Brussels Airlines
Brussels Airlinesצילום: אייסטוק

חברת התעופה בריסל איירליינס שלחה לשגרירת ישראל בבריסל' סימונה פרנקל מכתב ובו הבהירה כי היא חוזרת בה מהחרמת מוצרי 'אחוה' המיוצרים בשומרון.

"ברור כי אחוה נשאר אחד הספקים שעימם אנחנו עובדים ברצון - ללא כל אבחנה מהיכן הם מגיעים. על כן, נמשיך לקבל את מוצרי החברה ולשבצם בלוח הטיסות שלנו, במיוחד לאור העבודה שהיא עושה עבודה חשובה בקהילה", לשון המכתב.

בימים האחרונים הפעיל משרד החוץ לחץ כבד מאוד בנושא - בו היו מעורבים המנכ"ל דורי גולד, ראשי אגף ההסברה ומספר שגרירים.

שר התיירות יריב לוין אמר בתגובה, "אני מברך על החלטת בריסל איירליינס להחזיר את החלווה המיוצרת בברקן לתפריט בטיסותיה. על זה נאמר: 'מודה ועוזב ירוחם'. זו ההוכחה שלכידות פנימית של אזרחי ישראל ויהודי התפוצות היא הדרך לסכל כל ניסיון לפגוע בישראל ולהחרים אותה".

יוסי דגן ראש המועצה האזורית שומרון הגיב על ההחלטה ואמר, "אני מברך על ההחלטה של הנהלת בריסל איירליינס. זוהי הוכחה נוספת לכך כי מאבק עיקש ועמידה איתנה על שלנו מביאה לתוצאות".

"אל לנו להרכין ראש בפני ה-BDS או בפני כל גורם אחר שמנסה לפגוע במדינת ישראל. אני שמח להזמין כעת את הנהלת בריסל איירליינס לסיור בשומרון כדי שיוכלו לראות בעיניים את הדו קיום המתקיים באיזורי התעשייה בשומרון וביו"ש כולה", דברי דגן.

כזכור, החברה החליטה להסיר את חטיף החלבה המיוצר על ידי חברת 'אחוה' ממנות האוכל בטיסותיה, בעקבות פנייה של ארגון פרו-פלסטיני שטען כי החטיף מיוצר ב"שטח כבוש" ביהודה ושומרון.

ב'בריסל איירליינס' אמרו לאחר שהדבר פורסם כי "החברה מציעה לנוסעים בטיסות שלה ארוחה צמחונית, הכוללת קינוח. בקו תל אביב-בריסל, חברת הקייטרינג המקומית הגישה בטעות קינוח בשם 'חלבה וניל', אשר לא תאם את אשר הזמנו ממנה".

"נוסע הפנה תשומת לבנו שהקינוח המדובר הוא מוצר השנוי במחלוקת. כחברת תעופה המשרתת ציבור בינלאומי של אנשים בעל רקע ותרבות שונים, באחריותנו להציע מוצרים שיעריכו כולם, ולכן החלטנו להחליף את הקינוח", הסבירו אז בחברת התעופה.

בישראל הגיבו באופן קשה ותקיף למהלך ושר התיירות אף איים והצהיר כי ''לחברה כזו אין מקום בשמיה של מדינת ישראל וראוי כי שמה יימחק מלוח הטיסות בנתב"ג''.

לוין הדגיש בדבריו כי ''יחד עם התעשיינים הנפלאים הפועלים ביהודה, שומרון, בקעת הירדן והגולן אנו נתגבר על כל הניסיונות למנוע מאיתנו לממש את זכותנו לבנות וליצור בארצנו".

כאמור, הלחץ הדיפלומטי הישראלי פעל את פעולתו - והחברה הבלגית חזרה בה.