אסור לחבוט בצה"ל; לחזק את הרבנות

הרבצ"ר לשעבר יוצא נגד העמותה המעודדת תלונות על פגיעה בזכויות החיילים הדתיים. "עמותה כזו מעליבה את הרבנים הצבאיים ופוגעת בצה"ל".

שמעון כהן , י"ב באב תשע"ו

לחזק את הרבנות הצבאית
לחזק את הרבנות הצבאית
צילום: דובר צה"ל

הרב הצבאי הראשי לשעבר, הרב אביחי רונצקי, מבקר את הקמתה של העמותה המבקשת להזמין חיילים דתיים וחרדים להתלונן על קושי בקיום מצוות בשורות הצבא.

את הדברים אומר הרב רונצקי בראיון ליומן ערוץ 7, ראיון בו הוא מספר גם על מפגש נוסף בין בכירי מיט"ב לנוער הגבעות, מפגש שתכליתו לקצר עבורם תהליכים לקראת גיוסם לצה"ל.

בראשית השיחה עמו מספר הרב רונצקי על המפגש שהתקיים באיתמר אתמול (שני) ואליו הגיע ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם, תא"ל ערן שני, המשמש גם כראש מיט"ב, יחד עם צוות מורחב שלו על מנת לפגוש באופן אישי את הקבוצה המכונה 'נוער הגבעות'.

"זה היה מפגש שלישי", מספר הרב רונצקי. "שני הקודמים התקיימו עם מפקד מיט"ב הקודם, בחוות גלעד ובאיתמר. המטרה היא לאפשר למה שמכונה נוער הגבעות להתגייס לצה"ל ולא דרך לשכת הגיוס".

לדבריו, לעיתים כאשר מגיעים בני הנוער הללו, עם המראה המרושל שלהם, ללשכות הגיוס, הקב"ן או הקב"נית אינם יודעים כיצד לעכל אותם ומנפיקים להם פטור משירות, בה בשעה שהצעירים עצמם מעוניינים לשרת וביחידות קרביות.

"לפעמים הקב"ן והקב"נית דוחים אותם בגלל הפאות הכיפה ובגדי העבודה המלוכלכים. מדובר בחבר'ה שלא לומדים לימודים תיכוניים וכו'. ביקשתי ממפקד מיט"ב שיגיע אלינו, ולשמחתי הרבה הוא הגיע עם האנשים שלו. הגיעו למעלה משני מניינים של צעירים שביקשו להיות קרביים ושיסדר להם ימי איבחון לסיירות. הוא ישב איתם כאחרון מש"קי השלישות. לרובם פתר במקום את בעייתם וקיצר הליכים בדרך ליחידות קרביות".
מרגש לראות את הבחורים הללו שנראים בציבור הכללי, וגם בציבור שלנו, כזרוקים ולא מהעם, ופתאום, עם כל הדעות שיש עליהם, הם רוצים לשרת את העם והמדינה.

"מרגש לראות את הבחורים הללו שנראים בציבור הכללי, וגם בציבור שלנו, כזרוקים ולא מהעם, ופתאום, עם כל הדעות שיש עליהם, הם רוצים לשרת את העם והמדינה.

"כיום כמעט לא נשארו נוער גבעות שלא רוצים לשרת בצבא", ממשיך הרב רונצקי ומספר. "הרוב הגדול התגייסו וסיימו שירות ביחידות הכי קרביות וחלקם הגיעו לפיקוד".

על השינוי שעובר על הצעירים עצמם, על בני משפחתם ועל בני נוער אחרים בגבעות השומרון בעקבות הגיוס הזה הוא מציין כי מדובר בנערים שאינם מתגוררים עם בני משפחת, אלא בגבעות "וכשהם חוזרים עם הנשק זה משנה את הראיה כלפיהם. אותם בחורים עם המון מוטיבציה שנפלו בין הכיסאות, זה משנה את ראייתם את המדינה והצבא, את האנטי כלפי המדינה. ההורים רק רווים נחת ורואים בזה הצלת נפשות ממש".

הרב רונצקי נשאל אם יתכן והיכולת לקיים מפגשים כאלה המניבים פירות נובעת ממרחק השנים שנפער מאז ימי העקירה מגוש קטיף ומהעובדה שעקירה נוספת, לפחות לא בסדר גודל שכזה, נמצאת על הפרק. לדבריו אכן יש ממש בהערכה זו אך עם זאת בעיניו "יש תהליך של התבגרות ובשלות ביחס למדינה ולצבא בפרט.

"הצבא בעיניי, לא כפי שאני שומע התייחסות שלילית לנושאי היהדות, משכיל להתנהל בצורה נכונה כלפי החיילים הדתיים וזה עובר בין האנשים, יודעים שיהיו זמני תפילות, כשרות למהדרין, מפקדים דתיים וכו'".

דבריו אלה של הרב רונצקי מעבירים אותנו ישירות לסוגיה השנייה והיא הקמת העמותה 'צוו 1' המבקשת לסייע למבקשים להתלונן על קושי ביכולת קיום המצוות בשורות הצבא.

כאמור, הרב רונצקי מבקר את הקמת העמותה ורואה בה פגיעה קשה ברבנות הצבאית הראשית, מעבר להתעלמות ממאמציו של הצבא לאפשר שירות ראוי לכל שומר מצוות.

"לצערי הרבנות הצבאית הייתה חלשה בשנים האחרונות, ואני מקווה שהרב אייל קרים ידידי הקרוב מאוד יכניס רוח חדשה", פותח הרב רונצקי אך מיד מוסיף: "ואף על פי כן מניסיוני היום הרבה יותר קל לחייל דתי לשרת בצבא שלנו".

כשהוא פורט את תקופת שירותו של החייל הדתי בצה"ל והקשיים המתעוררים במהלכה, הוא מציין כי "שבעת החודשים הראשונים של חייל הם בבסיסי האימונים החטיבתיים ושם יש רב צמוד, כך שאין בעיות. יש לוחות זמנים מסודרים ומאפשרים את כל מה שנצרך בחגים, ביציאה לשטח, בצומות ובזמני תפילות.

"אני לא מכיר בעיות בחלק הראשון של השירות. בתעסוקה מבצעית במוצבים, שם יש עניין של שבת וכו' ועלולות להתעורר בעיות ולשם כך יש את רב החטיבה המרחבית. מה שקורה זה מקרים בודדים של מפקד לא חכם או מפקדים שלא הבינו, והצבא יודע לטפל בכך".

את הטיפול החריף והמיידי של הצבא בתופעות מעין אלה מדגים הרב רונצקי במקרה מתקופתו בצה"ל: "בתקופה שלי מצאו באחד המטבחונים בחיל האויר בשר לא כשר. כל המטבחונים בכל הטייסות נסגרו בהוראת ראש להק כוח אדם בחיל האוויר עם מכתב חריף".

"מדובר במערכת ענקית של עשרות אלפי אנשים", מזכיר הרב רונצקי הקובע כי אין בצה"ל יד מכוונת המבקשת לפגוע בחיילים הדתיים. עם זאת הוא מזכיר את הקושי להתמודד עם מכונים כמו מכון הרטמן ובינה "שעוסקים בתודעה היהודית וזכו במכרז לכך, ואני מאוד מקווה שלא יזכו במכרז שוב. הם ניהלו את העניין כפי שהם מבינים", הוא אומר אך גם כאן מסייג ומציין כי "מי שנתקלו בדברים הם בעלי הדרגות הגבוהות יותר, ורק מעט בבה"ד 1. החיילים הסדירים והמ"כים לא פוגשים זאת. לכן אני לא חושב שיש בעיה".

על כל זאת מוסיף הרב רונצקי ואומר: "מעבר לכך יש קו פתוח לרבנות הצבאית, 24 שעות שניתן להתקשר ולשטוח את טענותיו אחרי שפנה למפקד שלו ויש את הרב החטיבתי. פונים גם אלי הורים
עמותה כזו שקמה יש בה התרסה כלפי הרבנות הצבאית, זו אמירה שהרבנים הצבאיים לא עושים את מלאכתם נאמנה, וזה לא נכון. זה מעליב את הרבנים הצבאיים. צריך לשפר ולהוסיף, אבל לא על ידי הקמת עוד ארגון נוסף.
שמתלוננים ואני מבקש לדבר עם הבן עצמו וממנו אני שומע זמירות אחרות. אני שואל אם דיבר עם המפקד או עם הרב.

"אני לא מקבל תשובה של 'לא תפסתי אותו'. יש קו פתוח, הצבא מחזיק מקום בקריה לתלונות הציבור. כל מי שיש לו בעיה כזו או אחרת מתקשר, ויש שם עמדות של חיילים שאמונים על העניין".

באשר לעמותה עצמה אומר הרב רונצקי: "עמותה כזו שקמה יש בה התרסה כלפי הרבנות הצבאית, זו אמירה שהרבנים הצבאיים לא עושים את מלאכתם נאמנה, וזה לא נכון. זה מעליב את הרבנים הצבאיים. צריך לשפר ולהוסיף, אבל לא על ידי הקמת עוד ארגון נוסף. זה מאוד מחליש את הרבנות הצבאית. מתקשרים אליי ואני מבקש שיפנו לרבנות או שאני אפנה לרבנות. צריך לחזק את הרבנות הצבאית".

"חייבים להיזהר בחבטות שחובטים בצבא", אומר הרב רונצקי המבקר את הכנסים והאמירות בתקשורת כלפי הצבא כארגון. "צריך לבדוק את הדברים. זה פוגע בלכידות של הצבא. אחרי הרבה שיחות מפקדים בכירים אומרים לי שזה לא טוב ופוגע".

בדבריו הוא גם קובע נחרצות כי הטענות אודות עיכוב קידום קצינים דתיים אינן נכונות ויעידו על כך בין השאר מינויי הקצונה הבכירה אתמול. צריך להיזהר מהטחת הביקורת שלוחת הרסן על צה"ל היקר שלנו".

לקראת סיום דבריו התייחס הרב רונצקי לדיווח לפיו הוא צפוי לעזוב בחודשים הקרובים את תפקידו כראש ישיבת איתמר. "אני עדיין בסטטוס של חולה. אני בטיפולים כימותראפיים עד אחרי החגים", מספר הרב רונצקי המקווה שלאחריהם יוכל לבחון את המשך דרכו.

כבר בקרוב בכוונתו לרדת לערבה ולבחון יחד עם ידידיו בחצבה וספיר את האפשרות להקים מקום חלוצי ותורני באזור זה. "אין תורה מים המלח ועד אילת", הוא אומר ומזכיר כי גם האופציה של חזרה לשליחות בהודו נמצאת עדיין על הכוונת.