"הזכיה במדליה - כמו לידה ראשונה"

יהודית סמואל, אמא של מורן סמואל החותרת הישראלית זוכת מדליית הארד מספרת על הרגעים המאושרים ועל הבשורה הקשה ההיא לפני עשור בדיוק

נרי וייס , ט' באלול תשע"ו

מורן סמואל. אלופה אולימפית
מורן סמואל. אלופה אולימפית
צילום: יח"צ

"ניסיתי לחפש כל היום מילה מתאימה ואין. זה משהו עוצמתי ברמות של לידה ראשונה. לא הצלחנו למצוא שום מילה, אף אחד מכל הסובבים איתנו, כל הקהילות היהודית בברזיל וכל הקהל המדהים שהתקבץ סביבנו".

כך סיפרה בראיון הבוקר (שני) יהודית סמואל, אמה של מורן סמואל, החותרת הישראלית שזכתה אמש במדליית הארד במשחקים הפאראלימפיים בריו שבברזיל.

סמואל, שהתראיינה ברדיו "גלי ישראל", בתכנית "עצם העניין" עם קלמן ליבסקינד סיפרה כי לצד הזכיה במדליית הארד, גם מורן וגם החברים והמשפחה הקרובים קיוו לקצת יותר ממדליית ארד.

"מורן רצתה טיפה יותר. גם אנחנו רצינו טיפה יותר. לי אישית לא היה אכפת הצבע, העיקר הפודיום. היה מגיע לה הזהב, כי היא עבדה כל כך קשה".

עוד סיפרה סמואל כי בעוד כמה ימים, יציינו במשפחתה עשור לאותו היום שהפיל חשיכה עליהם. "החודש זה בדיוק עשר שנים לאירוע, זו סגירת מעגל מושלמת".

מורן נולדה ילדה רגילה ובריאה. פתאום התפרץ מום. "קמנו בוקר אחד, טלפון לעבודה ב-8 בבוקר. "אמא בואי קרה משהו לא בסדר, משהו קרה לי בגוף. לא מצליחה להזיז את הרגליים, הזמנתי אמבולנס".

"בהתחלה חשבתי אולי זו שפעת, אבל ברגע שאמרה שהיא הזמינה אמבולנס, אמרתי קרה משהו חמור. כי מורן היא ילדה חזקה ובריאה. לא ידענו מה זה מחלות ופחדים במשפחה".

"מורן המשיכה: המצב לא טוב אמא. טסנו לבית חולים רמב"ם בחיפה ושם קרה הנורא מכל. עולמי חרב עלי. מורן נכנסה לניתוח, ולנו נעצר החיים באותו הרגע".

"עד היום, לדבר על הרגעים האלה גורם לי לרעוד ולהתרגש", סיפרה יהודית בראיון לקלמן ליבסקינד. "כל מי שנכנס לבקר נכנס בבכי ויצא עם חיוך. כי ככה היא מורן".

מרמב"ם עברה מורן לבית לווינשטיין לשיקום. "בבית לווינשטיין מורן החליטה שהיא לוקחת את עצמה בידיים והודיעה לכולם, "תעופו לי מהעיניים, כולם לחזור לשגרה ולתת לי את האפשרות להשתקם לבדי".

עוד קודם לאותו אירוע בו מצאה לבסוף את עצמה מורן משותקת בחצי גוף, הייתה זו ספורטאית מצטיינת בענף הכדורסל, כשבין היתר שימשה קפטנית נבחרת הנערות של ישראל בכדורסל. "לא היה ברור למורן שממשיכים להתחרות בספורט. היא לא רצתה בכלל לשמוע על זה. מורן החליטה שהיא מתמקדת להשלים את החסר וחזרה ללימודי התואר הראשון ובמקביל נרשמה כבר לתואר שני".

"אני עברתי משבר מאוד קשה וניסיתי להסתכל על הדברים מבחוץ ולא מבפנים. פתאום אני שואלת את עצמי, איך חינכנו אותה ומאיפה היא הביאה את הכוחות האלה. מורן היא זו שהחזירה אותנו לקרקע".

"אני זוכרת שמורן נכנסה לאחד הרופאים ואמרה לו, 'אם היה צריך לבחור מישהי שזה יקרה לה, זו רק אני. רק אני מסוגלת לצמוח מזה'".

השינוי לדברי יהודית, אמא של מורן, קרה ביום ההולדת של מורן. "כל הזמן קיבלנו המון הצעות לחזרה לספורט דרך התאחדות הנכים בספורט. "לאחר המון חיזורים מורן החליטה שהיא הולכת לנסות. כשהיא החזיקה את הכדור ביד והצליחה לקלוע, היא ידעה שהיא בפנים, ענף החתירה הגיע בהמשך".

"החתירה נכנסה לסיפור מהתאחדות הנכים בספורט. אמרו לה שיש לה את הנתונים המתאימים לחתירה, ישבו לה על הווריד. מורן נדלקה, ניסתה, וכל הזמן אמרו לה שאין מתמודדים ישראליים באולימפיאדה ואולי היא תהיה שם. זה מה שגרם לה לא לוותר ולהתחרות בענף שהוא לא הטבעי שלה".

על החשיפה התקשורתית המועטת לה זוכים הספורטאים הישראליים חברי המשלחת למשחקים הפאראלימפיים בריו שבברזיל אמרה יהודית, "ההישגים בספורט הנכים בישראל טובים מאוד. קיבלנו המון תגובות, המון אנשי תקשורת, רדיו וטלוויזיה שאמרו שבין היתר בזכות מורן עלתה המודעות על הספורטאים הפאראלימפיים".

"יש לנו הרבה מה ללמוד מהכבוד שנותנים לספורטאים הפאראלימפיים בעולם", הוסיפה יהודית ואמרה לסיום "מורן נתנה כל מה שיש לה. ליווינו אותה לאורך כל השנים, נסענו איתה לכל מקום. ואנחנו מאושרים בשבילה ובשבילנו".


‫הצעות והערות ניתן לשלוח לדואר אלקטרוני: neri@inn.co.il