שרת המשפטים איילת שקד
שרת המשפטים איילת שקדצילום: יוסי זמיר, פלאש 90

בישיבת הממשלה בנושא התאגיד הציבורי שהתקיימה לפני חודש, אמרה שרת המשפטים שקד: "תלמדו לשלוט ותפסיקו לקטר, חבורת בכיינים", והיא אכן צודקת.

הליכוד כבר שנים רבות בשלטון ולא למד לשלוט, בין היתר כי ראש הממשלה תמיד מחפש קביים שמאליות לתחזוקת ממשלתו. אבל גברתי שרת המשפטים, שימי לב למה שמתרחש במגרש שבשליטתך, במשרד המשפטים.

לאחרונה התפרסם מאבק של אנשי הגבעה הצרפתית נגד מטמנת פסולת במעלה נחל אוג במבואות המזרחיים של ירושלים, כאשר מוצעת חלופה ראויה ומוסכמת במישור אדומים. הסיבה שבגללה אי אפשר להשתמש בחלופה זו היא חוות הדעת של המשנה ליועמ"ש לשעבר מייק בלאס, לפיה העברת פסולת ליהודה ושומרון נחשבת להפרה של החוק הבינלאומי. חוות הדעת המחייבת הזאת מוסיפה ללוות את ממשלת ישראל עשרות שנים לאחר שהליכוד בשלטון. אבל לדאבוננו, היא לא חלפה גם בתקופה ששקד עומדת בראש משרד המשפטים.

לא חסרות דוגמאות נוספות. אתן שתיים: כאשר מדינת ישראל החליטה להקים בית קברות לתושבי ירושלים במעלה אדומים, מחוץ לגבולות הקו הירוק, מני מזוז, אז במחלקת הבג"צים, לימים היועמ"ש וכיום שופט בבית המשפט העליון, כתב כך: "קביעת בית העלמין לתושביה היהודיים של ירושלים באזור יהודה ושומרון היא בגדר פעולה שאינה מתיישבת עם קיום בתום לב של תפקידה וחובותיה של מדינת ישראל בהחזקת שטח הנתון לתפיסה לוחמתית".

דוגמה שנייה: בעת כריית המנהרות של רכבת תל אביב-ירושלים הובילו משאיות ענק אדמת חציבה בדרך ארוכה ופתלתלה מאתרי הכרייה בתחום הקו הירוק לשטח סמוך ליישוב ניל"י שבאזור מערב בנימין. זאת בגלל הנחיה של היועמ"שים, מכיוון שחלק קטן ממנהרות הרכבת עובר מתחת לשטחי יו"ש, וכך חלילה מדינת ישראל עלולה ליהנות מהעפר של פלשתין הכבושה.

מזה שנים ארוכות כל תשובות הפרקליטות בנושאי יו"ש בבתי המשפט ובבג"ץ פותחות במשפט הבא: "כידוע אזור יהודה ושומרון מוחזק בתפיסה לוחמתית על ידי ישראל... לאור כללי המשפט הבינלאומי, ככלל, אין באזור תחולה ישירה לחקיקה ישראלית".

האם תשובות אלו הן גזירת גורל? האם מאז ומעולם אכן היה ידוע שיו"ש היא שטח כבוש?

לאן נעלם דו"ח לוי?

לפני יותר מארבע שנים חשבנו שחל מהפך בתפיסה. דו"ח אדמונד לוי שפורסם אז סימן מפנה. כבר בהקדמה לדו"ח כותבים מחבריו: "בכך הושב מעמדו החוקי של השטח למעמדו המקורי, לאמור שטח שנועד לשמש בית לאומי לעם היהודי... שנעדר מהשטח למשך מספר שנים מכורח מלחמה שנכפתה עליו, ועתה שב אליו". הדו"ח כופר מכול וכול בתפיסה השולטת בפרקליטות, לפיה "ישראל מדינה כובשת", ומציג תפיסה לפיה למדינת ישראל יש תביעת ריבונות ביו"ש.

באוקטובר 2012 התחייב נתניהו פומבית להביא את הדו"ח לדיון בוועדת השרים לענייני התיישבות, אך לאחר מכן התברר שהוא מעכב את אימוץ הדו"ח. הסיבות המרכזיות היו התנגדותו החריפה של היועמ"ש וינשטיין, והפחד מהתגובה הבינלאומית. הסיבה הראשונה התחלפה, השנייה לא.

כאן המקום לציין שלא תמיד סברה מדינת ישראל שיהודה ושומרון הם שטח כבוש. שר המשפטים יעקב שמשון שפירא הבהיר ב‑1967 שמדינת ישראל רשאית להחיל את ריבונותה במזרח ירושלים, מכיוון ש"צה"ל שחרר מעול זרים חלקים ניכרים מארץ ישראל".

מאיר שמגר, ששימש כפרקליט הצבאי הראשי, כיועמ"ש וכנשיא בית המשפט העליון, קבע עקרונות ששימשו את מדינת ישראל, לפיהן מדינת ישראל איננה כובשת בשטחי יו"ש, ואינה מחויבת לאמנת ז'נבה הרביעית. משום שכל הרעיון של הגבלת הסמכויות של ממשל צבאי מבוסס על ההנחה שהיה קיים ריבון אשר גורש, וריבון זה היה ריבון חוקי. ביש"ע לא היה ריבון חוקי לאחר מלחמת העצמאות ועד מלחמת ששת הימים, משום שמדינת ישראל ומרבית אומות העולם לא הכירו בזכויות מצרים וירדן על השטחים שכבשו במלחמת העצמאות, שהסתיימה בהסכם על קווי שביתת נשק, ולא בהסכמה על גבולות קבע.

עם זאת, מדינת ישראל עשתה הבחנה בין היעדר מחויבותה לאמנת הכיבוש, אמנת ז'נבה הרביעית, על פי דין, ובין קבלה מרצון של הדרישות ההומניטריות הנובעות ממנה. על רקע זה ביקשו באי כוח המדינה מבתי המשפט לדחות עותרים ערביים שטענו, עקרונית, נגד פעולות ישראל ביש"ע על בסיס מחויבותה, לכאורה, לאמנה.

שמגר השווה בין מעמדם של שטחי אלזס-לורן הצרפתיים לאחר שחרורם מידי הכיבוש הגרמני, ובין מעמדם של יהודה, שומרון וחבל עזה לאחר שחרורם על ידי ישראל. גם הצרפתים וגם הישראלים לא ראו בחבלי המולדת שאליהם שבו שטחי כיבוש, ולכן לא החילו עליהם את אמנת הכיבוש - אמנת ז'נבה הרביעית.

הבעיה היא שהשמאל הישראלי חבר לאויבי ישראל, וגם הוא מציג את האחיזה היהודית ביש"ע ככיבוש. אליהם הצטרפו גם אנשי הפרקליטות מאז כהונתו של אהרון ברק בנשיאות בג"ץ, כשהחלו לכנות בלי רשות ובלי סמכות את שטחי יהודה ושומרון כ"שטחים התפוסים בתפיסה לוחמתית", ולהתייחס אליהם כאל שטח כבוש. מה שלא הצליח השמאל לעשות באמצעות הקלפי, הוא מצליח באמצעות העיוות המשפטי.

ההלכה הזאת שייסדו הפוליטישפטנים, מבית המדרש של ברק-ביניש הפכה להלכה פסוקה, והיא הפכה על פניה באופן הדרגתי את הטרמינולוגיה של הפרקליטות, של בית המשפט העליון, ובעקבותיהם אצו רצו המשפטנים של המנהל האזרחי. כך הגענו לאבסורד של איסור הובלת פסולת בניין מירושלים למישור אדומים, ולהובלת אדמת החציבה של קו תל אביב-ירושלים חזרה לתוך שטחי יו"ש.

המצב הזה מחייב תיקון, גברתי שרת המשפטים, והתיקון הזה אפשרי. הוא גם יוכיח שהימין סוף סוף מתחיל לשלוט. המהלך הקודם של הפיכת "השטחים המוחזקים" ל"שטחים כבושים" נעשה באופן פסול ולא דמוקרטי, ובשלב ראשון יש להשיב את הגלגל לאחור קודם כול במשרד המשפטים.

בנוסף לכך, ממשלת ישראל חייבת לאמץ את דו"ח לוי, משום שהוא צודק ומוסרי והוא מבהיר לאשורה את הסוגיה המשפטית. חברי הכנסת צריכים להבין שיש להחזיר בחקיקה ובתקנות את מעמדם של שטחי המולדת, כפי שקבעו יעקב שמשון שפירא, הנשיא בדימוס מאיר שמגר וחברי ועדת לוי.