לפוצץ את הבלון האקדמי

הביקורת המוצדקת חלקית על המהלך של שר הפנים להכרה בלימודים בישיבה כתואר אקדמי היא הזדמנות טובה לעשות סדר בנושא. דעה.

שלמה פיוטרקובסקי , ה' באב תשע"ו

אוניברסיטת בן גוריון. אילוסטרציה
אוניברסיטת בן גוריון. אילוסטרציה
אתר האוניברסיטה

1. כל מי שלמד בעשורים האחרונים באקדמיה מקצועות שאינם מתחום המדעים המדויקים או תחומים עתירי מתמטיקה כמו כלכלה מכיר את התופעה.

ספסלי החוגים למדעי הרוח ומדעי החברה, במיוחד במכללות וגם באוניברסיטאות, מלאים סטודנטים שכל מטרתם היא "שיהיה לי תואר". לפעמים מדובר בתואר ראשון, לפעמים בתואר שני, אבל המטרה היא תואר, ממש לא משנה במה.

הסיבה לתופעה היא האמונה הכמו מיסטית שהתפתחה בישראל ובעולם המערבי כולו בחשיבותה של השכלה אקדמית. כביכול, אם בציקלונך תואר ראשון, ובודאי אם אתה בעל תואר שני, הרי שאתה אדם משכיל, שראוי לבוא בשעריה של החברה המתורבתת ולעסוק בנושאים המתאימים לאנשים משכילים. אם אינך בעל תואר, הרי שמשול אתה לבור ועם הארץ.

2. התוצאות של האמונה המיסטית הזו הפכו מהר מאוד להרות אסון. משעה שתואר אקדמי הפך לדרישת סף בשורה מאוד ארוכה של משרות ומקומות עבודה, ומשעה שבמקומות אחרים, בעיקר בשירות הציבורי, תוגמלו העובדים על מנת לעודד אותם לרכוש השכלה אקדמית בתוספות שכר על פי התואר שברשותם, הפך המירוץ אחר התואר לחזות הכל.

חשוב להדגיש, אני לא מדבר על מהנדסי תוכנה שלומדים הנדסת תוכנה, רופאים שלומדים רפואה, כימאים שלומדים כימיה ורואי חשבון שלומדים כלכלה וראיית חשבון. ישנם בהחלט מקצועות רבים שנדרשת השכלה מסוימת על מנת לעסוק בהם, ודאי ברמה גבוהה. יש מקום לתהות אם תמיד האקדמיה היא האכסניה המתאימה לרכישת ההשכלה הזו, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר, אם כי לא פחות חשוב.

ברור לכל בר בי רב מדוע גזבר מועצת שפרעם חייב להיות בעל תואר בראיית חשבון. מן הסתם נדרש גם ותק מינימלי של עיסוק במקצוע. זה טבעי. אבל למה מנהל מחלקת תברואה בעיריית ביתר עילית נדרש להיות בעל תואר אקדמי, ומה מוסיף תואר אקדמי בלימודי המזרח התיכון לתפקודו כמנהל מחלקת תברואה.

מדוע משרד החינוך מתגמל מורה למתמיטיקה על לימודי תואר שני במיסטיקה ורוחניות (באמא שלי, יש תואר כזה, תעשו גוגל). במה הוא מורה טוב יותר לתלמידיו עם תואר שכזה?

כל בית צריך מרפסת וכל עובד צריך תואר, כך מתברר. אמנם במגזר הפרטי אין תגמול עבור תארים, אולם גם לשם האמונה המיסטית בכוחו של התואר חדרה. לא מעט מעסיקים מתנים את קבלתם של עובדים לעבודה בקיומו של תואר ראשון. מאחר שמדובר במגזר הפרטי לא תמיד הדברים מעוגנים בנהלים ותקנות, אבל לא פעם יתקל עובד בן 30 ומעלה שמציג קורות חיים נטולי תואר אקדמי בשאלה "מה קרה שלא למדת לימודים אקדמיים?", כביכול הדבר מעיד על יכולות אישיות נמוכות.

3. משעה שכל אדם הפך לזקוק לתואר נאלצה המערכת להתגייס על מנת לאפשר לכולם ללמוד. האוניברסיטאות כבר לא הספיקו, וגם עלות התארים שם גבוהה מאוד, וכך קמו להם המסלולים החליפיים. בתחילה היו אלו "שלוחות" של מוסדות אקדמיים זרים שהוקמו בישראל בעידודה של המדינה. אחרי פארסת תארי "אוניברסיטת לטביה" התפתח מאוד עולם המכללות, המתוקצבות והבלתי מתוקצבות.

כל מי שלמד בחלק מהמוסדות הללו יודע לספר סיפורים מסמרי שיער על כמה פשוט וקל בשנת 2016 להגיע לתואר אקדמי שקר כלשהו. לא מדובר כאמור בתואר בפיזיקה או במדעי המחשב, אבל תואר בהיסטוריה או בלימודי מגדר הוא בהחלט בהישג ידו של כל אחד, דורש מידת מאמץ מוגבלת ובהחלט לא מעיד על הרבה יותר מאשר יכולתו הכלכלית של הסטודנט לשלם את שכר הלימוד ולפנות מספיק זמן. בחלק ניכר מהמוסדות הצעד המשמעותי ביותר בדרך אל התואר הוא ההרשמה, משם ואילך העסק עובד כמעט על טייס אוטומטי.

4. יש הרבה מאוד גורמים שלא מוכנים שבלון השקר האקדמי יתפוצץ. כל אלו שנהנים מתעשיית השקר הזו. כל אלו שקיבלו עד היום וצפויים לקבל עוד בעתיד רבבות שקלים כתגמול על תואר שאין בו שום ערך מקצועי. כל אלו שרוצים לשמור על "יוקרת" משרתם המיועדת רק "לבעלי תואר שני". כל רבבות המתפרנסים מעולם השקר הזה במכללות השונות ובחוגי הלימוד באוניברסיטה שאם הבלון הזה יתפוצץ יאבדו את פרנסתם וכל אלו שבלבם עדיין מקננת אמונת ההבל בכוחה המיסטי של האקדמיה.

כל אלו, שבתוכם גם פוליטיקאים, ועדים חזקים ושלל גורמי השפעה בעלי כוח, יעמדו בדרך, ישכבו על הגדר ולא יאפשרו אפילו לחשוב על האפשרות לפוצץ את בלון ההבל הזה. רק משבר מהותי או מהלך עממי גדול יוכלו להתמודד עם המפלצת הזו שנוצרה מול עינינו.

5. ולסיום אי אפשר בלי הערה קטנה על התוכנית של דרעי שאושרה. הסעיף המכיר בכושר לרבנות כשווה ערך לתואר אקדמי הוא ראוי ומוצדק, מהמוצדקים בתולדותינו. לא ברור מדוע לא נקבע באותה הזדמנות שכושר לדיינות או לרבנות עיר שהתקבל לאחר עמידה בכל המבחנים הוא שווה ערך לתואר שני. האמת היא שהוא שווה הרבה יותר.

מנגד, חייבים לבטל את ההכרה בשנות לימוד בישיבה כחלק מ"תואר" שכזה. למרבה הצער יש בציבור הדתי והחרדי עדיין שרידים לא מבוטלים של התפיסה המתייחס לשלטון כ"פריץ". למרבה הצער החשש שתצמח כאן תעשיית אישורי לימוד פיקטיביים שסופה חילול השם גדול איננו חשש שווא. תעשו בגוגל חיפוש "פרשת תארי הרבנים" ותבינו לבד.

מאותה סיבה המהפכה הזו של דרעי מחייבת גם את הרבנות הראשית לשידוד מערכות. תופעות של העתקות במבחנים, רמאויות, אי הקפדה על נהלים ומסלולי הסמכה עוקפים חייבות לעבור מהעולם. אי אפשר בצד אחד לבקש הכרה ובצד שני להתנהג כמו "שכונה". זה לא עובד וזה חילול השם.