מי עדיף? ליברמן והרצוג
מי עדיף? ליברמן והרצוגצילום: הדס פרוש. פלאש 90

עכשיו, כשקצת שככו תרועות הפסטיבלים סביב החלפתו של משה יעלון באביגדור ליברמן ובימין נרגעו הצהלולים וריקודי הדבקה הסוערים נראה שניתן לבצע בחינה תקופתית כדי לשקול אם אכן מבחינתו של הימין טובה ומועילה הייתה הבחירה בליברמן על פני בוז'י הרצוג וחבריו.

כזכור, זו הייתה ההתלבטות שניצבה על שולחנו של נתניהו טרם הכריע לטובת ליברמן.

באחרונה התבשרנו על רעיון המקלות והגזרים שבו מתכוון להתנהל השר ליברמן. אם היו מי שחשבו שהגזרים המוצעים לשפני הרשות הפלשתינים הם ארגזי תרופות, אישורי תנועה לעוד כמה אח"מים פלשתיניים או אפילו הסרת מחסום או שניים, נכונה להם אכזבה.

בארגז הגזרים שמציע ליברמן לפרטנר מהמוקטעה כלולה גם מסירת שטחים שאפילו בהסכמי אוסלו לא נכללו!

בכוונת ליברמן לאפשר בנייה והתרחבות פלשתינית באזורי C, האזורים שהוגדרו כנתונים באחריות אזרחית וצבאית ישראלית (למי שהמונחים A,B ו-C עדיין מבלבלים אותם, זכרו את אורי אריאל שהיה (ועודו) נותן בהם סימנים – A ערבים, C סלנו ו-B בלאגן).

קחו לדוגמא את אזור שדמה שבגוש עציון, שם מתכוון ליברמן לאשר בניית בית חולים באדמתו של בסיס צה"ל שננטש ורק לאחר מאמצים בשטח ופעולות הסברה הושב לידיים ישראליות. הציצו נא במפה שלפניכם וראו עד כמה מדובר באזור קריטי לרצף היהודי (או לרצף הפלשתיני...).

נראה שאין צורך להיות חבר במטכ"ל כדי להבין את ההשלכות של מסירת השטח לידיים פלשתיניות, וקחו בחשבון שזו רק דוגמא אחת מכמה אחרות שמתוכננות במגירותיו של שר הביטחון שלנו, זה המתהדר בימניות יתר.

שדמה - רצף ישראלי או רצף פלשתיני. תלוי בהחלטת השר
שדמה - רצף ישראלי או רצף פלשתיני. תלוי בהחלטת השרצילום: רגבים

מסתבר שעבור השר ליברמן שטח הוא לא יותר מנדל"ן הנתון למקח וממכר תמורת קצת שקט ביטחוני. הפלשתינים, סוחרים לא רעים בכלל, קולטים מהר מאוד מי הפרטנר שמולם, ויהיו מוכנים לתת את ליטרת השקט הזמני הנדרש תמורת קבלת עוד נתח אדמה בדרכם למדינה משלהם.

אגב, כדאי לזכור שכל מסירת שטח שהייתה עד כה הייתה חד כיוונית, כמאמר ילדי ישראל 'אין חראטות'. מה שנתנה ישראל לא חוזר אליה גם אם הפלשתינים משנים את עורם וממירים את השקט הזמני בירי רקטות ונק"ל או יידוי אבנים ושאר דרכים מגוונות לרצח יהודים.

אחרי שליברמן ייתן (חלילה) את שדמה ואזורים נוספים איש (גם לא ליברמן) לא ידרוש לא יתבע ולא יקבל מהם את השטח חזרה.

אז נכון, אביגדור ליברמן יותר סימפטי ביחסו לסגנו, הרב אלי בן דהן, לעומת קודמו, אבל האם בסימפטיה ובהכרזות הללו מתכוון הימין להסתפק? בינתיים כוחות המינהל האזרחי יוצאים יום אחרי יום לביצוע הרס מבנים ומאחזים ברחבי יהודה ושומרון.

איש לא עידכן אותם בכך שהבוס התחלף (או שאולי העדכון לא מי יודע מה משמעותי...)? איש לא מקיים שיח מחודש עם הנהגת ההתיישבות כדי למצוא פתרונות חלופיים לשופלים ולמנופים.

ואם כבר בהרס עסקינן ניתן כבר להציץ קדימה אל מועד ההרס המתוכנן בעפרה ובעמונה. התחושה הכללית היא שההרס המתוכנן לא מטריד את כבוד השר. יו"ר סיעתו, חבר הכנסת רוברט אילטוב, שהתבקש להסביר את רעיון הגזרים והמקלות, אותו הגה הבוס, נשאל בראיון בערוץ 7 על עתיד עמונה ועפרה והבהיר שמבחינתו ומבחינת מפלגתו מעל הכול ניצב החוק. הרהורים על שינוי החוק הזה לא עלו ככל הנראה על שולחנה של מפלגת הימין 'ישראל ביתנו'.

ואם אנחנו רוצים לדעת מה חושב השר עצמו על עמונה, הרי לכם דבריו בביקור בדרום הר חברון לפני ימים אחדים: "אמרתי ואני אומר גם היום למתיישבים של עמונה, יש פסק דין של בית משפט עליון ואנחנו נכבד אותו. אם מישהו משלה את עצמו שאנחנו לא נכבד, זה לא יקרה.

כל מה שבית משפט מתיר אנחנו נעשה. לכן הצענו הרבה אלטרנטיבות ואני מקווה שאנחנו נוכל למצוא אלטרנטיבה שגם מתיישבי עמונה יקבלו אותה, וכולם צריכים להבין שתכנית ההתיישבות זה לא תכנית כבקשתך אבל אותו דבר יהיה גם בסוסיא", אמר והוסיף: "אנחנו מדינת חוק ואנחנו נכבד את עצמנו ואת החוק שלנו. גם לגבי עמונה, גם E-1 וגם סוסיא, בכל מקום נפעל בהתאם לחוק".

אז מילא שרוממות החוק בפיו של ליברמן והאמון בבית המשפט נר לרגליו, אבל להשוות את עמונה, ישוב שהקימה המדינה לפני עשרים שנה תוך שהיא משגרת אליו את טובי בניה ואת שירותיה האזרחיים, לפולשי הכפר הבלתי חוקי סוסיא? זהו יחסו של שר הביטחון החדש להתיישבות?

ואגב, מה עם הבתים שנרכשו בחברון? מישהו חש בהבדל כלשהו ביחסה של המערכת לסוגיה הזו מאז שהעומד בראשה עונה לשם אביגדור ולא לשם בוגי?

ואם נצא רגע מהעיסוק בפרטי תפקודו של השר ליברמן אל תפיסת עולמו הכוללת, גם שם יוצב סימן שאלה לא קטן על מידת ימניותו. אם הדבקות בשלמות הארץ היא המדד לרמת ימניותו של פוליטיקאי בישראל, ראוי לקרוא את הפרק הרלוונטי במצע מפלגתו.

סיפרו כמה פעמים מופיע בקטע הבא המונח 'מדינה פלסטינית' או 'פלסטין' ותחשבו לבד אם אכן מדובר באיש ימין:

"בנוגע לערביי ישראל ההסדר חייב לכלול את תכנית חילופי השטחים והאוכלוסיות. הסדר כזה עם המדינה הפלסטינית יאפשר לערביי ישראל שאינם מזדהים עם מדינת ישראל להפוך להיות חלק מהמדינה הפלסטינית.

"מהלך כזה יפתור קודם כל את הבעיה של הערבים במשולש ובוואדי-ערה שסמוכים לשטחי הרשות הפלסטינית ויוכלו להפוך ולהיות אזרחי המדינה הפלסטינית מבלי לעזוב את ביתם, ויאפשר גם לערבים ממקומות אחרים בישראל, כגון יפו, עכו וכו', שחשים שהם חלק מהעם הפלסטיני, לפתור את בעיית הדואליות ואת "פיצול האישיות" שממנו הם סובלים.

"הם יוכלו להחליט, הן מבחינה תודעתית והן מבחינה מעשית, אם הם חלק ממדינת ישראל או מפלסטין. אלו שיחליטו שזהותם היא פלסטינית יוכלו לוותר על אזרחותם הישראלית ולעבור ולהיות אזרחי המדינה הפלסטינית העתידית".

אמנם רבים במחנה הימין ואף בהתיישבות ביו"ש סבורים שמדובר ברעיון מופרך שאיש לא באמת מתכוון ויכול ליישם, אבל לעובדה הזו אין משמעות.

הדברים מופיעים שחור על גבי מצע ולא ניתן להתכחש להם כתפיסת עולם מדינית אידאולוגית, ומעבר לכך יש להם ערך בזירה המדינית בהיותם מעניקים לגיטימציה נוספת לרעיון הקמתה של המדינה הפלשתינית (אומרים בעולם וברש"פ, הכרתם בנו כזכאים למדינה? מצוין. עכשיו נותר להתקוטט על הגבולות).

מובן שזכותו הלגיטימית של ליברמן לסבור שנדרשת כאן מדינה פלשתינית בליבה של הארץ, הוא לא הראשון שסובר כך. קדמוהו גלאון, גילאון וחבריהם, אבל להמשיך ולטעון שהוא מייצג מפלגת ימין?

ועכשיו נגיע לסיכום הביניים: האם טוב לו לימין בישראל שר ביטחון שמאמין בחלוקתה של הארץ ומתנהל כמי ששטחים ביהודה ושומרון הם קלף להשגת שקט ביטחוני ולא מעבר לכך? האם עדיף לימים שר ביטחון שבנוסף לזאת חש על עורפו את נשימותיה של מערכת החוק הרודפת אותו, ואולי ממש משום כך כדי להימנע מחיכוכים לא נעימים איתה מקפיד להתבטא אודות דבקותו בהכרעותיה?

או שאולי עדיף היה לימין את בוז'י כשר חוץ קצוץ כנפיים שכל מהלך שלו היה נבחן בזכוכיות מגדלת פוליטיות ומדיניות, גם מצידו של אותו ליברמן? שר חוץ העומד בראש מפלגה שסועה ומחולקת, כפי שניתן היה לשער שהיה קורה למפלגת העבודה אם היה בוחר לחבור לנתניהו?

כך או כך נראה שהמציאות הגרועה ביותר עבור הימין היא זו שאליה ככל הנראה חותר נתניהו – גם וגם... לא לשווא תיק החוץ עודו תלוי ועומד ממתין להכרעותיו של הרצוג הממשיך לגשש את דרכו לממשלה.