"תג מחיר" נגד ה-BDS

סניפי מעוף מטעם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים פועלים למציאת פתרונות מקוריים ליצואנים ולצמצום הפגיעה במשק בעקבות החרם על ישראל.

רעות הדר , י"ד באב תשע"ו

נצר וינטר
נצר וינטר
צילום: יחצ

החרם האירופי על מוצרים שמקורם מעבר לקו הירוק רק הולך מתרחב. חרמות, משיכת השקעות וסנקציות הן טקטיקות במלחמה הפוליטית נגד מדינת ישראל, שמטרתן לבודד את ישראל כלכלית, תרבותית ומדינית.

אז איך עובד החרם האירופי על מוצרים ישראליים שיוצרו מעבר לקו הירוק? נצר וינטר, מנהל פרויקט מעוף לעסקים ביו"ש ובקעת הירדן מטעם הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים של משרד הכלכלה, מסביר כי "בנמלים ובנקודות המכס עומדים פקידים המסמנים את הסחורה המגיעה מתחומי הקו הירוק ועל ידי זה הופכים אותה ללא רלוונטית.

''באזורים 'מחמירים' מנתקים קשר עם ספקים, מבטלים הזמנות קיימות, מחרימים סחורות ואף מורידים אותה מהמדפים במרכולים", מתאר וינטר.

לדבריו החרם משפיע באופן ישיר על היצרנים והחקלאים ביו"ש ובבקעת הירדן. ''לא רק בכך שיש שווקים שנסגרו בפניהם, אלא בעלויות הגבוהות הכרוכות במציאת שווקים חדשים. חקלאים או מפעלים ותיקים מעבר לקו הירוק שייצאו סחורה באופן קבוע למקומות קבועים ולסוחרים קבועים, צריכים פתאום לכתת רגליהם כדי לחפש סוחרים חדשים להתקשר עימם, ושווקים חדשים שבהם החרם לא משפיע או לא קיים".

וינטר מספר על ההוצאות הרבות שכרוכות במציאת שווקים חדשים, עבור טיסות, מלונות, כנסים, מתווכים, ועד יעוץ משפטי ויחסי ציבור. לדבריו השפעתו של החרם היא עצומה. "עסקים שרוב פרנסתם תלויה ביצוא לאירופה עלולים לקרוס בגלל החרם".

באופן עקיף, החנק של החרם משפיע גם על המשק הישראלי בכמה מישורים. במישור המדיני, החרם משפיע על מדינת ישראל בכך שהוא הופך חלק ניכר ממנה ללא לגיטימי ומשפיע לרעה על תהליכים מדיניים. בנוסף לכך, ככל שהייצוא קטן, המדינה מפסידה הכנסות של מטבע זר והכנסות ממיסים.

המישור השלישי הוא בשוק המקומי. "תוצרת שלא יכולה להימכר בחו"ל הופכת לעודפי יצוא ונמכרת בישראל במחיר הפסד", מסביר וינטר. "ברגע הראשון זה נשמע טוב. לכאורה, הצרכן הישראלי מרוויח בטווח הקצר. אך בטווח הארוך- עסק שמפסיד לא ימשיך לייצר במחירי הפסד, וגם לא במחירי עלות, אלא ייסגר".

במעוף החליטו להילחם בחרם בדרכים יצירתיות. "שיתוף פעולה של משרד החקלאות ומשרד הכלכלה מאפשר לנו לתת לבעלי עסקים שנפגעו מהחרם החזרי הוצאות עבור נסיעות עבודה לחו"ל, יעוץ משפטי, יחסי ציבור, מיתוג מחדש וכל הוצאה נוספת הנגרמת בעקבות החרם האירופי.

"המדינה פועלת בתשומת לב גדולה ומיוחדת לחקלאים ולבעלי יקבים. הכסף ניתן לא כפיצוי אלא דווקא באופן כזה שיעודד את החקלאים ובעלי היקבים להמשיך ולפעול כדי לייצא את התוצרת. מטרת הסיוע היא לשמור על הייצוא, על הסחר במטבע חוץ ועל השוק המקומי", מציין וינטר.

לאחרונה התגבש פתרון נוסף העשוי לעקוף את פקידי החרם בנמלי אירופה: סבסוד חנות אינטרנטית למסחר מקוון. "פרויקט זה מאפשר ליצרן מקומי להקים פלטפורמה אינטרנטית ולמכור סחורות ישירות לצרכן ללא מתווכים וללא התערבות פקידים".

לדברי וינטר, מכירה ישירה ללקוח עוקפת את החרם האירופי בקלות, ביעילות ובמינימום הוצאות. ''המעוף לעסקים קטנים ובינוניים משתתף בהוצאות להקמת אתרים למסחר מקוון. בכך מסייעת המדינה לעסקים לפתוח שווקים אלטרנטיביים בכל העולם. לקוח יכול לקנות היום הכל דרך האינטרנט בלי שהחרם יסמן אותו.

"אין אפשרות לאכוף את החרם במכירה ישירה מהיצרן לצרכן, וכך ניתן לעקוף את החרם באופן מלא. "התמיכה הממשלתית היא בשורה חשובה לעסקים באזורינו", מסכם וינטר.1