חופשה נוראה נהדרת

ילדים אינם מתכוונים להתנהג שלא כשורה. השליטה העצמית שלהם עדיין אינה מפותחת. איך נתמודד עם החופשה המשפחתית בלי לצאת מאוכזבים?

שושנה היימן , ט"ו באב תשע"ו

לצפות בהנאה לחופשה הבאה
לצפות בהנאה לחופשה הבאה
צילום: שאטרסטוק

בדרך כלשהי חופשת משפחתית מזכירה לי לידה, כי כשהיא מסתיימת אנחנו שוכחים את כל הכאב והקשיים ומצפים לפעם הבאה.

בפעם הבאה שנצא לחופשה יחד כמשפחה, למרות תקוותנו שהילדים יתנהגו יפה בנסיעה הארוכה במכונית או יצעדו לידנו בשקט בטיול המשפחתי, נוכל לצפות לכך שיהיו תלונות, התבכיינויות, צרחות, בכי ותגרות. ייתכן שיבטיחו שישתפו פעולה, אבל הדברים האלה עדיין יקרו. אם נעניק להם תמריצים או נבטיח להם פרסים, הם עדיין יקרו. אם נאיים עליהם בעונשים ובתוצאות של מעשיהם - גם אז הם בכל זאת יקרו.

וזאת משום שילדים הם ילדים, והם עדיין לא בוגרים דיים לשלוט תמיד בדחפים ובהתנהגויות שלהם. אין זה תמיד עניין של גיל, אלא עניין של היכן הגיעו בדרך להתבגרות. החיבורים בין המבנים השונים במוחם של הילדים עדיין מצויים בשלבי התפתחות. פירוש הדבר שאין זה מעשי לצפות שהילדים יחשבו ויגיבו בדרכים הדורשות מידה גדולה יותר של בגרות מזו שיש להם.

כדי שילדים יחכו בסבלנות בעת שהם רוצים לקפוץ ולצעוק, יחלקו כשהם רוצים משהו לעצמם בלבד או ישתפו פעולה כשקיים דחף אחר שמניע אותם – הם זקוקים למידה הולמת של יכולת למזג אותות, מחשבות, רעיונות ודחפים בעת ובעונה אחת על מנת למצוא תגובה ממותנת.

כשאנחנו מבינים מה חסר לילדים, אנחנו יכולים לדאוג להם בלי לאבד את יכולתנו שלנו לנהל דחפים ורגשות מתנגשים – כשמצד אחד אנחנו כועסים ורוצים לצרוח על הילד, אבל מצד שני רוצים להישאר רגועים כדי לא לפגוע בו.

נסיעה חווייתית

להלן שלושה רעיונות שיכולים להפוך חופשה משפחתית לחוויה מספקת יותר.

* זה זמן נהדר להעמיק את ההיקשרויות עם ילדינו ולהשביע את רעבונם לקשר עמנו. פעילויות שמאפשרות לנו לבלות יחדיו בשקט, כשמחשבות ושיחות מחזקות את הקשרים ואף מכינות את הבמה לגידולו של הילד.

* כשהילדים משוחררים ממסגרת בית הספר, יש בהם לעתים קרובות הצטברות של תסכולים ורגשות עזים אחרים שלכודים בתוכם ועדיין לא מצאו ביטוי. ילדים זקוקים למרחב רב לרגשותיהם הסואנים. כאשר אנחנו מעניקים להם מנות נדיבות של קשר חם עמנו אנחנו עוזרים להם להוציא את הרגשות האלה, לעתים בליווי ים של דמעות שהיו גנוזות בתוכם. לאחר מכן הילדים רגועים יותר וקל יותר להנחות אותם ולדאוג להם.

ילדים אינם מתכוונים להתנהג שלא כשורה או בתוקפנות. השליטה העצמית שלהם עדיין אינה מפותחת. עלינו לזכור את כוונותינו הטובות ולשלוט בדחפים שלנו-עצמנו כדי שנוכל להוביל אינטואיטיבית בבגרות, ביצירתיות ובחמלה.

* כשאנחנו עוסקים בבלתי-בוגרים אנחנו יכולים להציע להם תסריטים קטנים שינחו אותם במצבים שונים. בדיוק כפי שבמאי של מחזה נותן לשחקנים תסריט ומנחה אותם איך לשחק, כך אנחנו יכולים לתת לילדים הוראות פשוטות וחיוביות לפני כניסה למצב מסוים ואז להנחותם לפי הצורך.

לפני שאנחנו יוצאים לנסיעה ארוכה ברכב, לביקור בביתם של קרובים או לאטרקציה מיוחדת, אנחנו יכולים להציג להם תסריט. לדוגמה: "כשנלך למוזיאון, עלינו לצעוד ולדבר בשקט. אני אראה לכם במה מותר לגעת ובמה אסור לגעת". תסריט הוא אמצעי זמני שמסביר איך להתנהג במערכת נסיבות מסוימת, והוא פועל היטב רק בהקשר של היקשרות פעילה ופועלת.

במהלך חופשת הקיץ יהיו רגעים נוראים ונפלאים כאחד. אם נדע ששניהם קיימים, ושאנחנו יכולים להנהיג את ילדינו על ידי תגובה מחושבת בנסיבות המתגלות, כי אז באמת נוכל לצפות בהנאה לחופשה הבאה.

פורסם ב"פנימה"

לרכישת מנוי