מה מרחיק אותי מבניית קשר בריא?

מה גורם למיכל להיות הודפת, ולהרחיק מעליה כל בחור פוטנציאלי? למה ההתקרבות שלו מרחיקה אותה?

נחמה ביטקובר , כ"ב בתמוז תשע"ו

שוב אותה שיחה משומשת
שוב אותה שיחה משומשת
צילום: שאטרסטוק

עם משה נפגשתי קצת יותר מחודש.

היה לנו הרבה במשותף. היו לנו המון שיחות עומק - עד השעות הקטנות של הלילה. יצא לנו ללכת יחד למוזיאונים, ואפילו לנגן קצת ביחד, הוא בחליל ואני בפסנתר.

חשבתי שזה ממש מתקדם והכול הולך טוב. אבל כשהוא שאל אותי: מיכל, איך את מרגישה בקשר שלנו? אמרתי לו שלא נראה לי שזה זה... פתאום הרגשתי שזה לא.

כמעט חצי שנה אחרי שנפרדנו הוא הכיר לי את אביעד, חבר טוב שלו מהצבא. הוא בטוח שזה מה שאני מחפשת (הלוואי שגם אני הייתי מצליחה להיות כל כך בטוחה...).

נפגשנו חמש או שש פעמים, והפגישות זרמו והיו משמעותיות. אבל כשהוא התחיל להיות קצת יותר חלק מהחיים שלי - הרגשתי שזה מתחיל להעיק עליי ואני פשוט חייבת מרחב.

ושוב אותה שיחה, עם אותן מילים משומשות - "למדתי ממך המון, אני שמחה שנפגשנו, זה לא אתה, זו אני".

מאז פגשתי עוד חמישה בחורים, וכמעט עם כולם זה נגמר אותו הדבר.

אני לא בררנית, ולא פחדנית, ואין דבר שאני רוצה יותר מלהתחתן.

אז מה קורה לי?

מה מביא לסוג כזה של התנהלות? מה גורם למיכל להיות הודפת, ולהרחיק מעליה כל בחור פוטנציאלי? למה ההתקרבות שלו מרחיקה אותה, אפילו דוחה אותה?

סיבות עמוקות

לפעמים זה פשוט כי הוא באמת לא מתאים, ולפעמים יש משהו עמוק יותר. משהו בחוויה שלנו שמזכיר לנו שקשר עלול גם לפגוע, שקשר קרוב לא יעשה לי טוב, שיש לזה מחיר. אולי יקר מדי בשבילי. שאצטרך לוותר בשבילו על דברים שחשובים לי, על הרצונות שלי, על החלומות שלי. יכול להיות שזו הזוגיות שראיתי בבית, אצל ההורים או אצל אנשים קרובים אחרים, שהצמיחה את הקול הזה, או הדימוי העצמי הנמוך שלי, או קשר לא בריא שחוויתי בעצמי.

בנערותה, בגלל קשר עם חברה שפיתחה בה תלות, מיכל בנתה אצלה תפיסה שקשר משמעו תלות. ושהתלות הזאת לא מתאימה לה. היא צריכה מרחב. לאורך השנים היא חוותה עוד קשרים דומים ופיתחה חוסר אמון ביכולת שלה ליצור גבולות שמתאימים לה ולתת בלי להיפגע. כל בחור שהיא פוגשת - מציף אצלה בתת המודע את אותן שאלות: אולי עוד פעם אחווה חוויה כזו שתובעת ממני עוד ועוד, עד שאין לי מה לתת? הפחד מלהיות שוב במקום של הרעה והפוגעת גרם לה להירתע מנישואין, שמשמעותם באמת קשר קרוב שיש בו משהו מהתלות, שחשוב ואפשר לבנות אותה בצורה בריאה ונכונה.

ומה איתנו?

קשרים הם אחד הדברים הכי מהותיים לנו בחיים, כבנות וכנשים. המון מהביטחון העצמי שלנו עומד עליהם. וכשנפגענו, לפעמים כאב הפגיעה מלווה אותנו גם בחיפוש בן הזוג, ומנסה לשכנע אותנו שאולי אנחנו בכלל לא רוצות להתחתן.

שלב משמעותי ביותר בעבודה הוא לזהות את מקור הכאב, להבין למה אני בודקת מרחוק, לא נותנת את עצמי בקלות. מה מונע ממני להיות שם עד הסוף. ממה אני מפחדת להיפגע.

זו לא חייבת להיות טראומה - אולי הקצב שלי שונה, ובגלל האופי המופנם שלי לוקח לי יותר זמן להיכנס לקשר. אבל לפעמים יש צורך לזהות את המשפט שמתנגן לי בראש ובלב ומרחיק אותי מבניית קשר בריא. לנסח משפט חדש - נכון יותר, בריא יותר, אני יותר - שיעזור לי להסיר את הכבלים ולראות את העולם במבט אחר.

חשוב להדגיש: לעתים הדרך אל בניית הבית היא חלקה ופשוטה, ולעתים יש יותר פיתולים וחסימות שמעכבות אותנו ומאריכות את הדרך. חסימה כזו יכולה להיות, כמו בסיפור של מיכל, רתיעה מקשר מחייב. יכולות להיות כמובן גם חסימות אחרות הנובעות מתפיסות מוטעות שלנו ביחס למשפחה, לעולם ובעיקר לעצמנו.

פעמים רבות אפשר להסיר את החסימות הללו בעזרת עבודה נכונה ומדויקת, ולהגיע אל היעד בקלות רבה יותר.

פורסם בפנימה

לרכישת מנוי