עמוס עוז בחוג-התנ"ך: ''מיהו בוגד?''

"הצצתי ב'טוקבקים' שנוסדו בירושלים לפני 2,600 שנה, אלו נגד ירמיהו הנביא, והרגשתי בבית", אמר הסופר בחוג התנ"ך בבית הנשיא.

רעות הדר , כ' בתמוז תשע"ו

ריבלין ועוז
ריבלין ועוז
צילום: מארק ניימן, לע''מ

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ורעייתו נחמה אירחו הערב (שני) את חוג התנ"ך השמיני במיזם 929, המציע קריאה קבועה בתנ"ך מזווית חברתית ישראלית.

המפגש עסק בנביא ירמיהו ובמתח שבין הנביא למנהיג. במפגש השתתפו הרב בני לאו, הסופר עמוס עוז, הפרופסור מאיר בוזגלו, והפרופ׳ בלהה בן אליהו.

"ירמיהו התנבא בין ענתות לירושלים, בסוף תקופת בית המקדש הראשון, תקופה מלאת כאב ואסונות בתולדות העם העברי, תקופת ריקבון מוסרי ועוולות חברתיות רבות", פתח הנשיא את דבריו במפגש.

לדבריו, "בין המלוכה לנבואה שררו מאז ומתמיד יחסים מורכבים ונפתלים עם ירידות ועליות. תולדות נבואתו של ירמיהו היא במידה רבה המאבק בין סמכות דתית, נבואית וכריזמטית, לסמכות המלך, כסמכות מדינית השואבת את כוחה, בין היתר, מהנהגתה את העם".

ריבלין הדגיש כי ״לעולם יבצבצו הרוע וצרות העין ביחסים בין אנשים. הנביא מסמן את המגמה של האחריות היהודית, את האקטיביזם המוסרי, הצלת גזול מיד עושקו. ירמיהו הנביא מבקש חברה שאינה עוצמת את עיניה מעוולת המציאות, אלא עמלה ועושה כל שביכולתה כדי להיות שותפה בתיקונו".

"מוסריות איננה מותרות", ציין הנשיא. ''אכפתיות והומאניות אינן לוקסוס לעת מצוא. אין ברירה אחרת, מורה הנביא בקול אחראי. רק אם הממלכה, ממלכת ירושלים, תתנהל במוסריות, היא תפרח".

לדבריו, למעלה מאלפיים שנה עברו מאז נאמרו הנבואות הללו, אבל האדם נשאר אדם. "החזק עדיין מכאיב לחלש ממנו, הגוזל עדיין גוזל את הנגזל, העוול עדיין זוקף את ראשו בעולם ובאדם, מבית ומחוץ. אנו נדרשים לשוב ולקרוא בדברי ירמיהו וללכת לאורם. בנפשנו הדבר".

עמוס עוז סיפר ״לפני שבאתי הערב הצצתי ב'טוקבקים' שנוסדו בירושלים לפני 2,600 שנה, אלו נגד ירמיהו הנביא, והרגשתי בבית. השאלה מיהו בוגד, מהו בוגד, מעסיקה אותי מאז ימי ילדותי. הרבה פעמים בחיי קראו לי בוגד, וישנה שמועה שאיני היחיד בחדר. הראשונה בחיי הייתה שהייתי בן 8, הפעם האחרונה, מקווה, לא אירעה עדיין.

''מיהו בוגד? לא תמיד, לפעמים, יש תשובות. איני מדבר על הבוגד הבנאלי, אשר מוכר את סודות ייצור המפעל למפעל המתחרה. איני מדבר על הבוגד הנואף, זה שבוגד באהובתו, אם כי זה כן נוגע לירמיהו אשר משתמש במשל הנואפת פעמים רבות, אך רק כמשל".

חוג התנ''ך בבית הנשיא
צילום: מארק ניימן, לע''מ

עוז הוסיף, "אני מדבר על סוג שלישי של בוגד- לעיתים, לא תמיד, בוגד הוא אדם שמשתנה בעיניי אלו שלא משתנים ולא סובלים שינוי, לא מבינים שינוי, פוחדים פחד מוות מפני שינוי ושונאים את מי שמשתנה. אלפי שנים קדימה- אברהם לינקולן ששחרר את העבדים השחורים- מיליוני אמריקאים קראו לו בוגד, שילחו נגדו מלחמת אזרחים ורצחו אותו.

''הקצינים אמיצי הלב שניסו להרוג את היטלר- הוצאו להורג כנגד בגידה. צ'רצ'יל שפירק את האימפריה הבריטית - אף בוחריו קראו לו בוגד. שארל דה גול אשר נבחר בקולות קיצוניים ביותר והעניק עצמאות לאלג'יר- נקרא בוגד בפני מיליונים.

''סאדאת שעלה על מטוס ובא לבית זה להגיש ידו לשלום- מיליוני ערבים קראו לו בוגד. גורבצ'וב שפירק את הקומוניזם- יש כאלו אשר עד היום קוראים לו בוגד. תחשבו על סופרים- אמיל זולה, שקם ועמד יחידי לימינו של יהודי נרדף ומקולל- קראו לו בוגד, בני כנסייתו, חבריו.

''תומס מאן שקם ועזב את גרמניה אחרי עליית הנאצים לשלטון ולא שב אליה- נקרא בוגד. ביאליק, ברנר, צבי גרינברג. תחשבו על תולדות עמנו בזמן החדש. הרצל, כאשר היה מוכן לשקול לרגע אפשרות להקים מדינה יהודית זמנית באוגנדה במקום בישראל, כיוון שנראתה לו נבצרת ודחופה, ציונים נלהבים ראו בו בוגד.

''דוד בן גוריון, שהסכים בסתיו 1947 לחלוקת מולדתנו ל-2 מולדות נפרדות, יהודית ופלסטינית, רבים קראו לו בוגד- מימינו ומשמאלו. מנחם בגין, שיצא לקראת סאדאת ומוכן היה להחזיר את סיני כולה תמורת הסכם שלום. יצחק רבין ושמעון פרס, כאשר רבין גם שילם בחייו. יכולתי להמשיך כאן.

''אני שואל עצמי איזה מועדון הוא יותר מכובד? אלו שהחברים בו נקראו בוגדים? או מועדון של אלו שאיש מעולם לא קרא להם בשם בוגד? מועדון ירמיהו הנביא, או מועדונם נביאי השקר, בעלי קרני הברזל. איזה מועדון יותר מכובד?״.