מאבו מאזן לישראלים דרך יוסי יונה

ח"כ יוסי יונה (המחנה הציוני) מסכם ביקור אצל אבו מאזן "הוא מבקש לפנות דרכנו אל הציבור הישראלי ולחדש את האמון שנפגע בין ההנהגות".

שמעון כהן , כ"ד באב תשע"ו

הדרך של עבאס לישראלים. יונה
הדרך של עבאס לישראלים. יונה
צילום: נתי שוחט. פלאש 90



טוען....

חבר הכנסת הפרופ' יוסי יונה (המחנה הציוני) השתתף ביום חמישי האחרון במפגש עם יו"ר הרש"פ, אבו מאזן, במוקטעה שברמאללה.

על המפגש בו השתתפה גם חברת הכנסת קסניה סבטלובה והתקיים בתיווכו של חבר הכנסת אחמד טיבי, שוחח ביומן ערוץ 7.

על מניעי המפגש שבוצע לבקשתו של אבו מאזן מספר ח"כ יונה כי "לפחות על פי האופן שהוא הציג את הדברים הוא ער לכך שיש משבר אמון בין ההנהגות הישראלית והפלשתינית וגם בין העמים, זה לא מאמין לזה. הוא ביקש לפגוש אותנו כדי לחשוב על דרכים ליצור בסיס התחלתי של אמון שעליו ניתן לקיים את המשך השיחות שיביאו לפתרון הסכסוך בינינו לבינם".

ח"כ יונה מציין כי אינו סבור שאבו מאזן ביקש להגיע דרכם אל ראש הממשלה שכן יש לו לשם כך דרכים טובות ויעילות יותר. להערכתו היעד היה הציבור הישראלי. "אני חושב שהמאמץ הוא בעיקר כלפי הציבור הישראלי. לומר שיו"ר הרש"פ רוצה לפנות דרכנו לציבור הישראלי ולומר באו ננסה לשקם את האמון המעורער שקיים בינינו".

ח"כ יונה נשאל אם בשיחה עם עבאס העלו הנציגים הישראליים גם שאלות קשות כדוגמת המניע לסירובו העיקש לפגוש את ראש הממשלה נתניהו וסוגיות נוספות. יונה משיב בחיוב ומציין כי הוא עצמו תהה מדוע אבו מאזן אינו מוצא לנכון לגנות מעשי רצח כדוגמת הירצחה של הלל יפה אריאל ז"ל. במענה טען אבו מאזן כי מנגד גם ישראל אינה מגנה מקרים כדוגמת רצח אבו חדיר. יונה מדגיש כי תשובתו זו של אבו מאזן לא הייתה מקובלת עליו. "אמרנו לו שאנחנו עדיין מצפים לגינויים במקרים כאלה".

"המטרה מבחינתי הייתה לבוא ולדבר. העמדות שלי כיהודי וכציוני הן ברורות, ולכם הפלשתינים יש עמדות ברורות שאותן לא נקבל לעולם, כמו זכות השיבה שכל המפלגות הציוניות מסכימות שלא ניענה לכך. אנחנו רוצים הכרה שלהם בישראל כמדינה יהודית. אני לא חושב שאני צריך להציג את זה כתנאי, אבל כל אחד שידבר ויציג את דרישותיו. בסופו של יום לא אסכים לשיבה ואתבע את ההכרה בנו, כי הכרה הדדית חשובה בין שכנים ובוודאי בין אויבים".

על הדרישה הפלשתינית שהשמיע אבו מאזן, מספר יונה כי "הם דורשים הפסקת התנחלויות כתנאי התחלתי למו"מ. כשם שאני לא דורש נאי בסיסי למו"מ שגם הם ינהגו כך. בוא וניענה ליוזמות הבינלאומי כי מבחינתי זה אינטרס יהודי וציוני".

על סירובו של אבו מאזן לפגוש את נתניהו מסביר יונה, לאחר שהוא מדגיש כי אינו מצדד בעמדה זו אלא רק מדווח עליה, ואומר כי הדבר חוזר לחוסר האמון הבסיסי בין שני המנהיגים. אבו מאזן, מספר יונה, "אומר שמוליכים אותו שולל כי נתניהו אוחז בעמדתו נגד ויתורים כי בסופו של יום הוא מתנגד לשתי המדינות. זו תחושתו של אבו מאזן, ולכן מבקש התייעצויות מקדמיות כדי לקבל ערבויות מסוימות לכך שמדובר בכוונה אמיתית של נתניהו להגיע להסדר אמיתי".

לטעמו שלו נכון היה מצידו של אבו מאזן לתמוך ברעיון של א-סיסי לועידה אזורית או ליוזמה הערבית ללא תנאי מקדים. כשנשאל אודות היוזמה הערבית הכוללת שיבה ציין חבר הכנסת יונה כי העלה את הסוגיה הזו גם בפני אבו מאזן וזה השיב לו וטען כי ביוזמה הערבית מצוין שהסכם בסוגית השיבה יתקבל רק בהסכמה של שני הצדדים ולא כתנאי. "זה לא שאני כישראלי אומר שהיוזמה הערבית תובעת ממני ויתור בנושא השיבה אלא בכך שיהיה הסכם מוסכם בנושא הפליטים וזה דבר שיכול לבוא לידי ביטוי בפיצוי או במציאת מקום משכן לפליטים במדינות סמוכות".

עוד נשאל פרופ' יונה אם היה מי ששאל את אבו מאזן מדוע הוא מעביר משכורות למחבלים כלואים ומקפיד שככל שהמחבל בכיר יותר, כלומר שביצע מעשה טרור חמור יותר, משכורתו תהיה גבוה יותר. האם אין בכך כדי להוכיח שהאיש מעודד טרור? יונה מצידו משיב בדרך עוקפת ואומר: "בוא נבהיר את הנקודה היטב. לא היה ואין תיאום ביטחוני גדול יותר בין הרש"פ לכוחות הביטחון שלנו, ויעיד על כך גם נתניהו. גם כשמדברים על כך שעבאס מסית קיים תיאום ביטחוני למופת. לכן כל הסוגיה הזו נראית קצת בעייתית כי הנה הוא משתף פעולה יומיומית. צריך להציג את זה בפני החברה הישראלית".

"כשהגעתי למוקטעה לא מצאתי שם חובב ציון ולא פרצה אהבה וחיבה לעם היהודי. היום הוא האויב שלנו וראש הרשות נמצאת איתנו בסכסוך דמים ולנו כיהודים יש אינטרס לפתור את הבעיה מול האיש הזה שהוא יחסית לאחרים יותר נוח. לא מצאתי שם איש שוחר שלום ואוהב שלום. מצאתי איש שעניינו לקדם את האינטרס הפלשתיני, ואני כיהודי מבקש לקדם את האינטרס של העם היהודי והאינטרס הזה הוא ישיבה בשלום עם העם שיושב מצידו השני של קו הגבול של 67'".

ואולי דווקא המפגש עם אנשי 'המחנה הציוני' שאינם נכונים לשיבה ודורשים הכרה פלשתינית בישראל כמדינה יהודית, הטיל בליבו של אבו מאזן ייאוש? יונה משיב ואומר שאינו יודע מה צפונות ליבו של אבו מאזן "אבל הוא אמר שמבחינתו העמדות שהצגתי הן בסיס להשתתפות עקרונית ביוזמות השלום שמוצעות. זה אולי רבע תאוותי, אבל זה מה שרציתי. לא יותר מזה. אני רוצה שהוא יבוא, ומתוך הכרתי אותו כמי שמעייניו נתונים לאינטרס הפלשתיני, וכולנו, המחנה הציוני והליכוד כמייצגי האינטרס הציוני יהודי ישראלי עם כל המחלוקות שבינינו, והמשותף לנו הוא האינטרס הלאומי יהודי ציוני ואיך נותנים לו את הביטוי הטוב ביותר כשבאים במו"מ עם הצד השני".

האם לשם כך נכון שמפלגתו של פרופ' יונה, המחנה הציוני, תיכנס לממשלת נתניהו? יונה מתקשה לראות תרחיש שכזה, אלא אם כן יחליט נתניהו כי כניסת הרצוג לממשלתו נועדה לקידום מהלך מדיני משמעותי ולא כדי לחבוט בראשו של נפתלי בנט. לפי שעה הוא סבור שלא כך הם פני הדברים ולכן אין היתכנות לכך.

ומה לגבי האפשרות שלאחר חתימה על הסדר כזה או אחר עם אבו מאזן יהיה זה ארגון החמאס שידיח אותו ואת ארגונו ויבטל את כל ההסכמים, וכך נמצא את עצמנו עם איום ביטחוני חמור ביותר על גבולות 67'? משיב פרופ' יונה: "והיה ונגיע להסדר, חשוב שיהיו ערבויות בינלאומיות ואזוריות שמקשות על מהפך בתפיסת שלטון. נחשוב על נפילת מובארק והשתלטות האחים המוסלמים על השלטון, גם בתקופה הזו הם לא הפרו את ההסכמים עם ישראל כי יש מערכת אינטרסים שלא במבהירות ירצו להפר אותה, ולכן גם מורסי לא גרם לשינוי רשמי מול ישראל. מעבר לכך, זה נכון שכאשר עושים הסדר שלום אין ערבות לכך שמחר לא יבוא אדם אחד, אבל כאן נבחנת מנהיגותו של מנהיג שלוקח סיכונים, אבל לא סיכונים מופלגים אלא מחושבים. אין ודאות של מאה אחוזים. איש לא מוותר על דיוויזיה כלשהי של צה"ל, על טנק או מטוס של צה"ל".

ובאשר לסיכון שמא נסיגה ישראלית מיהודה ושומרון תציב איום טילים מגבעות השומרון על נתב"ג, אומר יונה כי גם כיום ישנו איום דומה, מכיוונו של חיזבאללה בלבנון, אך הארגון אינו משתמש באופציה הזו "כי הוא יודע את כוח התגובה המרשים שלנו. ישנו מאזן אימה. לא רק אם נהיה בעומק השטח לא יירו עלינו טילים. העניין הוא יצירת כוח הרתעה שגורם לזולתך לחשוב מיליון פעם לפני שהוא שולח עלינו טיל, בעיקר כשיש ממשלה רשמית בצד השני", אומר יונה המסכים לקביעה לפיה כדי להיערך לשלום יש להתכונן לאופציית המלחמה.