סעודה מפסקת מוזיקלית – ביקורת מוזיקה

צום י"ז בתמוז וימי בין המצרים בפתח, וכדי שלא תרעבו מהר מידיי, הכנו רשימה מוזיקלית אליטיסטית שתשאיר אתכם שבעים כמה שיותר זמן.

עוזיאל סבתו , ט"ו בתמוז תשע"ו

סעודה
סעודה
צילום: g-stockstudio | iStock

והאמת | קליפ | שלמה ארצי וישי ריבו

"אין שני מלכים משמשים בכתר אחד".

לא ברור לאן יש לריבו, השולט במוזיקה היהודית החדשה, לשאוף, אחרי שכבר הגיע לפסגה.

מה שכן ברור, לדעתי, הוא לאן שלמה ארצי שואף.

אחרי דואט עם נציגת המוזיקה המזרחית המוערכת (בניגוד לפופ הים-תיכוני) – דיקלה, אחרי דואטים נוספים עם ראשי קטגוריות שונות במוזיקה הישראלית ובהעדפות המוזיקליות של הקהל הישראלי, ארצי, שמתאמץ להמשיך כל הזמן לבסס את מעמדו כמלך הבלתי מעורער של המוזיקה הישראלית בכל הזמנים, חייב את נציג הכיפות הסרוגות.

זה לא רע, זו מחמאה גדולה לריבו, זו מעין 'הכתרה' למלך המוזיקה היהודית-ישראלית (להבדיל מהחסידית או המזרחית) של זמננו, כמו, להבדיל אלף אלפי סלסולים, הדואט של אייל גולן וחיים ישראל – 'אתה המלך', רק שאצל ארצי-ריבו שני הצדדים מרוויחים הכרה מהקונצנזוס הישראלי והופכים ל'מאמים' לאומיים, ללא תיוג עדתי לכאורה, ישראליים גרידא.

דוד מלכי | שיר | עמיר בניון

כשמדברים על גאונות מוזיקלית, גאונות טקסטואלית, גאונות ביצועית, מדברים על 'דוד מלכי' של בניון.

כל כך הרבה מסרים סמויים, ביקורות חבויות, תפילות שקטות ורעיונות יצירתיים מסתתרים בין המילים והצלילים של השיר המטלטל הזה.

קחו כמה דקות והטו אוזן.

דרשתי קרבתך | שיר | סיני תור

נסיים במשהו קצת פחות מהקונצנזוס, יותר מפעם, נוסטלגיה, אבל נוסטלגיה שאפשר להתרפק עליה בגעגועים.

סיני תור קצת נעלם לנו מהנוף, אבל האלבום הראשון שלו מוכר לכל המגזר עוד מהתקופה שלא היינו בפלייליסט, ביוטיוב ובקיסריה, כשמוזיקה יהודית הייתה נשמעת בהיחבא, כשדיסקים נצרבו מיד אל יד בחרדת קודש ולא בשליחת לינק ב'ווצאפ' ומענה (במקרה המושקע) באייקון 'לייק' חזרה.

המילים של ריה"ל זוכות אוטומטית למנגינה של תור בכל אימת שנקראות. מה שטוב בלהיות ראשון הוא שיש ראשוניות מוזיקלית למילים שעוד יזכו לאלפי פרשנויות צליליות, ובעוד תור הוא 'המקור', השאר הופכים להיות חיקויים.

צום קל!