רב יישוב מרוויח 5,000 ש"ח? לא האמנתי

יו"ר ועדת הפנים ח"כ דודי אמסלם: לא האמנתי כששמעתי שרב יישוב מרוויח 5,000 ש''ח. האם מישהו ביחידת השכר במשרד האוצר מרוויח כך?

חזקי ברוך , י"ט בתמוז תשע"ו

ח''כ דוד אמסלם
ח''כ דוד אמסלם
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

ועדת הפנים של הכנסת בראשות ח"כ דודי אמסלם (הליכוד) דנה היום (שני) בנושא שכר הרבנים ביישובים ובמועצות אזוריות.

"כששמעתי שרב ישוב מרוויח 5,000-6,000 ש''ח עם כל התוספות, לא האמנתי", אמר יו"ר ועדת הפנים אמסלם ושאל את ראש ענף שכר במשרד האוצר: "יש מישהו ביחידה אצלכם שמרוויח כך?".

מנכ"ל המשרד לשירותי דת עודד פלוס אמר כי ''השכר בעייתי לאור דרישות חוזר מנכ"ל המחייבות את הרב להתגורר במקום וגם מגבילה אותו לעבודה נוספת של עד 10 שעות שבועיות. לשכור בית במושבים, גם בפריפריה, זו עלות כבדה ויוצא שרוב המשכורת הולכת לשכר דירה.

''בכיס נותר להם פחות מ-4000 ש''ח והם מקבלים השלמת הכנסה. זה כולל אחזקת רכב, שבדרך כלל לא מכסה את ההוצאה הריאלית", תיאר פלוס.

הרב יוסף שלוש, יו"ר רבני ההתיישבות, סיפר בדיון "הגשנו עתירה בבית הדין לעבודה כנגד חוזר המנכ"ל בינואר 2014. שנתיים וחצי נסחב ניסיון הידברות כושל. נתנו לנו סיכומים של ההידברות ובהם הפרו את כל הסיכומים בעל פה, עם הערמת קשיים יותר קשים מחוזר מנכ"ל.

''רב מועצה אזורית מתחיל מרוויח 3,576 ש''ח. המקסימום אליו אפשר להגיע בשנה ראשונה הוא 4,052 ש''ח. חוזר מנכ"ל דורש שהרב יתגורר במקום. המשמעות היא שהמגורים במושבים יקרים יותר מאשר בעיר הסמוכה. ההפרש בין מושב לעיר הסמוכה עומד על 2,000-3,000 ש''ח בחודש", הוסיף.

ח"כ רחל עזריה (כולנו) העירה כי ''אם משנים את שכר הרבנים, לא יכול להיות שהם נשארים בתפקידם עד גיל 75. אתמוך בשינוי דרמטי בשכרם ויחד עם זה לקצוב את כהונתם ולקיים כל כמה שנים תהליך בחירה מחדש, כמו שוועד המושב נבחר כל פעם מחדש".

ח"כ יעקב אשר (ש"ס) השיב לעזריה: "אני די סקפטי לגבי התנהלות המו"מ על שכר הרבנים תחת חסות בית הדין לעבודה. תמיד קל לבוא בביקורת על רבנים אבל עוד לא ראיתי את כל שוחרי הגבלת השנים, ואחרים, שיש להם ביקורת על בתי הדין, ושרבנים לא מספיק מסבירי פנים ולא מספיק מחייכים, לא ראיתי אותם דואגים לתנאים בסיסים על מנת שיוכלו לדרוש מהם.

''בקריירות אחרות הם היו מרוויחים יותר. אם רוצים לחזק את מעמד הרבנים, אי אפשר שהם יוציאו את רוב המשכרות שלהם על דמי שכירות. זה יחס המדינה לכלי קודש – מתייחסים רק להגבלות. כך אי אפשר להמשיך. זו צביעות של המדינה", הדגיש אשר.

ח"כ יהודה גליק (הליכוד) סיפר על דיון דומה שהתקיים לפני כשנתיים. ''דבר לא השתנה. רב הוא פסיכולוג, חינוך בלתי פורמלי וגישור מסביב לשעון. בושה להחזיק רמת שכר כזו. קודם כל יש לחזק את מעמדם. הם עמוד השדרה של היישוב. אתה לא יכול בשכר של 5,000 ש''ח גם להציב לו רשימת התניות".

עו"ד רפי מלאכי, נציג ההסתדרות, אמר בדיון "אנו יושבים על המדוכה. קיבלנו סיכומים. לצערי אני לא מאמין שנראה אור בקצה המנהרה. מספר רב של תפקידים על כתפי הרב. זה לא יעבור לסדר היום. לפני שנים גם ח"כים עבדו בעבודה נוספת. אסרו עליהם והשכר עלה במאות אחוזים".

מלאכי הציע, ''באותה מידה צריך לנהוג ברבנים. הם מוגדרים כמשרות אמון. אם נשווה למשרות אמון אחרות כמו עו"ד, רו"ח או רופאים, הרבנים מקבלים פיצוחים לשבת".

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ יואב בן צור (ש''ס) אמר "אז תפתחו את ההסכם הקיבוצי, נשפר את השכר ונכניס את השינויים המתבקשים". עו"ד מלאכי: "נשמח. המצב כל כך בכי רע".

ראש ענף שכר במשרד האוצר אלישע קיפניס הסביר כי "לפתיחת הסכם יש הרבה משמעויות. מערכת יחסי העבודה היא רחבת היקף. פתיחת ההסכם לא על השולחן. כל האירוע הזה לא צץ יש מאין. ההסכם הקיבוצי עם ההסתדרות נחתם לפני 3 חודשים בלבד. לקחת את פירות 30 שנות יחסי עבודה ולומר שזו אשמת צד אחד בלבד זו היתממות".

לדבריו ''ההסתדרות דרשה כל מיני דרישות והשיגה חלק מהן. הייתה פריצת דרך בנושא הבלניות. הוסכם על מסגרת עלות ולא הוחלט איך לחלק את הכסף. אם ההסתדרות רואה לנכון, שיתנו יותר לרבנים צעירים על חשבון הוותיקים או להיפך", אמר.