מתנות קטנות של יחד

החופשה המשפחתית דורשת הרבה עבודה. זה לא הציור הפסטורלי שבו אני נחה בצל בעוד הילדים משכשכים בנחת במים

תמר ניזרי , י"ח באב תשע"ו

לאסוף רגעים
לאסוף רגעים
צילום: שאטרסטוק

מאז ומתמיד ניטש ויכוח ביני ובין בעלי על אודות החופשה המשפחתית. בעבר רק השמעת צמד המילים הזה גרמה לדמעות תסכול וחוסר אונים לעלות בעיניי.

לשליחות בהודו אתה יכול לקחת אותנו, אבל שלושה ימים בצפון גדולים עליך? כמה שיחות, עוגמות נפש וכוחות הוצאתי על הדבר הזה. החופשה המשפחתית.

אמנם יש שכר לפעולתי, בדם, יזע ודמעות, וכיום הנופש המשפחתי הוא 'בילד אין'.

כילדה יצאנו כל המשפחה יחד לטיולים מדי קיץ. היה לנו צימר במירון, הבית של סבתא לולו זיכרונה לברכה, ומשם היינו יוצאים - לבניאס, לכנרת או לרמת הגולן. כשהיינו חוזרים אחרי הצהריים כבר הייתה מחכה לנו סעודה חמה וטרייה שסבתא טרחה להכין. כבר משער הכניסה למירון היינו מריחים את ריח הגביניות ועוגות השמרים.

אמנם לא הכול היה כזה ריחני ונחמד. הנסיעה בכביש הבקעה, ארבע בנות דחוקות במושב האחורי של סובארו סטיישן לא ממוזגת, לא הייתה חוויה מרנינה. מריבות, תלונות ודחיפות היו מנת חלקנו. בשעות הערוּת אבי היה שואל אותנו שאלות בידיעת הארץ. שאלות נושאות פרסים, פרסים שלעולם לא קיבלנו. "מי שיודעת איך קוראים לכביש שאנחנו נוסעים בו תקבל שקל!", היה אבי מכריז להעלאת המוטיבציה.

כך עברה לה הנסיעה, ואנחנו אוספות עוד ועוד שקלים מדומיינים ואיתם מאוצרות ידיעת הארץ.

כשהיה החום עולה והאנרגיות יורדות, היינו נרדמות זו על כתפי זו ומתעוררות כשאנחנו משוועות למים. באותם רגעי צימאון הייתי מזדהה עם גיבור הסרט 'הטוב, הרע והמכוער' בסבלו מצמא במדבר.

נראה לי שהוריי היו נושמים לרווחה עם תום הנסיעה והחופשה. סוף סוף חוזרים לעבודה, לשגרה השקטה והמבורכת.

לצאת מהדמיונות

אז מה עושים השנה? לאן ניסע כל המשפחה? לכנרת? לעין הנציב? למוזיאון המדע? אני אישית לא מכניסה את עצמי לקשיים מיותרים. לצאת לטייל עם שמונה ילדים בגילאים שונים ובעל - זהו אתגר בפני עצמו. הטיול חייב להיות הכי מאפשר שאפשר.

בואו נודה על האמת, החופשה המשפחתית דורשת הרבה עבודה. זה לא הציור הפסטורלי הזה, שבו אני נחה עם כוס אייס קפה בצל האקליפטוסים בכנרת, בעוד הילדים משכשכים בנחת במים הרדודים תחת עינו הבוחנת של בעלי שיחיה.

אם באים ככה לחופשה - רוב הסיכויים שנצא מתוסכלים. לחופשה באים מוכנים לעבודה, והרבה עבודה. בכיף, עם המון מוטיבציה, אבל בל נשלה את עצמנו שננוח. אפשר לנוח לפני החופשה או אחריה.

החופשה המשפחתית מזמנת לנו זמן ארוך, משותף, חווייתי, עם בני הבית. מה יקרה בו? זה כבר תלוי בנו. ויותר חשוב ממה שנעשה הוא איך נעשה את זה. באילו אנרגיות אנחנו באים, איך אנחנו שם כהורים, אילו הזדמנויות אנחנו מקדמים.

גם בחופשה אנחנו בעבודה, לעתים פיזית, לרוב מידותית. הצימר הוא לא כמו בתמונה, החוף בכנרת מלא ערבים, הילדים רבים במקום ליהנות מכל הטוב והוצאנו יותר כסף משתכננו. קל מאוד ליפול למקומות שבהם החופשה היא ממש לא כמו שחשבתי. אבל די עם הדמיונות!

אני רוצה לאסוף רגעים קטנים, מתנות קטנות של יחד, של צחוק, זיכרונות של נסיעה, הנאה והתמודדויות משותפות ובונות. והעיקר - שניסע לשלום ונחזור לשלום.

פורסם ב''פנימה''

לרכישת מנוי