הרב יהושע שפירא: חשבון נפש

"מי שמנסה לסתום פיות הוא זה שצריך לעשות חשבון נפש", אומר ראש ישיבת ההסדר ברמת גן, הרב יהושע שפירא.

אפרת שטרן , כ"ב בתמוז תשע"ו

הרב יהושע שפירא
הרב יהושע שפירא
צילום: דוד שטיין

עשרות רבנים הצטרפו בשבוע האחרון לעצומת שלוש מאות הרבנים שפורסמה בשבוע שעבר, בה הביעו החותמים תמיכה בראש המכינה בעלי הרב יגאל לוינשטיין וברבה הראשי של רמת גן הרב יעקב אריאל, בעקבות דברים שהשמיעו נגד קהילת החד-מיניים.

בין הסיבות להצטרפות לעצומה השבוע הייתה הביקורת שהושמעה נגד הרב רמי ברכיהו, רב היישוב טלמון ומועמדו של המפכ"ל אלשיך לתפקיד רב המשטרה. בין השאר הותקף הרב ברכיהו על כך שחתם על אותה עצומת הרבנים, וכן על דברים שכתב לפני כמה שנים נגד צירופם של זוג בעלי נטיות הפוכות להתגורר ביישובו.

הביקורת על הרב ברכיהו הצטרפה לניסיון למנוע את מינויו של הרב איל קרים לרב הצבאי הראשי, וכן למתקפה חסרת התקדים נגד הרב יגאל לוינשטיין. סמיכות שלוש הפרשיות בשבועיים האחרונים הביאה לתחושה כי נעשה ניסיון להגדיר לרבנים מה מותר לומר ומה אסור.

"מאז ומעולם היו לחצים על רבנים"

ראש ישיבת ההסדר ברמת גן, הרב יהושע שפירא, איננו מתרגש מניסיון ההשתקה: "גדולי ישראל מאז ומעולם היו נתונים ללחצים, לחצים הרבה יותר חמורים ממה שאנחנו פוגשים כיום. יש מסורת ארוכת שנים של אומץ וטהרה למסור את התורה כפי שקיבלנו אותה ללא משוא פנים, ללא חשש. נכון שתמיד היו גם חולשות בשולי המחנה, וכנראה שדורנו לא יהיה שונה מדורות אחרים. לעולם יהיו גיבורים גדולים בראשנו, ויהיו גם כאלה שלחצים ישפיעו עליהם. השינוי הוא שהלחץ כרגע הוא יותר גדול. זה יכול אולי להגדיל מעט את השוליים שמושפעים מהלחצים, אבל בסופו של דבר חכמי ישראל אומרים את דעתם, דעת תורה".

עם זאת, מסביר הרב מה בכל זאת השינוי שחל: "מכיוון שהיום כל רב שמתבטא אפילו בתוך בית המדרש פנימה, דבריו עלולים לצאת החוצה, גם אחרי הרבה מאוד שנים - כל רב צריך למצוא את הדרך איך להתייחס לבעייתיות הזאת. השפה הבית-מדרשית היא שונה במהותה מהשפה שמדברים בחוץ. מכיוון שיש מי שדואג להוציא, גם בצורות מעוותות וחולניות, דברים שנאמרו החוצה, אז הדבר הזה דורש תבונה. אם כי מי שרוצה לסלף ולשקר יכול להפוך כל משפט תמים לעיוות חולני, ואין מה לעשות נגד זה".

הרב שפירא התייחס גם לביקורת על הביטויים שבהם השתמש הרב לוינשטיין, ואמר כי אין זו העת להתייחס לצורה שבה נאמרו הדברים על ידו: "נעשה פה מעשה אנטי דמוקרטי במלוא מובן המילה. סתימת פיות דיקטטורית. זו לא שאלה של מילה כזאת או אחרת, או התייחסות כזאת או אחרת. מי שרוצה יקרא את עיתון 'הארץ' ועיתונים אחרים, ויראה שלל ביטויים חריפים שאין כדוגמתם. זה הסטה של הדיון מהעיקר האמיתי, כאילו אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש. מי שמנסה לסתום פיות הוא זה שצריך לעשות חשבון נפש. מי שסובר שמילה כזאת גורמת לכך שאדם לא יכול לבוא בקהל וכולו מזועזע - אני מציע לו שיקרא קצת דברים מהשמאל הנאור, יראה את צורת ההתבטאות שלהם, יירגע ויחזור לפרופורציות".

השבוע שלח הרב לוינשטיין מכתב הבהרה למנכ"ל משרד הביטחון. במכתב, אשר מהווה מבחינת משרד הביטחון סיום לפרשה, כתב הרב לוינשטיין: "דבריי התפרשו על ידי רבים בצורה שלא התכוונתי אליה, כאילו אני מבקש להדיר מצה"ל חלק כזה או אחר מן האוכלוסייה. לכולם יש מקום בצה"ל ללא קשר לרקע שלהם, להשקפת עולמם או לנטיותיהם האישיות". עם זאת מדגיש הרב לוינשטיין, כי הוא אינו חוזר בו מדעתו העקרונית בסוגיה: "מתוך רצון להמשיך ולפעול ביחד כפי שאנו עושים כבר שלושים שנה, אני מבקש להבהיר כי מחאתי הייתה מכוונת רק לניסיון לגרור את צה"ל למלחמת הדעות המתחוללת בחברה ביחס לשורה של נושאים, בהם גם היחס למבנה המשפחה בעם ישראל. בסוגיה זו תהום פעורה בין השקפת העולם הליברלית לבין ההולכים בדרכה של תורת ישראל".

להגנתו של הרב רמי ברכיהו יצאו גם רבנים מצדה הליברלי של הסקאלה התורנית, בהם הרב יובל שרלו והרב דוד סתיו. הרב שרלו איננו מודאג מסתימת פיות של רבנים, ואפילו רואה בפרשות האחרונות הזדמנות להתקדם: "אנחנו בעולם חדש שבו כל דבר שנאמר נהפך להיות נצחי בכוחו של גוגל, וצריך להתרגל לדבר מתוך הכלל של 'סוף מעשה במחשבה תחילה', ולקחת בחשבון שלכל דבר יש משמעות וכל דבר יכול להיות מוצא מהקשרו. זה יהפוך את כולם לחושבים יותר לפני שמדברים, ולמבטאים עמדות שהם יוכלו לעמוד מאחוריהן. בסופו של דבר תצא מפה ברכה מרובה שתעשה פעולה של חשיבה לפני שמדברים. אני מקווה שזה לא יגרום לאנשים לסתום את הפה או להיות כל הזמן פוליטיקלי קורקט, אלא רק לחשוב איך לומר את הדברים שבאמת רוצים לומר, במלוא העוצמה".

בנוגע למכתב ההבהרה ששלח הרב לוינשטיין אומר הרב שרלו: "הסוף היה ידוע מראש, בשביל מה שתהיה הבהרה? בשביל מה לטפס על עצים אם צריך אחר כך סולם כדי לרדת מהם? למדנו ששפה קשה אוטמת את האוזניים מלהיות מסוגלים לדון את הדיון האמיתי. כשהרוחות יירגעו וכולם יוכלו לדבר אחד עם השני, צריך לזכור שנושא אחד בכלל לא עלה והוא - מה אנחנו כן מצפים ומציעים לבחורים ולבחורות האלה לעשות".

===============================================================

הרב הראשי, הרב דוד לאו, ל'בשבע': "לא רוצה שרבנים יחששו מלומר את דבר ה'"

הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו, קורא בריאיון ל'בשבע' לרבנים להביע את דעתם ללא חשש:

"אני לא רוצה לחשוב שרבנים יחששו מלומר את דבר ה', את ההלכה, את הערכים החשובים שהם מצווים ללמד ולהנהיג לפיהם, מתוך זהירות בדברים ושימת לב שאכן הדברים נשמעים, אבל אמירה ברורה. המציאות היא שיש פה כרגע לכאורה מלחמה האם זו מדינה יהודית או מדינת יהודים. אני רוצה להאמין שהרבנים ישמיעו את קול היהדות בצורה ברורה, בצורה מכובדת, בצורה ראויה, כי באנו לכאן למדינה יהודית".

הרב מספר כי בפגישה שקיים בשבוע שעבר עם ראש אכ"א, האלוף טופולנסקי, בה חיזק את ידיו על ההחלטה למנות את הרב אייל קרים לתפקיד הרב הצבאי הראשי למרות הפרסומים נגדו, הדגיש הרב לאו כי לא נכון לבודד פרט אחד ביהדות ולנסות להבינו בלי רקע ולימוד: "אמרתי לו שזה חמור שאנשים עסוקים בלנסות להבין את היהדות ממצווה שצריך ללמוד אותה, לראות את ההקשר שלה, לראות על מה היא מדברת. שאלתי אותו: 'את שמע ישראל אתם כבר יודעים? אנוכי ה' אלוקיך? כבד את אביך? זכור את יום השבת לקדשו?'. יש כל כך הרבה מצוות יסוד וערכים ביהדות. לפני שאתה יודע את שפת התורה ולפני שאתה מבין על מה מדובר - אל תרוץ למצווה משבעים וארבע המצוות שבפרשת כי תצא. זה הטעיה, זה לגרום לאנשים להפסיק ללמוד ולדעת את היהדות, וזה הדבר המשמעותי מכול. קודם כול להפסיק להוציא דברים מהקשרם, פשוטו כמשמעו, להתייחס אליהם בצורה הנכונה".

הרב הראשי מציין כי היה הראשון שנתן תשובות הלכתיות באינטרנט ומספר כיצד נהג: "הייתי עונה לאנשים, ולא היססתי לפעמים לכתוב להם: תיצרו קשר עם הרבנות. זה מסוג הדברים שצריך לדבר, זה לא דבר שראוי על סמך תשובה באינטרנט. 'חכמים היזהרו בדבריכם'". הרב הוסיף כי גם בכנס הדיינים שהתקיים לאחרונה, אמר לדיינים כי למרות שהחוק אוסר הקלטה של המתרחש בבית הדין, עליהם לצאת מנקודת הנחה שמקליטים אותם: "צאו מנקודת הנחה שהדברים שאתם אומרים נשמעים וגם יכול להיות שמוקלטים, ואם כך חשוב עוד יותר להיזהר במילים ולדעת לשים לב".