ירידה בגידול האוכלוסיה המוסלמית

בסוף שנת 2015 נאמדה האוכלוסייה המוסלמית בישראל ב-1.488 מיליון נפש, שהם כ-18% מכלל תושבי ישראל, כך עולה מנתוני הלמ"ס.

שלמה פיוטרקובסקי , ט' באלול תשע"ו

אילוסטרציה
אילוסטרציה
thinkstock

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (שני) מקבץ נתונים על האוכלוסייה המוסלמית בישראל, לרגל חג הקורבן המוסלמי המתחיל היום.

בסוף שנת 2015 נאמדה האוכלוסייה המוסלמית בישראל ב-1.488 מיליון נפש, שהם כ-18% מכלל תושבי ישראל. זהו גידול של כ-34.2 אלף תושבים לעומת סוף שנת 2014.

שיעור הגידול השנתי של האוכלוסייה המוסלמית נמצא במגמת ירידה - מ-3.8% בשנת 2000 ל-2.4% בשנת 2015.

בעיר ירושלים נמצא הריכוז הגדול ביותר של תושבים מוסלמים; כ-311 אלף, שהם 20.9% מכלל המוסלמים בישראל ו-35.9% מכלל תושבי העיר. היישוב השני בגודלו מבחינת מספר התושבים המוסלמיים הוא רהט, ובו מתגוררים כ-62 אלף מוסלמים.

בשנת 2015, שיעור הפריון הכולל (מספר הילדים הממוצע שאישה צפויה ללדת במהלך חייה) באוכלוסייה המוסלמית עמד על 3.3 ילדים לאישה, לאחר ירידה מ-4.7 ילדים לאישה בשנת 2000.

כ-35% ממשקי הבית שבראשם עמד/ה מוסלמי/ת מונים 6 נפשות או יותר, בהשוואה לכ-9% בלבד ממשקי הבית שבראשם עמד/ה יהודי/יה.

אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בשנת 2015 בקרב מוסלמים בני 15 ומעלה היה 43.7% (62.8% בקרב גברים ו-24.6% בקרב נשים). אחוז השתתפות של הנשים המוסלמיות נמוך משמעותית בהשוואה לאחוז זה בקרב יהודיות, נוצריות ודרוזיות (65.8%, 45.2% ו-32.4%, בהתאמה).

אחוז הבלתי מועסקים בקרב מוסלמים בגילים 15 ומעלה היה 7.2%, גבוה מאשר בקרב היהודים, הנוצרים והדרוזים (5.1%, 5.4% ו-4.9%, בהתאמה). כ-45% מהגברים המוסלמים המועסקים הנם עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים.

כ-36% מהנשים המוסלמיות המועסקות הנן בעלות משלח יד אקדמי, כ-33% הנן עובדות מכירות ועובדות שירותים.

במשקי בית מוסלמים אחוז ההוצאה על למזון (כולל ירקות ופירות) מסך ההוצאה החודשית לתצרוכת עומד על 23.1% לעומת 15.1% במשקי הבית היהודיים.

ל-35.9% ממשקי הבית המוסלמיים יש מינוי לאינטרנט לעומת 70.9% במשקי בית יהודיים.

בשנת הלימודי תשע"ה (2014/15), 5,300 מוסלמים קיבלו תארים אקדמיים ממוסדות להשכלה גבוהה בישראל. שיעור המוסלמים בקרב כלל מקבלי התארים בישראל בשנה זו עלה ל-7.3% (לעומת 6.7% בשנה הקודמת).

שיעור המוסלמים היה גבוה יחסית במקצועות הלימוד הבאים: שפה וספרות ערבית (51.4%), תרבות ואמנות (35.1%), הכשרה להוראה (33.7%), סיעוד (30.0%), ספרות עברית (28.6%), רוקחות (27.8%), והנמוך ביותר במכון ויצמן (1.5%).