גם לא לאבטח וגם לשפוט את היורה?

ראש מרכז אונו למשפט חברתי: אם הרשויות לא מקיימות את חובתן לאזרח ולא מבטיחות את בטחונו לא ניתן לשפוט אזרח שירה להגנתו.

שמעון כהן , י"ב באב תשע"ו

תנו להתגונן. אילוסטרציה
תנו להתגונן. אילוסטרציה
צילום: תומר נאוברג. פלאש 90

בראיון ליומן ערוץ 7 התייחסה ד"ר ג'ודי ברודר, ראש מרכז אונו למשפט חברתי קליני בקריה האקדמית אונו לשאלה המשפטית חברתית ערכית העולה מעצם העמדתו לדין של חקלאי שנאלץ לירות בפורץ, בה בשעה שהמשטרה והרשויות השלטוניות לא יכלו לתת מענה למצוקתו ולמנוע את הפריצה ואת הסכנה לחייו ורכושו.

ד"ר ברודר מסבירה את הרציונאל שמאחורי סייג ההגנה העצמית ומבהירה כי "הרציונאל הוא שאנחנו כאזרחים נתנו את כל זכויות ההגנה עלינו ועל רכושנו למדינה בהנחה שהיא תעמוד ותגן על הערכים הללו, אבל מה קורה כשהמדינה לא מספקת הגנה?". לדבריה במציאות שכזו על פי הפילוסופיה המשפטית אזרחית חוזרת לדיו של האזרח זכותו הבסיסית להגן על רכושו ועל חייו.

את דבריה אלה היא מסייגת ואומרת שכל אלה "לא בכל תנאי, אלא במגבלות ההגנה העצמית. מותר לך להתגונן כאשר אתה נמצא בסכנה מיידית לך או לרכוש. במציאות כזו וכשאין מי שיגן עליך סביבך ואתה מגיב בצורה פרופורציונאלית, כאקט של הסרת איום ולא כאקט של הענשה אלא כהגנה בלבד, כאשר הפורץ מסכן עכשיו אותי או את זולתי או את רכושנו מותר לי להתגונן כל עוד נדרשת תגובה מיידית והמדינה אינה שם כדי לספק את ההגנה הזו".

בעקבות דבריה אלה נשאלה ד"ר ברודר אם אין בעייתיות אתית במציאות בה אותה מדינה שאינה נותנת את המענה האבטחתי לאדם היא זו שמגבילה את יכולותיו להגן על עצמו בסדרת כלים ומגבלות. ברודר משיבה ואומרת: "לא ניתן לחיות במצב שבו אין כללים וכל אחד עושה דין לעצמו. גם לגנב והפורץ יש זכויות שאנחנו כמדינה בוחרים להגן עליהן. אתה יכול להתגונן אבל לא להעניש".

"אחת הבעיות במדינה היא שבהגנה על רכוש המדינה לא מספקת פעמים רבות הגנה בישובים מסוימים, ואנשים חשים סכנה קיומית ורכושית, וכאן אנחנו רואים תגובות שאולי לכאורה יוצאות מהפרופורציה, אבל כשמבינים שהמשטרה כנראה לא תגיע ואין מי שיעזור וזה רכושי וחיי התמונה שונה".

ד"ר ברודר מסבירה כי השינוי בתפיסת מערכת המשפט החלה בעקבות חוק דרומי "כי שם מגיעה הכנסת ודורשת לשקול בכובד ראש את התנאים שבהם נמצא האדם". זאת בעוד "סייג ההגנה העצמית היה קיים גם קודם וכיסה את המקרה של דרומי", אך מעורבות המחוקק הזכירה את הסייג הזה למערכת המשפט והבהירה כי הוא רואה חשיבות רבה בשימוש בסייג ההגנה העצמית.

כל הדברים הללו, מבהירה ד"ר ברודר, נאמרים באופן עקרוני ומבלי להתייחס לירי במושב בית אלעזרי, שכן מקרה זה עדיין נחקר ונבדק ובשלב זה לא ניתן להתייחס אליו באופן פרטני.