איטליה
איטליהReuters

רעש האדמה באיטליה מעורר דאגה אצל רבים בישראל. בעיקר לנוכח קביעתם של מומחים רבים ולפיה רעש אדמה בישראל אינו שאלה של אם יהיה אלא רק של מתי יהיה. ביומן ערוץ 7 מבקש פרופ' משה ענבר להרגיע מעט.

פרופ' ענבר, פרופסור לגיאומורפולוגיה באוניברסיטת חיפה ומרצה במסלול אסונות טבע, קובע כי אמנם חשוב ונכון להיערך, אך יש להבין כי לא הכול נתון בידי הגורם האנושי. פרופ' ענבר מסביר כי נוסחת ממדי האסון במקרים של אסון טבע היא פונקציה שתלויה בשלושה גורמים ולא כולם בידינו.

הגורם הראשון הוא עוצמת האסון שידו של האדם אינה יכולה להשפיע עליה. "אנחנו לא שולטים בעוצמה של רעידת האדמה או התפרצות געשית או שיטפון". לעומת זאת, הוא מסביר, הגורם האנושי שולט במספר המבנים המצויים באזורי הסכנה, כך שאותה רעידת אדמה שהייתה מתרחשת באזור הערבה לפני מאתיים שנה לא הייתה מורגשת כלל שכן לא היו אז באזור זה מבנים, בעוד כיום הכביש לאילת נסגר במקרה דומה, על מנת למנוע פגיעה".

המסקנה העולה מדבריו אלה של פרופ' ענבר אינה הפסקת הסלילה והבנייה מחשש שייהרסו אלא "להיפך, נמשיך ונתפתח", כלשונו.

המרכיב השלישי בעצמת נזקי אסון טבע, מסביר הפרופסור, הוא המרכיב החשוב ביותר – העמידות והחוסן מול האסון. "בכך אנחנו בהחלט שולטים. ככל שנהיה יותר מוכנים החוסן שלנו יהיה חזק יותר ומאידך הנזק פחות. מדובר גם בחיזוק המבנים וגם מבחינת החינוך. האוכלוסייה צריכה לדעת מה מלעשות ולא להיכנס לפאניקה מכל אירוע שמתרחש בעולם".

ענבר אינו סבור כי יש מישהו שמכניס אותנו לפאניקה במכוון. "אני לא חושב שלמישהו יש כוונות זדון, אבל תמיד יש נטייה להגזים בדברים, בכל התחומים, גם חוקרים ומדענים. צריך להיות מאוד זהיר בעניין. אתן דוגמא, באפריל היה תרגיל נגד צונאמי שעלה מיליון ולדעתי הוא היה מיותר לטעמי. את אותו מיליון כדאי להשקיע בחיזוק כמה גנים ובתי ספר בבית שאן ובקריית שמונה שהם יהיו הפגיעים ביותר ביום של רעידת אדמה".

"יש הכנות של רשות החירום הלאומית שצריכות להיות מופנות לדברים ממוקדים, בעיקר באזורים הפגיעים יותר כמו הבקעה, מקומות עם רמה סוציו אקונומית נמוכה וקשה לצפות ששם יטפלו במבנה פגיע וישן ויבנו על פי תמ"א 38 מבנה גדול. כל קבלן ישמח לעשות זאת בחיפה ורמת גן, אבל לא בבית שאן ובקרית שמונה".

באשר למוכנות הנפשית והארגונית של הציבור בישראל למקרי אסונות טבע, מפתיע פרופ' ענבר וטוען כי הציבור בישראל הרבה יותר מודע ומוכן ממקומות רבים בעולם. "זה נובע מהמוכנות הביטחונית שלנו - להיות כל הזמן בהיכון שמא יפלו טיל או קטיושה, חלילה. מהבחינה הזו המוכנות החברתית וההתארגנות בכל מקום ומקום היא לכל אסון, ביטחוני או אסון טבע. מהבחינה הזו מדינת ישראל והציבור מוכן להגיב בצורה מהירה ונאותה ביותר".

ומה באשר לרשויות? האם הן מאזינות להתראות המומחים? "יש גופים שמטפלים בדברים. לפני כמה שנים הוחלט על תכנית להשקעת עשרה או עשרים מיליון שקל לחיזוק מבני ציבור באזור הבקעה במיוחד, וזה הולך בעצלתיים. את זה היה צריך להגביר. החוקים קיימים, כל המבנים שנבנו אחרי 1980 עומדים בתקן העמידות ברעידות אדמה, אבל יש עוד מיליון בניינים שנבנו קודם לכן ואינם עומדים בתקן הזה. כל אזרח צריך לדאוג לביתו הוא. מבחינת המבנים הציבוריים זה באחריות המדינה".

פרופ' ענבר מבהיר כי גם אם נדמה לנו הרי ש"מספר אירועי רעש האדמה לא גדל. מה שגדל זה מספר האוכלוסייה והתשתיות, ואז הנזקים גדולים יותר. לפני חמישים שנה אסונות הטבע גרמו בכל העולם לנזק של חמישה מיליארד דולר, היום מדובר במאה חמישים ממיליארד דולר נזק".

"צריך לקחת בחשבון שהרעידה שהייתה באיטליה מתרחשת על פני כל כדור הארץ פעם בשבוע. יש כחמישים או שישים רעידות בעוצמה דומה על פני כדור הארץ מדי שנה. אנחנו יודעים מה האזורים המועדים לפורענות, אלו הגבולות שבין הלוחות הטקטוניים, כשלוח מתנגש עם לוח זה גורם לאי יציבות ורעידת אדמה". בשל כך "תורכיה יון איטליה נמצאות במפגש של הלוח האפריקאי שצונח מתחת הלוח האירופאי ואלה האזורים המועדים לפורענות".

"רעידות כמו באיטליה היו כעשר במאה השנים האחרונות. לעומת זאת אצלנו השכיחות היא אחת למאה שנה", אומר פרופ' ענבר המציין כי הרעידה הקודמת הייתה בשנת 1927 והקודמת לה 1837 "ואם נקבל שהשכיחות הזו קיימת אז אנחנו צפויים לרעידה בשנה הבאה". אמנם לא ניתן לקבוע זאת באופן מתמטי מוחלט, אך מרבית הגיאולוגים סבורים שרעידה בסדר גודל שכזה צפויה לפקוד אותנו בשנים הקרובות.