית, כמו בין כל שכנים בני-פלוגתא. אנחנו כאן, וגם הם, ואם נמשיך רק להטיל רפש זה בזה לא נצא מהבוץ שנכנסנו אליו. עלינו למחות בתקיפות נגד כל ניסיון לכפות עלינו אורחות חיים המנוגדים להשקפתנו, אך יש הבדל בין תקיפות לחריפות. התקיפות רצויה ונכונה, החריפות מזיקה ומיותרת.