כשחיילים מתנדבים זה אחרת

הוראתו של שר הביטחון ליברמן להפסיק את התנדבות חיילי צה"ל עם ילדי מסתננים עוררה ביקורת רבה, אך בלתי מוצדקת. דעה.

שלמה פיוטרקובסקי , י"א באב תשע"ו

חיילים. ההתנדבות שלהם שונה
חיילים. ההתנדבות שלהם שונה
צילום: פלאש 90

אלעזר שטרן, רון חולדאי ועוד רבים וטובים מתחו ביקורת חריפה על החלטת שר הביטחון אביגדור ליברמן להפסיק את התנדבות חיילי צה"ל עם ילדי מסתננים ועובדים זרים.

בשבוע שעבר התייחס לסוגייה גם נשיא המדינה ראובן ריבלין - ואפילו הוא חשב שהקריאות להפסיק את התנדבותם של חיילי צה"ל עם ילדי הזרים איננה ראויה.

כמה שזה נשמע מוזר, כל אלו צודקים במידת מה. ילדי המסתננים הם רק ילדים - והם בטח לא אשמים במה שההורים שלהם עשו. להתנדב אצלם זה לגמרי הגיוני. מדובר בילדים שנמצאים במצב קשה והם זקוקים לעזרה הזו. באמת.

רק שכל זה נכון כשמדובר באזרחים מתנדבים. חיילים זה אחרת. למה אחרת? משתי סיבות.

הראשונה: כשאזרח מתנדב, ההתנדבות היא מעשה פרטי, בין אדם לאדם - ובמישור הפרטי אכן כל אדם הוא קודם כל אדם. כשיחידה צבאית מתנדבת יש כאן, כמה שהדבר ישמע מפוצץ, אמירה שחורגת מעבר ליחסי אדם מול אדם. יש כאן מעשה שעושה זרוע של הממלכה, והממלכה חייבת לדבר בקול אחד ולא בחמישה קולות.

אם המדיניות היא להרחיק מסתננים אז מוישה ויוסי יכולים להתנדב עם הילדים שלהם, לא חיילי מדור ממטרות בענף אחזקת דשאים בקריה בת"א.

השניה: כשחיילים מתנדבים הם לא מתנדבים כמו מתנדב רגיל. אדם ממוצע מתנדב מרצונו הטוב וקצת מלחץ חברתי. חייל מתנדב בפקודה. למה? ככה זה.

זה מתחיל בטירונות, כשמסבירים לך שכשהמפקד שואל מי מתנדב לעזור במטבח או לשמור על הנשקים כולם חייבים להרים ידיים באוויר - וממשיך בווריאציות שונות עד סוף השירות.

לכן כשמפקד בצבא מארגן ליחידה שלו התנדבות הוא צריך לעשות מאמץ עילאי שאפיק ההתנדבות יהיה בקונצנזוס הרחב ביותר. זה קצת קשה ומורכב? כשהייתי בטירונות טענו שקשה יש רק בלחם וגם אותו אוכלים.

אני משוכנע שההחלטה להביא חיילים להתנדב עם ילדי המסתננים באה ממקום טוב, מהתחושה הבסיסית של הרצון לעזור לכל מי שנמצא בצרה ומצוקה. אבל ההחלטה הזו היתה טעות, וטעויות צריך לתקן. אם בכירי צה"ל לא מבינים שזו טעות, אז טוב ששר הביטחון הסביר להם את זה.