בתי הזיקוק. ארכיון
בתי הזיקוק. ארכיוןפלאש 90

שרי הבריאות והגנת הסביבה יעקב ליצמן וזאב אלקין, קיבלו אתמול את דו"ח הוועדה המדעית המלווה למחקר ניטור אפידמיולוגי לאזור מפרץ חיפה 2015-2020 , מפרופ' סיגל סדצקי – יו"ר הוועדה המדעית.

מדובר בוועדה מקצועית, מתחומי התמחות מדעית מגוונים הרלוונטיים לבחינת המחקר, בראשות פרופ' סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה, מכון גרטנר, שיבא.

מטרת המחקר במפרץ חיפה הייתה לחקור את הקשר בין זיהום סביבתי במפרץ חיפה לבין בריאות התושבים באזור. המחקר כלל 6 תתי נושאים: היארעות סרטן ריאות ולימפומה שאינה הודג'קין, בריאות תינוקות, תחלואת אסטמה בקרב ילדים, תחלואת אסטמה בקרב מתגייסים לצה"ל, ניטור ביולוגי של השפעת זיהום אוויר ונתוני איכות אוויר.

חברי הוועדה בדקו את התהליכים המחקריים, שבוצעו בשנה הראשונה של המחקר, באזור חיפה. לאחר קריאה מעמיקה של הדו"ח , שמיעת החוקרים וקיום דיונים נרחבים,הוועדה סברה פה אחד, כי שיטות המחקר שהוצגו בסיום שנת המחקר הראשונה, אינן מהוות תשתית מחקרית מבוססת, ולכן לא ניתן להתייחס לממצאים שהתקבלו עד כה. "לפיכך ממצאים אלה אינם יכולים להוות בסיס להערכת התחלואה ולקשר שבין זיהום האוויר ומצב התחלואה באזור מפרץ חיפה".

חברי הוועדה קבעו כי "המחקר רצוף בבעיות מתודולוגיות מהותיות, המעוררות ספק בנוגע למהימנות ותוקף הנתונים והשיטות בהן השתמשו החוקרים ומכאן, שגם לגבי תוקף ומשמעות התוצאות שהוצגו".

"הבעיה הקשה ביותר המשפיעה על כל חלקי המחקר, הינה הערכה לקויה של החשיפה לזיהום האוויר, שהיווה את המשתנה הבלתי תלוי הראשי (ונדבך ראשי בשאלת המחקר) בכל אחד מתתי הנושאים של המחקר".

בהקשר זה יש להבהיר כי לאחר לימוד מעמיק של השיטות בהן השתמשו החוקרים, הגיעה הוועדה למסקנה כי סוג הנתונים והשיטות בהן עשו החוקרים שימוש, לוקים בחסר. שיטות אלו יכולות לענות באופן חלקי בלבד בנוגע לבחינת השינויים לאורך זמן בריכוזי המזהמים והשוואה בין אזורים שונים (חיפה-חדרה-תל-אביב). אולם, נתונים ושיטות אלו אינם יכולים לשמש בסיס להבחנה בהבדלים הפנים-עירוניים בריכוזי המזהמים.

"לדעתנו, הממצאים אינם משקפים את מצב איכות האוויר במידה אשר תאפשר להבחין בין אזורים בעלי זיהום גבוה לבין אזורים בעלי זיהום נמוך בתוך מפרץ חיפה". בנוסף, בולט העדרו של מומחה בתחום איכות האוויר בכלל והערכת חשיפה בפרט בצוות המחקר.

הליקויים שמצאה הוועדה בנושא הערכת הזיהום מפורטים ב-16 סעיפים שונים בדו"ח. בין היתר, מבקשת הוועדה להדגיש כי הערכת החשיפה בוצעה בשיטת אינטרפולציה, שאינה מתאימה לאזור המפרץ וכי לא קיימת התייחסות ממצה למקורות הזיהום באזור. הוועדה סבורה כי ליקויים אלה עלולים לגרום להערכת חשיפה שגויה שעלולה להוביל לפירוש מוטעה של התוצאות.

יצוין כי משרדי הבריאות והגנת הסביבה פרסמו לאחרונה "קול קורא" למימון מחקרים אחרים באזור חיפה, אשר נבחנים כעת, וזאת בהתאם להחלטת הממשלה לטיפול בזיהום האוויר במפרץ חיפה. "אנו מניחים כי מחקרים אילו יתנו מענה לשאלות שהעלתה הוועדה המדעית המלווה".

מצוות החוקרים נמסר בתגובה: "הדו"ח המלא בהובלת חוקרים מאוניברסיטת חיפה, נכתב על ידי טובי המומחים בארץ, בהם מומחים מאוניברסיטת חיפה, הטכניון, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן גוריון. הדו"ח עצמו מורכב ממחקרים שונים, שבוצעו על ידי חוקרים מאוניברסיטאות שונות, ומבוסס על מאגרי נתונים חיצוניים ממספר גורמים- משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה והצבא. למרות שמדובר בחוקרים שונים, ומחקרים שונים ומאגרי נתונים שונים, כל התוצאות הן עקביות, וקיימת התאמה גבוהה בין המחקרים השונים בכל הנוגע ל"מוקדים החמים" של התחלואה שהתגלו".

"זאת ועוד, מחקר, אשר מבוסס על מתודולוגיית הדו"ח, פורסם לאחרונה בכתב העת המדעי Environmental Research, שמפרסם מדי שנה רק עשרות בודדות של מחקרים הנבחנים בקפידה ונבחרים מבין מאות שמוגשים לכתב העת. עובדה זו מעידה על כך שמדובר במחקר בין המובילים בתחומו, וכי המתודולוגיה שבה השתמשו החוקרים עומדת בסטנדרטים מדעיים בין-לאומיים גבוהים".

"ביקורת על הדו"ח או על המתודולוגיה שלו היא דבר לגיטימי ומקובל. לנגד עינינו עומדת רק האמת המדעית והמחקרית, ואין לנו אינטרסים אחרים מלבדה", נמסר.