"הממשלה דוחפת את הפלסטינים החוצה"

השמאל הקיצוני ערך כנס ראשון מסוגו על מצב שטחי C ביו"ש. יהודה גליק היה איש הימין היחיד שנכח בדיון - ולא היסס להשמיע דעתו.

חזקי ברוך , כ"א בתמוז תשע"ו

מיוזמי הכנס. דב חנין
מיוזמי הכנס. דב חנין
צילום: Miriam Alster/Flash90

כנס ראשון מסוגו נערך היום (רביעי) במשכן הכנסת תחת הכותרת "מגרשים ומספחים: מה קורה בשטחי C?", בהשתתפות פלסטינים, דיפלומטים זרים ונציגי ארגוני שמאל קיצוני - בצלם, יש דין, שלום עכשיו, מחסום ווטש, האגודה לזכויות האזרח, לוחמים לשלום ורבנים לזכויות אדם

בכנס הוצגו נתונים חדשים על מציאות החיים של הערבים בשטחי C, וכן נתונים מעודכנים על העלייה המשמעותית בשיעור הריסות הבתים הפלסטינים.

בפתח הכנס, אמר ח"כ דב חנין כי "הכנסת מאוד ממעטת לעסוק במה שקורה בשטחים הכבושים, אבל אי אפשר להתעלם מהפיל שנמצא במרכז החדר, ולא לקיים בנושא זה דיונים רציניים ומעמיקים. מטרת הכנס הזה היא לעסוק בדרמה הגדולה של שטחי סי, שהם מרבית שטחי הגדה המערבית.

"זו דרמה משום שבששת החודשים הראשונים של 2016, ישראל הרסה שם יותר בתים מאשר בכל העשור שלפני כן. מדובר על מצוקה אנושית, על קהילות שסובלות שוב ושוב מחורבן ומהרס, על פגיעה במיכלי מים ובלוחות סולאריים. כל המהלכים האלה לא קורים בטעות".

לדברי ח"כ חנין, הממשלה מנהלת מדיניות מגובשת שמטרתה לשנות את הסטטוס-קוו הפוליטי, לגרום לאוכלוסייה הפלסטינית לעזוב את השטחים בהם הם חיים, ולספח חלק משטחי סי לישראל - ובכך למנוע פתרון של שתי מדינות. "לכן זו לא רק שאלה של זכויות אדם אלא שאלה פוליטית מן המדרגה הראשונה".


ח"כ איימן עודה: בחודש הרמדאן האחרון ההתעמרות הגיעה לשיא חדש, כאשר הופסק זרם המים לקהילות פלסטיניות רבות שהיו צריכות להתמודד עם הצום בשיא החום, כאשר אין להם אפילו מים זורמים.
ח"כ מיכל רוזין אמרה כי "מדיניות ישראל באזור היא בבחינת 'הרצחת וגם ירשת': דחיקה עקבית ונישול של האוכלוסייה הפלסטינית המקומית באמצעות הריסות בתים, איסור בנייה פלסטינית וקביעת עובדות בשטח בהרחבת מפעל ההתנחלויות, כל זאת בניסיון לטרפד את ההיתכנות של פתרון שתי המדינות, ולפעול לסיפוח השטח על ידי מדינת ישראל".

רוזין הזהירה, ''זו חבלה מכוונת בעתיד המדינה וביכולת להגיע להסכם שלום באזור".

ח"כ קסניה סבטלובה סיפרה, "השתתפתי לאחרונה בדיון בוועדת החוץ-והביטחון שכותרתו הייתה 'בנייה בלתי חוקית פלסטינית בשטחי סי', וזהו אבסורד. לא ייתכן שבניה פלסטינית בשטחי סי תהיה 'בלתי חוקית' ובנייה בהתנחלויות תהיה חוקית, כאשר זו האחרונה קוברת את חזון שתי המדינות. ראש הממשלה חוזר בפומבי על מחויבותו לפתרון שתי המדינות, אך מילים לחוד ומעשים לחוד".

ח"כ איימן עודה אמר כי למרות שבחודשים האחרונים יש יותר ויותר קריאות לסיפוח יהודה ושומרון, "לישראל הכי נוח להמשיך להחזיק את השטחים במין מצב ביניים בשטח האפור. מצד אחד להשתלט על עוד ועוד שטחים ולהעביר אותם למתנחלים, לדחוק את האוכלוסייה הפלסטינית לתוך הערים ומחנות הפליטים, ומנגד לשלם מס שפתיים לקהילה הבינלאומית בדיבור ובנאומים חסרי כל כוונה אמתית על מחויבות לפתרון שתי המדינות.

"המדיניות של ממשלת ישראל ברורה", טען. "התעמרות ופגיעה באוכלוסייה האזרחית שמטרתה לגרש את הפלסטינים משטחי סי, שמהווים את רוב שטחי הגדה המערבית, ובעצם למנוע על ידי קביעת עובדות בשטח כל אפשרות להקמת מדינה פלסטינית. בחודש הרמדאן האחרון ההתעמרות הגיעה לשיא חדש, כאשר הופסק זרם המים לקהילות פלסטיניות רבות שהיו צריכות להתמודד עם הצום בשיא החום, כאשר אין להם אפילו מים זורמים''.

לדבריו ממשלת ישראל מנסה להביא את האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים ה''כבושים'' לידי ייאוש, ולגרום לעוד ועוד אנשים, במיוחד צעירים, לעזוב את השטחים וללכת לחפש את גורלם במקומות אחרים.

"אבל מה שישראל לא מבינה היא שזוהי מולדתנו, אנחנו הפלסטינים בני המקום ולא מתכננים ללכת לשום מקום. המאבק העממי האזרחי בכיבוש ימשך עד להקמת מדינה פלסטינית. אך חשוב במיוחד בפורום הזה לזכור שהקמת מדינה פלסטינית הוא אינטרס לא רק של הפלסטינים בשטחים הכבושים, אלא של כל אדם חפץ חיים ושלום החי כאן.

''זהו האינטרס המשותף של שני בני העמים, אינטרס שממשלת ישראל עושה ככל יכולה על מנת להחריב את עצם האפשרות שיום אחד נצליח להגשים אותו", הוסיף חנין.


שגריר האיחוד האירופי: ישראל הורסת מבנים ופרויקטים שנבנו בתמיכת האיחוד האירופי בשטחי סי, בטענה שהם נבנו ללא אישור אולם המציאות היא שזה כמעט בלתי אפשרי עבור פלסטינים להשיג אישורי בנייה
שגריר האיחוד האירופי, לארס אנדרסן, אמר בכנס כי "האיחוד האירופי מחויב לפתרון שתי המדינות, וכן מחויב למתן סיוע הומניטרי לפלסטינים בגדה המערבית. הסיוע האירופי ניתן במקרים בהם ישראל לא ממלאת את מחויבויותיה ככוח הכובש, דוגמת - הגנה על הזכות לבריאות, לחינוך, לקורת גג, ושאר זכויות האדם.

"האיחוד האירופי מצפה מישראל למלא ביחס לאוכלוסייה הפלסטינית בשטחי סי את הנורמות המתחייבות מהאמנות הבינלאומיות", הוסיף השגריר.

לדבריו, ישראל הורסת מבנים ופרויקטים שנבנו בתמיכת האיחוד האירופי בשטחי סי, בטענה שהם נבנו ללא אישור אולם המציאות היא שזה כמעט בלתי אפשרי עבור פלסטינים להשיג אישורי בנייה בשטחי סי.

"למעשה, ב-2014 ניתן רק אישור בנייה אחד, וב-2015 - אף לא אישור אחד. במקביל, אוכלוסיית המתנחלים גדלה מדי שנה. כ-70% משטחי סי נתפסה באופן חד-צדדי בידי ישראל, בעיקר באמצעות הכללתם בשטחי השיפוט של הרשויות המקומיות של המתנחלים".

שטחים אלה, טען השגריר הפכו סגורים בפני הפלסטינים. ''במהלך ששת החודשים הראשונים של 2016, כ-91 מבנים שנבנו בתמיכת האיחוד האירופי נהרסו. ב-2015 כולה - עמד מספר זה על כ-70 מבנים''.

הוא הדגיש כי ''האיחוד האירופי ממשיך לקיים דיאלוג עם ישראל בדרכים שונות, והמצב היה משתפר בהרבה לו ישראל הייתה מעניקה אישורי בנייה בשטחי סי, כמתחייב מהחוק הבינלאומי ומהסכמי אוסלו. אולם בסופו של דבר, מה שנדרש הוא חידוש המשא-ומתן לקראת הקמת שתי מדינות".

נטלי גרוב, נציגת האו"ם, אמרה בכנס כי "לישראל, כמדינה הכובשת, יש מחויבות כלפי הפלסטינים שחיים בשטחי סי, אשר להם יש מעמד של אוכלוסייה מוגנת. אחד מתפקידי האו"ם הוא לוודא כי מעמד זה נשמר, לרבות הזכות לסיוע הומניטרי.

"מדיניותה של ישראל מובילה למציאות הומניטרית קשה: היעדר נגישות למזון, מחסור בקורת גג, גישה חלקית לשירותי בריאות וחינוך או למים נקיים. מחצית מהקהילות בשטחי סי נעדרות שירותי בריאות בסיסיים, ונעזרים במרפאות ניידות. קהילות רבות לא מחוברות למים או לחשמל".

גרוב תקפה, ''ישראל לא עומדת במחויבותיה הבסיסיות, ולכן - הקהילה הבינלאומית נכנסת לתמונה. האו״ם מודאג במיוחד מסכנת הטרנספר הכפוי המרחפת מעל חלק מהפלסטינים, למשל התושבים הבדואים בדרום הגדה המערבית''.

לדבריה ישראל יוצרת מצוקות הומניטריות, במקום לפתור אותן. ''כשהקהילה הבינלאומית מנסה להתערב ולסייע בהתמודדות עם המצוקות - ישראל מערימה מכשולים בפניה. המדיניות הזו מעמיקה את המצוקות ההומניטריות, מייצרת סכנה של טרנספר, גורמת למתח בין ישראל לבין הדין הבינלאומי, ומגבירה את החשש שישראל אינה מעוניינת בפתרון מדיני".

חגי אלעד, מנכ״ל בצלם, אמר כי "רק במחצית הראשונה של 2016, ישראל הרסה יותר מאשר בכל 2015. למעשה, אלא אם תהיה הפסקה מיידית ומוחלטת של כל ההריסות - אם זה לא יקרה, אז שנה זו הולכת להיות שנת שיא בהריסות. זה החידוש היחיד של הממשלה הנוכחית, שלא המציאה שום דבר - אלא רק מגבירה את הקצב.


ח"כ יהודה גליק: אני כן מאמין באמונה שלמה במפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון. חלק גדול מהבעיות שהועלו פה ייפתרו לאחר שהחוק היהודי יוחל על כל יהודה ושומרון
"הרגע של הריסת הבית לא ממצה את מדיניות הנישול, כי הוא לא ממצה את השנים שקדמו לו - פחד מהריסה שאולי תגיע מחר ואולי לא, היעדר חיבור למים ולתנאים בסיסיים אחרים. אני מבקש מכולנו לדמיין איך זה נראה לגדל משפחה בתנאים אלה.

''אנחנו מדברים על הריסות הבתים בשטחי סי, שמהווים 60% מהגדה המערבית. אבל לאמיתו של דבר, מה שישראל עושה בשטחי סי משפיע על כלל הגדה המערבית, משום שמי שמונע שם פיתוח ועסוק כל העת בנישול הפלסטינים - שולט למעשה בפלסטינים כולם".

חגית עופרן, מרכזת פרויקט מעקב התנחלויות ב"שלום עכשיו", טענה בכנס כי ״שטחי סי נקבעו במסגרת הסכם ביניים בשנת 1995, והיו אמורים להיות מוגדרים באופן זמני, עד להסדר קבע.

"מסתבר, שבימי ממשלת רבין הוכנה תכנית שכותרתה ׳שימור איזור סי׳. עיקריה: שכל עוד לא נעשה הסדר קבע, למנוע מהפלסטינים לקבוע עובדות שישפיעו על המצב בשטח. במסגרת התכנית הורחבו שטחי השיפוט של ההתנחלויות, נסללו כבישים עוקפים רבים, וגם תשתיות אחרות - דוגמת מאגרי מים - שחיזקו את השליטה הישראלית בשטחים אלה.

"היום פורסמו מכרזים ל-323 יחידות דיור בירושלים המזרחית, ואתמול בלילה נהרסו עשרות בתים בשכונות הפלסטיניות שבמזרח העיר, דוגמת עיסאוויה וקלנדיה. אלה שני צדדים של אותה המדיניות: מצד אחד, להגדיל את השליטה הישראלית, ומן הצד השני - לנשל ולהגביל את הנוכחות הפלסטינית".

"כמי שמאמינה שבשטחים אלה צריכה לקום מדינה פלסטינית, בצד מדינת ישראל, אני תוהה: מה האינטרס הישראלי בהריסת האוהלים, הבתים והסככות של אנשים שחיים גם כך בתנאים קשים מאוד? והתשובה היא: זה לא משרת אינטרס ישראלי, אלא משרת אינטרס התנחלותי, שנועד להביא למצב בו לא יהיה ניתן להגיע לפתרון של שתי מדינות", כך עופרן.

לקראת תום הכנס, השתתף בדיון גם ח"כ יהודה גליק (ליכוד), שנכח בכנס מראשיתו: "האמת היא שנדמה לי שיותר חשוב שדווקא חברי כנסת מהמפלגה שלי יגיעו לכנס כזה וישמעו את העדויות", אמר.

"באתי לפה בעיקר כדי להקשיב. אני כן מאמין, באמונה שלמה, במפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון. חלק גדול מהבעיות שהועלו פה ייפתרו לאחר שהחוק היהודי יוחל על כל יהודה ושומרון, ולהעניק זכויות ואדם ואזרח מלאות".

גליק הדגיש כי לא ניתן לעשות את זה בלי שתהיה התנהלות מוסרית. ''מאוד מצערים אותי חלק מהדברים ששמעתי. דווקא כמי שחושב שמפעל ההתנחלות הוא צודק ומוסרי - אם אנחנו לא נקפיד על עקרונות המוסר, אנחנו בבעיה גדולה מאוד. אני רשמתי לעצמי לא מעט שאלות שאני רוצה לשאול את עצמי".