'עברתי ניתוח מוח; הבנים לא התקשרו'

עד לפני חמש שנים, דן היה אב מסור לשלושה בנים אוהבים. היום הם לא מדברים איתו כלל. כך פועלת השיטה לניתוק ילדים מאבותיהם.

גיל רונן , ו' באלול תשע"ו

דיכאון (אילוסטרציה)
דיכאון (אילוסטרציה)
צילום: iStock

דן (שם בדוי), מהנדס בן 52, הפך במהלך חמש שנים מאב מסור לשלושה בנים אוהבים, לאדם בודד שבניו המנוכרים לא טרחו ליצור קשר אפילו כשהוא אושפז לצורך ניתוח מוח.

המקרה שלו אינו יוצא דופן, אך הוא מדגים היטב את הצורה בה פועלת השיטה במדינת ישראל – שיטה בה תלונות שווא משמשות כנשק אסטרטגי לניתוק ילדים מאבותיהם, בשיתוף פעולה פעיל או סביל של המוסדות.

המדובר באדם שהמילה "נורמטיבי" קטנה עליו. הוא בעל תואר שני, שירת כקצין בתותחנים והמשיך לשרת כקצין קרבי עד תום שירות המילואים שלו. מילא תפקידים ניהוליים בחברות ענק בתחום הרפואה, התקשורת והמזון.

'עצרו אותי בנוכחות הילדים'

הוא היה נשוי 17 שנים, ולדבריו הקשר הזוגי "התחיל באהבה, אך עם הזמן נוספו לו גם קשיים וחילוקי דעות". הוא ביקש ללכת לטיפול זוגי ומשפחתי ומשנענה בסירוב, ואחרי תקופה קשה במיוחד, העלה את האפשרות שיתגרשו. אישתו לא השיבה, אך בדיעבד מסתבר שהכינה את עצמה ואת הסביבה לגירושין, וכעבור שלושה חודשים פנתה לבית המשפט, ו"יום בהיר אחד קיבלתי הודעה על צו הגנה שהוצא נגדי באופן מאוד מפתיע, במעמד צד אחד".

הוא הורחק מהבית למספר ימים. בית המשפט קבע כי כסידור זמני, ישהה בבית חצי מהשבוע עם הילדים ועם אשתו, ויחיה מחוץ לבית ביתר ימות השבוע. אשתו הפסיקה לדבר איתו.

חלפו שלושה חודשים עד שנערכה "בדיקת מסוגלות הורית". בבדיקה אמרה אשת המקצוע שדן ואשתו שניהם הורים ראויים, והמליצה על הסדרי הורות שווים, כאשר המשמורת אצל האישה.

מייד עם הגשת ההמלצה, הגישה האישה תלונה למשטרה שדן אנס אותה במהלך טיול, שהוא מכה את הילדים ושהוא אלים כלפיה. "באותו יום שישי, שזה היה יום שישי שאני הייתי עם הילדים, המשטרה הגיעה לפנות ערב הביתה. עצרו אותי בנוכחות הילדים. המשטרה החליטה אחרי התלבטות 'לאפסן' אותי ללילה בתחנת המשטרה. הגעתי בפני שופט תורן בשבת. הייתי אזוק בידיי וברגליים, בלי חגורה במכנסיים ובלי שרוכים בנעליים. טקס משפיל וחוויה מאוד מערערת לאדם שהוא נורמטיבי. השופט החליט לשחרר אותי למעצר בית אצל אבי עד יום רביעי".

אפילו לא לילה אחד

"בית המשפט קבע הסדרי ראייה סטנדרטיים של פעמיים בשבוע וכל סוף שבוע שני. אבל הם אף פעם לא הצליחו להביא את זה למימוש של פקידות הסעד (העובדות הסוציאליות שמטפלות בגירושים – ג"ר). אף פעם זה לא מומש. הילדים לא ישנו אצלי אפילו לילה אחד מהרגע שבו יצאתי מהבית. שכרתי דירה. בדקו את הדירה, אישרו את הדירה, הכל היה בסדר, אבל אף פעם הילדים לא ישנו אצלי, אפילו לא לילה אחד. לא הייתי איתם אפילו לא חג אחד. לא אירוע משפחתי אחד. כלום".

חוסר אשמה
צילום: דן, שם בדוי

"פקידות הסעד התחילו בעצם את הבדיקה כאילו מאפס. כאילו צריך להוכיח להן שאני באמת אב ראוי. למרות שיש בדיקה של בית משפט שאומרת את זה, אבל הן – 'לאט לאט, נתחיל בקטן'. אז בהתחלה זה היה חודשיים לא לראות את הילדים, כי היה חופש גדול, כי הן היו עסוקות בענייניהן, כי עד שמונתה פקידת סעד וכו' וכו'. ואחר כך היה פעם בשבוע שלוש שעות".

דן פנה לבית המשפט בטענה של בזיון בית משפט. בית המשפט העביר את הטיפול מפקידות הסעד לפסיכולוגית פרטית. "כל פעם שהיא ניסתה להרחיב את הסדרי הראייה, זה פשוט לא קרה. היא החליטה להרחיב את הסדרי הראייה לעוד פעם בשבוע, אז נקבעו לילדים חוגים באותו יום. היו כמה ניסיונות והם פשוט לא הצליחו. ולאט לאט התגבש דפוס של ניכור הורי. בהתחלה הילדים ניסו מיוזמתם ליצור איתי קשר. בשלב מסויים זה נפסק. בשלב מסויים ביקשו שלא אגיע לאירועים בית ספריים".

דן פנה לרשויות הרווחה "אבל הם פשוט לא שיתפו פעולה. צקצקו בלשון אבל לא קרה עם זה שום דבר".

שאלנו את דן, איך הוא מסביר את אופן פעולתה של המערכת בעניינו.

'אמרו לי שזו הנורמה'

"יש תפיסה שאומרת שברגע שמעלים את הנושא של אלימות במשפחה אז האבא הופך להיות אשם", אמר לנו. "הוא צריך להוכיח שהוא לא אשם. התלונות שהיא התלוננה נגדי במשטרה נסגרו מחוסר אשמה".

הוא מתאר שיגרה של שימוש בתלונות כוזבות לניתוק הקשר בין אב לילדיו, ולהתשה שיטתית. "כשפקידת הסעד קבעה סוף סוף אחרי חודשיים וחצי הסדרי ראייה, באותו יום היא ניגשה למשטרה והגישה תלונה על זה שפניתי לבן שלי בבית הספר בתחילת השנה [ביום שבו הבן נמצא אצל האמא – ג"ר] ואמרתי לו 'שנה טובה', ושניגשתי לבן השני השלי והצעתי שנאכל פיצה. המשטרה קראה אותי לחקירה, ואסרה עלי להיות בקשר ארבעה ימים. הייתי אמור להיפגש עם הילדים בימי שלישי ושבת, אבל אחרי התלונה, השבת בוטלה 'עד שהעניינים יירגעו'".

כל אותה עת שילם דן סכום כולל של כ-6,000 ש"ח במזונות והוצאות אחרות, והוא ממשיך לשלם את המזונות מדי חודש עד עצם היום הזה.

'נכנעים במודע ללובי הפמיניסטי'

שאלנו אותו מה הוא אומר על חברי הכנסת, שאינם עושים מעשה בכדי לתקן את המצב.

"אלה לא אנשים רעים", אמר. "אלה אנשים שנכנעים במודע ללובי הפמיניסטי ולהלך הרוח הזה. עורכי הדין ששמעו את הסיפור אמרו לי שזו הנורמה וככה זה מתנהל. הם לגמרי לא התפלאו". לדבריו, גם כשהאישה משתמשת בשקרים בוטים ומוכחים, המערכת מקבלת זאת.

"עברתי ניתוח מוח לפני כמה חודשים", הוא אומר בכאב. "הילדים ידעו מזה. גם הרווחה ידעה מזה. ביקשתי שיפעלו נקודתית לפחות במקום הזה, שיהיה קשר. כי הרי אם היה קורה לי משהו והייתי נפטר, אז אני מניח שהילדים שלי היו חווים כלפי עצמם חוויה לא סימפטית, והיו גוררים את זה שאר חייהם. הם נתנו לאמא לדווח לילדים על המכתב שלי. אבל הילדים לא יצרו איתי שום קשר".