"כשיש תורה הכל נראה אחרת"

בראיון חגיגי לרגל קבלת פרס היצירה התורנית מספר הרב דרורי, רב העיר קרית שמונה וראש הישיבה, על יובל שנים של פעילות בעיר וסביבתה.

שלמה פיוטרקובסקי , ד' באב תשע"ו

הרב צפניה דרורי
הרב צפניה דרורי
צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

הרב צפניה דרורי בראיון חגיגי

הרב צפניה דרורי, רב העיר קרית שמונה וראש ישיבת ההסדר בעיר, יקבל ביום רביעי הקרוב את פרס היצירה התורנית על שם הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל בטקס חגיגי שיתקיים בגבעת שמואל.

לרגל קבל הפרס שוחחנו הבוקר (שני) עם הרב דרורי, על מנת לשמוע ממנו מעט על עשייתו הרבה ביובל השנים האחרונות בהן הוא מכהן כרב העיר קרית שמונה.

בראשית הראיון שאלנו את הרב דרורי כיצד הגיע דווקא לקרית שמונה. "אני הייתי ר"מ וראש ישיבה בישיבה לצעירים של מרכז הרב וראיתי את עתידי בכלל בתחום אחר. אולם באותה עת הסתבכו הדברים בקרית שמונה והרב הראשי לישראל, הרב ניסים, ושר הדתות דאז, חשבו שאין פתרון אחר לבעיה מלבד שליחת רב נוסף, אשכנזי, לעיר קרית שמונה.

''בעיר לא היה בשר כשר, הנושא הגיע עד לדיון בכנסת, ואז שר הדתות והרב הראשי רצו בכל מחיר לשלוח רב נוסף ולחצו עלי לקבל את התפקיד".

הרב דרורי מספר שנסע לקריית שמונה על מנת להבין מה ניתן לעשות, אולם המציאות שפגש הייתה קשה, "הגעתי לשם, נפגשתי עם אנשים, וכולם אמרו לי שאין שום תקווה. הזקנים מדברים אידיש והצעירים עזבו לחלוטין את הדת.

''חזרתי משם והלכתי למורי ורבי, הרב צבי יהודה קוק, שהיה אחד הדוחפים המרכזיים להליכתי לקריית שמונה. סיפרתי לרב צבי יהודה על הביקור ועל כך שאנשים אומרים שאין תקווה וחבל שאני אבוא. ואז היתה הפעם הראשונה שאני זוכר שהרב צבי יהודה אמר לי דברים מפורשים, מה עלי לעשות. הרב צבי יהודה אמר לי, 'אם זה המצב, אתה חייב ללכת'. ובאמת חזקו עלי דברי הרב צבי יהודה שהיו גם דברי טעם, שלא יכול להיות שלעיר כזו לא יהיה רב".

ראשית דרכו של הרב בעיר לא הייתה קלה, כפי שהוא מספר, "לא קיבלו אותי בשמחה. בהתחלה אפילו טענו שאין לי זכות לקנות דירה בקריית שמונה כי אין לי מעמד של עולה והדבר הגיע עד לישיבת הממשלה".

למרות ההתחלה הקשה הרב דרורי החל במתן שירותי דת לתושבים ובהעברת שיעורים בעיר ובסביבתה, עד שאחרי כעשור שנים החל במהלך לפתיחת ישיבה במקום. היוזמה לפתיחת הישיבה לא באה מהרב, "לא אני חשבתי על זה. מי שחשב על זה היו בנות שירות שהבאתי לעיר על מנת שיעבדו עם התושבים, והן שאלו אותי 'למה שלא תקים ישיבה?'.

''אחר כך התחילו להתקשר בחורים, מנחלים, מאור עציון, וביקשו לבוא וללמוד אצלנו, וכיוון שראיתי שיש מי שרוצה לבוא וללמוד והדבר הוא לטובת העיר, החלטנו לפתוח את הישיבה. חשבתי גם שהישיבה תיתן בסיס גם לפעילות שלי כרב בתוך העיר".

הרב דרורי מספר כי פתיחת הישיבה הייתה נחוצה לעיר מבחינה מוראלית, בין היתר על רקע מתקפות המחבלים שגברו מאוד באותה תקופה. "המורל היה בשפל. פלוגות של חיילים גרו בדירות בעיר שננטשו על ידי תושבים שברחו מהעיר. אני הבנתי שברגע שאני אקים את הישיבה ויתחילו לבוא הנה אנשים מבחוץ זה יתן חיזוק לעיר. בדיעבד התברר שזה היה שיקול דעת נכון".

ועדה שהגיעה מטעם משרד הביטחון פסקה אמנם שאין צורך בישיבה דווקא בקריית שמונה והחליטה להקים ישיבה במעלות, אולם בעזרת חבר הכנסת דאז יוסי שריד שגר באותם ימים בעיר ושר הביטחון שמעון פרס ניתן האישור וקמה הישיבה בקריית שמונה.

כחלוף השנים נוצר קשר קרוב גם בין הרב דרורי לאנשי ההתיישבות באזור. הרב דרורי מספר שהקשר החל בעקבות תפקידו כנותן שירותי דת, אך התרחב הרבה מעבר לכך, "אנשי הישובים והקיבוצים מסביב שבאו להירשם לנישואין ראו פתאום רב צעיר, והרגישו שאוהבים ומכבדים אותם כמו שהם. כך נוצר הקשר הראשוני, שהפך לקשר של ידידות.

''אז התחילו לבקש שיעורים בישובים שמסביב, שיעור קבוע בגמרא בקיבוץ נאות מרדכי, שיעורים במשגב עם, בקיבוץ הגושרים ובעוד מקומות. התחלנו לעשות גם 'בר מצוות' בישובים השונים. מצד אחד היה קשר בשירותי הדת ומצד שני נוצר קשר של תורה עם אותם חברים".

במשך השנים התרחבה מאוד פעילותו של הרב דרורי בעיר, במקביל להתרחבות השורות בישיבת ההסדר וגידול ניכר בקהילה הדתית בעיר, שהתרחבה מבחינה מספרי וגם התחזקה מאוד.

את תפקידו בתוך העיר רואה הרב דרורי כתפקיד רחב יותר מרבנות גרידא, "במשך השנים עשינו שיעורים, מסיבות סעודה שלישית, ישבנו ולמדנו, וכשיש תורה הכל נהיה אחרת. עשינו הכל בהארת פנים ובשמחה ומתוך ידיעה שיחד עם הדברים האלה העיר הולכת ומתחזקת. הידיעה הזו שאני לא רק רב אלא גם איש ציבור וחברה שנוטל חלק בבנייתה של העיר נותנת לכל העשייה משקל הרבה יותר עמוק".