שר החינוך נפתלי בנט
שר החינוך נפתלי בנטצילום: יונתן סינדל, פלאש 90

הוויכוח על אופיו של לימוד האזרחות בישראל מפלג את העם בישראל, ובימים אלה דווח בתקשורת כי גברה ידם של הדורשים את העלמת הזהות היהודית מאופייה האזרחי של המדינה.

בראיון ליומן ערוץ 7 מרגיע הד"ר אסף מלאך, יו"ר ועדת מקצוע האזרחות וקובע כי מקור השמועות בטעות שתוקנה ואין בסיס לסערה הגדולה המתרחשת.

בראשית הדברים תוהה ד"ר מלאך על מקורם של הנתונים לפיהם אלמנטים הנוגעים לזהותה היהודית של המדינה הוסרו מחומר הלימוד לבגרות במקצוע האזרחות.

"התשובות בבחינה נבדקות על פי שני מקורות עיקריים – שלושה ספרים שאושרו ומחוון המושגים שפורסם למורים. יש דיסאינפורמציה לגבי שני הנושאים", הוא אומר.

את פרטי הטעות במידע מפרט ד"ר מלאך ומספר כי "לגבי המחוון בעתירה נגדו הועלו טענות שבתשובת המדינה היא הודיעה לכאורה שלא תשאל שאלות על המדינה היהודית. אכן היה בסיס לטענה הזו כי הייתה טעות בתשובת המדינה, אבל היא תוקנה מיד והייתה השלמה והובהר שהנושא שעליו לא יהיו שאלות הוא 'רצף העמדות' על זהותה של ישראל, סעיף שממילא לא היו עליו שאלות".

לעומת סעיף זה יישאלו שאלות רבות אחרות על נושאים אחרים הקשורים לזהות כמו חקיקה העוסקת בישראל כמדינת לאום, שפה, מגילת העצמאות ועוד, "כל אלה היו ונשארו ולא קרה דבר. בתשובת המדינה הייתה טעות בניסוח הדברים על סעיף מסוים והיא תוקנה, ואכן בדיווח ב'הארץ' היה דיווח מדויק על כך".

לטעמו של מלאך בסוגיה זו "בעלי עניין עשו מהומה על לא מאומה והנושא לא משקף שום דבר שקרה במשרד".

"לגבי הספרים – כאן הועלתה טענה נוספת, שכביכול בשאלה על דרכי התמודדות עם השסע הלאומי מקבלים תשובה על שינוי אופי המדינה למדינת כל אזרחיה, וזה הועלה דווקא על ידי מתנגדי המחוון ותומכי הספרים אבל התשובה הזו מופיעה דווקא בספרים ולא במחוון. בחוות הדעת המשפטית שהתקבלה במשרד נקבע כי כל תשובה שמופיעה בספרים גם אם אינה מופיעה במחוון חייבת להתקבל כאפשרית", אומר מלאך.

הוא קובע כי בספרים אכן מופיעות התשובות האחרות כמעין תשובות מקבילות לתשובה המאופיינת בגישתה השמאלית. "כל תשובות המחוון הן אפשריות ומדברות על חינוך לסובלנות ומיתון השסע בדרכים שונות. ממתן מקום למיעוט הערבי ועד קבלת המדינה כמדינה יהודית".

ד"ר מלאך מוסיף ומציין כי התשובה על מדינת אזרחיה, תשובה בה מנפנפים מבקרי השינוי, שלכאורה התרחש, מצויה בספרים, בעוד הם עצמם תבעו לנקוט בגישה המופיעה בספרים בלבד ולא על פי המחוון. "בעצם התשובה הזו מתקבלת כי היא מופעה בספר של דוד שחר, ספר שאושר, ויש שם פתרונות מימין ומשמאל על כל הסקאלה למיתון השסע הלאומי.

"שם מופיע, בעמוד 141, שאחד הפתרונות הוא שינוי באופיה של המדינה המזוהה עם שולי השמאל הליבראלי להפיכת המדינה למדינת כל אזרחיה, ומצד שני פתרונות מצד ימין כמו הכרה של ערביי ישראל ביהדותה של המדינה והשלמתם עם מעמדם כמיעוט לאומי וכו'".

לדבריו מאחורי כל הסערה עומדים גורמים המוציאים דברים מהקשרם כדי לטעון שהפתרון של משרד החינוך הוא שינוי אופייה של המדינה למדינת כל אזרחיה, בעוד כל מי שמכיר את המתרחש בתחום יודע שהדברים רחוקים מהמציאות.

כשנשאל איך קרה שמקצוע האזרחות הפך לנפיץ כל כך, הזכיר ד"ר מלאך כי "כדי לראות את התמונה הכוללת נזכור שבסוף שנות התשעים ועדת קרמניצר הובילה את מקצוע האזרחות ושנתה אותו מלהיות עובדתי לחינוך לאזרחות, ואז כל צד פוליטי מחנך קצת אחרת, וממילא כל שר שנכנס למשרד וכל בעל תפקיד שמגיע למשרד מביא גם את הקול שלו, גם אם הדברים נעשו בצורה הוגנת - הדבר לובש אופי פוליטי והופך לנפיץ".

לטעמו הפתרון לכך הוא או ניטרול מרכיב החינוך לאזרחות מלימודי האזרחות וחזרה למתווה שבו המקצוע הוא מקצוע אינפורמטיבי, גישה שהוא עצמו אינו מצדד בה, או "ניתן לחנך לאזרחות ולמצוא את המכנה המשותף הרחב ולתת לו דגש ובנוסף לשמוע את הקולות השונים ולחנך לאזרחות בריאה.

"אנשים לא מגבשים את תפיסת עולמם רק על פי לימודי האזרחות, כך שהעובדה שהתייחסו בלימודים לקולות שונים תוך מתן מקום מרכזי לקונצנזוס הרחב של מדינה יהודית ודמוקרטית זה דבר שהוא טוב ובריא".