חצאי אמיתות ולא מבוססות

המנהלת הפדגוגית של בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה של יד ושם שולמית אימבר מגיבה למאמרו של הרב יוני לביא.

שולמית אימבר , ט"ו בתמוז תשע"ו

שולמית אימבר
שולמית אימבר
צילום: יד ושם

מאז שנוסד, יד ושם עוסק בזיכרון השואה והוראתה מתוך התמקדות בסיפור היהודי.

אין דרך לעסוק בזיכרון השואה וללמד את השואה, אלא מנקודת ראות זו. מתוכה אנו עוסקים בשאלות של מוסר, ערכים, זהות ועוד.

יתרה מכך, יד ושם נאבק על תפיסה זו מול מגוון גורמים פוליטיים ואקדמיים בארץ ובעולם ופועל להשריש אותה לא רק בקרב מורים ישראלים אלא גם בקרב אלפי המורים מחו"ל המגיעים אלינו להשתלמויות.

על כן תמוה מניין נובע הניסיון להציג תמונה אחרת. זאת ללא בירור מעמיק עם הצוות החינוכי של יד ושם. כמנהלת הפדגוגית של בית הספר הבין-לאומי להוראת השואה של יד ושם, לא נתקבלו אצלי פניות או בקשות לבירור העניין.

התפיסה 'לחלץ תווי פניהם' יוצאת מתוך התבוננות מעמיקה בסיפור היהודי, נותנת לקרבן פנים וזהות, מעמיקה בעולמו ובחייו הרוחניים, עוברת כחוט השני בכלל העשייה של יד ושם. תפיסה זו משתלבת בראש ובראשונה בפעילותנו החינוכית, ובאה לידי ביטוי גם בכלל הפרסומים והתצוגות של יד ושם, בפעילותנו המחקרית, באתר האינטרנט שלנו ועוד. כל מי שביקר ביד ושם נוכח כי הביקור במוזיאון לתולדות השואה נפתח בתצוגה של החיים היהודים שקדמו לשואה.

אחד העקרונות המרכזיים של התפיסה הפדגוגית של יד ושם הוא ההבנה שעל מנת לתת משמעות לאובדן, ראשית יש להבין את העולם היהודי שהיה על אוצרותיו ונכסיו התרבותיים-רוחניים. המורים מקבלים כלים לפרוש את המגוון שהיה קיים לפני השואה על התפיסות הדתיות השונות, הקהילות האורתודוכסיות כולל החצרות החסידיות, הציונות על גווניה כמו גם היהדות המשתלבת ודמויות מרכזיות שתרמו לעולם וליהדות.

כך למשל מתקיימת בתכניות ובהכשרות של יד ושם קריאה מעמיקה בספריו של הרבי מפיאסצ'נה, וכן בסיפורי שלום עליכם וי"ל פרץ. דברים אלה משתלבים עם התפיסה הכללית של המסע לפולין השם דגש על החיים היהודיים ועל המטען התרבותי והדתי שנשאו עמם. גישה זו מספקת בסיס להבנת גודל האובדן אך גם להכרת עולמם של היהודים בתקופת השואה.

כשאנו עוסקים בתקופת השואה אנו מתמקדים בשאלות של זהות יהודית על ערכיה תוך דגש על מעגל השנה היהודי ותפילה בתקופת השואה, על שאלות ותשובות של פוסקי הלכה בשואה, על התנגדות רוחנית, על ההנהגה היהודית והרבנית ועוד. השאלות המרכזיות שאנו שואלים הן: כיצד חיו יהודים בעולם של כאוס ומה היה מקומה של ההמשכיות היהודית בתוך השבר הקיומי חסר התקדים?

לצד זאת, יש לזכור, כי השואה נגרמה על ידי בני אדם לבני אדם אחרים במרכז הציוויליזציה המודרנית ולעיני כל. ככזו היא מעוררת שאלות של בחירה בטוב וברע, של אדישות לנוכח סבל ועוד. לפיכך, המסע לפולין מזמן גם עיסוק בשאלות של מוסר וערכים כגון שאלת הרוצחים וכיצד התאפשר ביצוע פשע כזה על ידי רבבות בני אדם; ולהבדיל – שאלות המתייחסות לחסידי אומות עולם ולבחירתם הערכית לעמוד לצד היהודים תוך סיכון נפשם.

המורים המשתתפים בהשתלמויות שלנו נחשפים למגוון חומרים, זאת על מנת לאפשר להם לבחור, בהתאם למערכות החינוך בהן הם עובדים, לאופי תלמידיהם וליכולותיהם, את החומרים החינוכיים המתאימים ביותר עבורם. אנו רואים במורים בעלי אחריות רבה בעניין זה, ובעיקר במסעות לפולין בהם הם נדרשים לקיים דיונים חינוכיים מעמיקים לפני המסע, במהלכו ובעקבותיו, זאת על מנת שהמסע יהפוך לחלק מתהליך חינוכי משמעותי.

כצוות חינוכי, אנו ביד ושם מתמודדים באופן תמידי עם אתגרים ועם שאלות מורכבות של איזונים וחיבורים בין הסיפור ההיסטורי למשמעויותיו הניתנות לפרשנויות שונות על ידי יחידים וקבוצות; ובין מידת העיסוק בחושך וברוע, והעמקה בשאלות של עוצמות נפש ובחירה בטוב. השראה וכוח אנו שואבים מדבריו של אלי ויזל ז"ל בכנס הניצולים שנערך ביד ושם:

"ומה תהיה אפוא המורשת? ראשית, אולי נראה מה הייתה המורשת לניצולים. היא הייתה ניסיון להישאר אנושיים אפילו בתנאים לא אנושיים. אפילו בתוככי אושוויץ היו האנשים והנשים האלה מסוגלים לנהוג מתוך אומץ לב, נדיבות וחמלה. חתיכת לחם, מילה טובה, תפילה בשבת או חיוך, כל אלה, די היה בהם לחזק אסיר אחר."

יחד עם כל אלה, יש לדייק בעובדות. על ימי הכנת המורים לקראת המסע לפולין אחראי מנהל חברה ונוער במשרד החינוך אשר מחויב, על ידי חוזר מנכ"ל, להכשיר מורים מלווים גם בענייני תוכן, חינוך ומהות וגם בעניינים הטכניים נוהליים של המסע. חלק מההשתלמויות מתקיימות במכוני השואה.

חבל שהסתה והטעיה, שאיננו יודעים מי עומד מאחוריהם, הביאו את הרב יוני לביא להציג חצאי אמיתות וטענות לא בדוקות ולא מבוססות. אנו מצרים על כך ומזמינים את הרב לביא לקחת חלק בהכנות שאנו מעבירים לתלמידים ולמורים לפני יציאתם למסע לפולין ולהחשף באופן אישי לגישה החינוכית של יד ושם.