"מחלוקת רעיונית מחזקת את הציונות"

הנשיא באזכרת חוזה המדינה: הנטייה הזו לחלק ציונים או 'תעודות הכשר' על ציונות, איננה מרחיבה את התנועה הציונית או מגדילה את כוחה.

ידידיה בן אור , כ' בתמוז תשע"ו

ריבלין באזכרה להרצל. הערב
ריבלין באזכרה להרצל. הערב
צילום: מארק ניימן / לע"מ

טקס האזכרה הממלכתי לחוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, נערך הערב (שלישי) בהר הרצל בירושלים, במלאת 112 שנים לפטירתו.

בטקס השתתפו נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו, סגנית יושב ראש הכנסת ח"כ טלי פלוסקוב, שופטת בית המשפט העליון דפנה ברק-ארז, חברי כנסת, ובני משפחת הרצל.

"העיתונאי הווינאי הרצל שמת בדמי ימיו, הניע את גלגליה של מהפכה בלתי נתפסת- המהפכה הציונית, אך הוא לא פעל לבד", אמר הנשיא ריבלין בנאומו. "לצורך הגשמתה של אותה מהפכה, שילבו ידיים גברים ונשים, אשכנזים ומזרחיים, סוציאליסטים ורביזיוניסטים, חקלאים ובורגנים, חילוניים, דתיים וחרדים".

לדבריו, "אל לנו להקטין את דמותו של הרצל על מנת להעצים את דמותם של מבשרי ציונות אחרים, פנתאון הזיכרון הלאומי שלנו רחב דיו על מנת לאכלס את אבות האומה ממערב וממזרח, מצפון ומדרום. יש בו מקום לכולם ולכולן".

"לאחרונה, וביתר שאת מאז פרסומו של דו"ח ביטון לבקשתו של שר החינוך, צפה ועולה השאלה בדבר חלקה של יהדות המזרח בתנועה הציונית", המשיך הנשיא את דבריו ואמר, "מעל דפי העיתונים ובפורומים שונים נטען כי: 'הציונות היא סיפור אשכנזי שבו אין מקום ליהודי המזרח'. לחלופין, נשמעו טענות איומות ומרושעות כאילו 'ועדת ביטון' היא ועדה פוסט ציונית בגלל שהיא מנסה לתאר זווית אחרת, מורכבת, שונה, של ההתמודדות עם ההיסטוריה הציונית".

"בעיני, טענות אלו הנובעות בראש ובראשונה מבורות, רק מחזקות את הצורך הדחוף לממש את החלטות ועדת ביטון וללמד את האופן שבו הגיבה כל קהילה וקהילה בפזורה היהודית לבשורה הציונית ולאתגרי העם היהודי", קבע ריבלין.

"הרצל ידע שהוא לא יכול לוותר על אף קהילה, על אף יהודי, למרות שהבין ללבם ולחששותיהם", הוסיף ריבלין. "אשר על כן, אני שמח שמחה גדולה על החלטתו של שר החינוך לכלול בתכנית הלימודים תכנים אודות מבשרי ציונות מיהדות ארצות האסלאם. אני מחכה בכיליון עיניים לצפות ב'עמוד האש' על יהדות המזרח, דווקא בגלל שתכנית כזו תהיה שונה מ'עמוד האש' שתיאר את סיפור הקמתה של מדינת ישראל מנקודת המבט של יהודי אירופה. אני רואה בעיסוק המחודש הזדמנות יוצאת דופן להרחיב את גבולותיה של הציונות ולהעמיק את הידע שלנו אודותיה."

"דווקא הדיון החי והסוער אודות גבולותיה של הציונות, מי נכלל בה ומי ראוי להיכלל בה, מדגיש עד כמה חשובה הציונות בישראל העכשווית, עד כמה היא חיה כאן ועכשיו", אמר הנשיא בסיום דבריו והוסיף: "אולם, עלינו להיפרד לשלום מן הנטייה הנפסדת להשתמש בציונות כנייר לקמוס הבוחן מיהו ציוני 'כשר' ומי איננו כזה. הנטייה הזו לחלק ציונים או 'תעודות הכשר' על ציונות, איננה מרחיבה את התנועה הציונית או מגדילה את כוחה. היא דווקא מצמצמת את הציונות ועשויה חלילה להביא עליה את נגע הכיתתיות. היה זה הרצל, מכנס הקונגרס הציוני הראשון ומייסדו שהבין לעומק כי מחלוקת רעיונית מחזקת את הציונות ומקדמת את מטרותיה".