טרור חקלאי: כל לילה, כל הזמן

חקלאים שהתלוננו על פריצות ושוד יומיומי נענו באזלת יד משטרתית ולעתים הפכו בעצמם לחשודים. התוצאה: לא מתלוננים וגרף הפשיעה יורד...

שמעון כהן , כ' באב תשע"ו

אילוסטרציה
אילוסטרציה
צילום: istock

עוד ועוד בקשות לסיוע מגיעות אל המוקד שהקימה תנועת 'רגבים' לסיוע לחקלאים שעימות מול פורצים ושודדים גרר אותם אל הזירה המשפטית והמשטרתית.

האירוע בו ירה חקלאי מבית אלעזרי בפלשתיני שניסה לגנוב ממנו משאית ואיים על חייו הגביר את שטף הפניות. כך מספר ליומן ערוץ 7 ישי חמו, רכז צפון של תנועת רגבים.

"לאור המצב שבו חקלאים מתמודדים עם פשיעה חקלאית הקמנו את 'חקלאים בחזית', שם שמשקף את מצב בשטח והארגון נותן סיוע משפטי לחקלאים. רכזי השטח מסתובבים בשטח, פוגשים את החקלאים שומעים את הבעיה ומחליטים אם לפתוח בהליך של טיפול ואם כן אנחנו מעבירים לעורכי דין שמטפלים ישירות מול החקלאי ומול הרשויות ולפעמים מול העבריינים עצמם".

את הנחיצות בעזרתו של הארגון החדש מסביר חמו כשהוא מתאר מציאות בה פעמים רבות חקלאי אינו מכיר את השדה המשפטי ולאחר שהוא מקבל תגובה מהמשטרה שאומרת ש'אין מה לעשות' הוא מקבל זאת ואינו פותח במאבק משום שאינו מודע לזכויותיו ולאפשרויות שמעניקה לו הזירה המשפטית.

חמו מספר כי התופעה הזו, תופעת היאוש מלפעול לאור תגובת המשטרה, זוהתה אצל חקלאים נפגעים רבים.

"ראינו שההכוונה שלנו מאוד עוזרת. חקלאי יכול לשכור עו"ד אבל אין לא היכולת והידע לעשות זאת. הרבה פעמים הוא מיואש כי כשחקלאי עומד מול פלישה יומיומית לשטח שלו, הצתה או גניבה של טרקטורים וציוד אין לו פניות נפשית לניהול מהלך משפטי. אנחנו אומרים לו שניקח את הצד המשפטי לאחריותנו על פי הניסיון והיכולת שיש בידינו".

מספר חמו כי המיזם כולו קיים כבר כשנתיים אך האירוע בבית אלעזרי היה הדחיפה עבורם לצאת החוצה עם המיזם ומאז הגיעו לא מעט פניות של חקלאים. "קיבלנו עשרות פניות וכולן נבחנות על פי הפרמטרים כדי לבדוק אם ראויה לטיפול החינם שלנו".

לצד הטיפול החינמי שמעניק הארגון יש מקרים, מספר חמו, בהם אנשי הארגון מסתפקים בקישור וחבירה בין החקלאי לעורך דין. זאת כאשר ברור שיש ביכולתו של החקלאי לעמוד בכך כלכלית ונפשית.

"יש מקרים שהחקלאים במצב שקשה להם לממן את זה. מתח הרווחים לא גבוה והרבה פעמים חקלאי במצב נורמאלי מאפשר לקיים את משפחתו אבל לא מעבר לזה, ואם נגנבו לו 15 עגלים זה נזק אדיר שיורד מהרווח שלו. להוציא סכום כדי שעו"ד יוציא צו הרחקה לעבריין זה לא פשוט והרבה פעמים החקלאי בוחר שלא לעשות זאת.

"לפעמים בגלל גובה ההוצאה וגובה הנזקים ובגלל תחושה שהמהלך לא ישפיע לטובה הוא יוותר על המהלך המשפטי, 'כי אם יש לי 30 אלף שקל אשים אותם על תיקון הגדר ולא על ההליך המשפטי'. אנחנו אומרים שהשדה המשפטי חשוב מאוד ולכן אנחנו לוקחים אותו על אחריותנו".

על היקפי תופעת עברייני החקלאות שעימם מתמודדים החקלאים הוא מספר כי "זה קורה כל לילה וכל הזמן. המשטרה מדברת על 5000 אירועים של פשיעה חקלאית בשלוש השנים האחרונות, ואלו רק האירועים המדווחים. אני מכיר אירועים רבים שלא מדווחים בגלל ייאוש מהמשטרה וכך לכאורה יש נתוני ירידה בפשיעה החקלאית ואת הנתונים הללו המשטרה מציגה כהצלחה שלה, הצלחה שנובעת מהייאוש של החקלאים מהסיכוי לקבל מענה מהמשטרה".

"מדובר בקצב מאוד אינטנסיבי של אירועים. יש חקלאים שזה קורה להם בכל יום ויש פעם בשבוע. זה מאוד מתיש גם ברמה האנושית וגם ברמה התודעתית. החקלאי מרגיש בודד בשטח והמשטרה לא מסייעת ולפעמים הוא הופך להיות החשוד.

"לדוגמא חקלאי בצפון שחתכו לו גדר של 13 ק"מ, שמעתי את החוקר המשטרתי דורש ממנו להפקיד במשטרה את הקאטר כדי לוודא שלא הוא חתך את הגדר. זה בזמן שהיו שם אנשים שפעלו מטעמו לתקן את הגדר שנחתכה. במקרה אחר חקלאי שהותקף על ידי פורעים שהגישו נגדו תלונה והמשטרה החרימה לו את האקדח ולמעשה הפכה אותו לעבריין. חקלאי מרגיש שהוא בודד בשטח".

"משום כך אנחנו רואים את האקוטיות של המהלך המשפטי. אם חקלאי ינטוש חמשת אלפים דונם שהוא חוכר מהמדינה הוא בעצם מפקיר אותו לגורמים אחרים שיכנסו לשם".

חמו מספר כי יש אזורים מסוימים ברחבי הארץ שבהם האינטנסיביות של אירועי השוד רבה יותר מאחרים. כך בגליל התחתון ובאזורים מסוימים בנגב, כך באזור נחל גרר, לכיש ואחרים, אך התופעה קיימת בכל הארץ.

בנוסף לשודדים קיימת גם תופעת הפרוטקשן. "מגיעים נציגי חמולות ודורשים להעסיק מישהו מטעמם אחרת יהיה רע למשק. זה קורה באופן נרחב ובכל מקום ולכן אנחנו מזהים זאת כאיום קיומי לכל מה שקשור לענף החקלאות בישראל".

עוד מעיר חמו ומציין כי גם באפיק המשפטי העבריינים אינם מטופלים ורבים מהמובאים על ידי המשטרה לדין מוצאים את עצמם משוחררים יום למחרת, או לאחר חקירה או בעונש קל ומגוחך. בהקשר זה הוא מוסיף ומזכיר כי תנועתו, 'רגבים' הובילה מהלך חקיקתי שיגדיר את הפשיעה החקלאית כעוון ולא רק כחטא, מה שאמור היה לאפשר למערכת השיפוטית לשלש את הענישה, אך שופטים מתעלמים מכך ואינם עושים שימוש בסעיף הרלוונטי כדי להכביד את היד על העבריינים.

לקראת תום השיחה עמו נשאל חמו כיצד מתייחסת המערכת לארגונו, האם כארגון המסייע לה או כמי שמטריד ומאלץ את המערכת לפעול בניגוד לרצונה.

לדבריו היחס השתנה ומשתנה עם השנים. "גם אנחנו שואלים את עצמנו איך אנחנו נתפסים. אני בטוח שבתחילת הדרך זה היה נראה כמו מטרד, גוף שדורש תשובות. עם הזמן שעובר אנחנו מזהים גורמים מתוך המערכת – שהיא גדולה ויש בה רבים – שאומרים לנו דברים על חשיבות הפעילות שלנו.

"גורמים בכירים רבים אומרים לנו שאנחנו עושים עבודת קודש כי בלי ש'נשב להם על הראש' לא ניתן היה להניע תהליכים ולהעלות אותם לסדר עדיפות גבוה".