מה לעשות אם אראלה תתקשר?

המפגש בין הלכה והימורים מניב מסקנות מורכבות. האם מותרת רכישת כרטיסי פיס? האם ההלכה רואה הבדל בין הימורים חוקיים לשאינם כאלה?

שמעון כהן , ו' באב תשע"ו

מפעל הפיס. ארכיון
מפעל הפיס. ארכיון
צילום: מרים אלסטר, פלאש 90



טוען....

הוועדה לייעול שוק ההימורים פרסמה את מסקנותיה ולפיהן תיאסר הפעלת מכונות מזל ומרוצי סוסים, אך האם נקודת המבט של ההלכה היהודית מפרידה בין סוגים שונים של המורים?

הרב עדו רכניץ ממכון משפטי ארץ העוסק גם באתיקה יהודית שוחח עם ערוץ 7 על הנושא.

בראשית דבריו מזכיר הרב רכניץ את המחלוקת בין השו"ע לרמ"א לגבי התוקף ההלכתי של הימורים שכונו אז 'משחק בקוביה'. השולחן ערוך קובע כי למשחקים אלו אין תוקף ומכאן שהמקבל כספים בדרך זו הוא גזלן.

"המהמר מקווה וחולם לזכות וזה לא קורה ולכן זכותו לקבל את כספו בחזרה", מסביר הרב רכניץ ומזכיר את פסק ההלכה של הרב עובדיה יוסף שקבע כי משום אותה אמונה ותקווה לרווח יש חשש גזל בגריפת הכספים הללו.

ממשיך הרב רכניץ ומתייחס למפעל הפיס הטוען שאינו קזינו אלא תרומה לחברה וברכישת כרטיס הופך הרוכש לתורם כאשר הסיכוי לרווח בהגרלה אינו אלא פן שולי של רכישת הכרטיס.

ברוח זו, הוא מוסיף ומזכיר, מקיימים ארגונים שונים ועמותות שונות הגרלות, אך ההבדל הוא שבעוד בהגרלות העמותות הרוכשים אכן מבקשים לתרום למטרות העמותה והסיכוי לפרס הוא שולי בלבד, במפעל הפיס המציאות הפוכה. "הפרסומות של אראלה לא מדברות על התרומה אלא על הרווח", מזכיר הרב רכניץ.

לטעמו של הרב רכניץ מפעל הפיס אכן עושים ופועלים טוב במיזמים שונים, אך רכישת הכרטיס משווקת כהגרלה. לדבריו לו היה רוצה מפעל הפיס להיות ישר עם הציבור היה עליו למקד את הפרסום בתרומה לקהילה ובהקמת מיזמים ומבנים ולא ברווח הצפוי מההגרלה.

להערכתו אמנם אם הפרסומות היו שאראלה מתקשרת ומספרת שזכית לתרום למיזם מסוים ולא שזכית בפרס מסוים, הרווחים היו אמנם קטנים יותר ומעגל רוכשי הכרטיסים היה קטן יותר, אך הדברים היו ברורים יותר ומותרים יותר.

לזאת מוסיף ומעיר הרב רכניץ כי גם אם בסופו של יום הדבר מותר הלכתית הרי שהוא כרוך בבעיה מוסרית וחברתית גדולה שכן אנשים רבים נפגעים מההימור שברכישת הכרטיסים.

בהקשר זה הוא מזכיר את הביקורת שעלתה בארצות אשכנז על התופעה ואת התקנות שתוקנו בקהילות השונות בארצות אלה על מנת למנוע את התפשטות התופעה והתופעות הנלוות לה.