"מצפה מהמדינה להתעורר"

יו"ר ועדת המשנה ליו"ש של ועדת החוץ והביטחון, ח"כ מוטי יוגב, טוען כי ישראל לא מעניקה אפילו את הבסיס למרכיבי הביטחון מצילי החיים.

חזקי ברוך , ט' באלול תשע"ו

משתתפי הדיון בועדת המשנה, היום
משתתפי הדיון בועדת המשנה, היום
צילום: חזקי ברוך

ועדת המשנה לעניינים אזרחיים וביטחוניים ביו"ש של ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), קיימה היום (שני) דיון מעקב בנושא מרכיבי ביטחון ביישובי יו"ש.

ח"כ יוגב פתח את הדיון ואמר, "ישיבה זו תעסוק בתקצוב ובביצוע של מרכיבי הביטחון ביישובי יו"ש, אבל כמובן שאנו לא שוכחים את האיום על היישובים בגבול הצפון ובעוטף עזה".

"בשנה האחרונה מומש האיום בעיקר ביו"ש בין בחדירות ליישובים ובין באירועים על הכבישים. בעקבות אירועים אלו, התקבלו החלטות בלשכת ראש הממשלה, אשר לאורן בנה המל"ל ופיקוד העורף את תכנית 'קשת יהונתן' אשר דורשת כ-308 מיליון שקלים - ואנו רוצים לברר מה המצב בפועל".

יגאל להב, ראש מועצת קרני שומרון, טען "יש לנו במועצה שתי שכונות עם מאות משפחות וילדים, שלא מוכנים לתת לנו בהן מרכיבי ביטחון, כי אין תב"ע. תב"ע זה עסק ארוך, ממתינים להחלטה מדינית. צריך קודם כל ביטחון לאנשים באופן מידי, והתב"ע תתבצע כשתתבצע".

ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד) ציין כי "זו הזיה בלתי נתפסת. אנו מעמידים את חיי אזרחנו בסכנה בגלל סיבות ביורוקרטיות נטו. גם ביהודה הישראלי, החייל שנפצע, לא מטפלים בגלל תב"ע. צריך לטפל קודם כל בביטחון של מי שנפצע ומי שעלול להיפצע, לפני שמטפלים בביורוקרטיה".

משה סוויל, סגן ראש מועצת גוש עציון, סיפר כי "בשרונה קורה משהו, כולם מתגייסים ומשנים פאזה. אצלנו קורים דברים אבל נשארים עם אותה תפיסה ושב"מים ישנים, שאחזקתם עולה לתושבים מיליונים. חשוב שנתקדם יחד עם הטכנולוגיה".

בדיון השתתפו גם הקב"טים של קריית ארבע, מועצת הר חברון ומועצת בנימין, שסיפרו על השפעת הקושי התקציבי גם על האנשים שנותנים את המענה ביישובים וגם על שחיקת הציוד הקיים.

סא"ל אור אוחיון, רע"ן מרכיבי ביטחון להתיישבות בפיקוד העורף, סקרה בפני הוועדה את מצב מרכיבי הביטחון: "אנו משתתפים באחזקת המרכיבים, וגם משקמים, רוכשים ומחליפים מרכיבי ביטחון ישנים".

"בצפון מרכיבי הביטחון במצב טוב ובכשירות טובה, אבל הם ישנים והחלפתם נמצאת בתכנית העבודה שלנו. בעוטף עזה, כשירות טובה מאוד, שכן בעזרת תקציב לאחר צוק איתן הוחלפו מרבית המרכיבים לטכנולוגיות טובות יותר", סיפרה אוחיון.

היא הוסיפה כי "ביו"ש מרכיבים טכנולוגיים בעיקר, שהוקמו לפני למעלה מעשור, בתקופת השב"מ, אך עדיין מצילים חיים יום יום. היום כבר מדברים על מרכיבים טובים יותר, כמו מכ"מים, ועל תפיסה אחרת, מרחבית יותר. חסר לנו מענה תקציבי על מנת לממש את התכנית הזו".

עמיחי דוד, רפרנט ביטחון פנים באגף התקציבים במשרד האוצר, ציין כי "תוספת התקצוב הארצי של מרכיבי הביטחון כרגע היא 60 מליוני שקלים לשנתיים. זה מה שהוצג לנו בדיוני התקציב וזה מה שהתבקשנו לשים בדיוני התקציב".

סא"ל אמיר ברגר, רע"ן אג"מ והסדרים באגף התקציבים במשרד הביטחון, "נצטרך לבצע יישור קו בינינו לבין האוצר, כי אנחנו מכירים חמישים מיליון לשנה, וצריכים לבדוק את זה ולחזור לוועדה".

עוד ציינה סא"ל אוחיון כי "נדרש גם תקציב לנושא האוטובוסים הממוגנים להסעות תלמידים ולתחבורה ציבורית. בסוף 2017 נהיה בנקודת שבר - מימוש לוקח כשנה ולכן חייבים לקבל את התקציב לכך כבר השנה".

ח"כ יוגב סיכום את הדיון ואמר: "מרכיבי הביטחון חיוניים להצלת חיים. ביו"ש יש מקומות שאין בכלל, והקב"ה עושה שם שעות נוספות - ובמקומות אחרים יש כאלו ישנים שלא מתפקדים מספיק טוב. המדרגה המינימלית צריכה להיות קרובה יותר למאה מיליון כדי לכסות את ערוותנו, וזו חייבת להיהפך לשורה תקציבית קבועה שתאפשר תכנון מסודר".

"אם המדינה לא תתעורר ותשים את מינימום התקציב הנדרש למרכיבי הביטחון ביישובי הספר בצפון, בדרום וביו"ש, אנו עלולים לשלם על כך בדמים, תרתי משמע. אני קורא לראש הממשלה ולשרי האוצר והביטחון לתקצב בתקציב הדו שנתי את המינימום הנדרש למרכיבי הביטחון ואחזקתם ביישובי הגבול בכלל וביהודה ושומרון בפרט", אמר יוגב.

הוא הוסיף כי "גם תקצוב ההסעות הממוגנות חייב להיפתר כבר כעת, ולו רק ברמה של הרשאה להתחייב כבר בתחילת 2017. הצי הזה הוא בקריסה מוחלטת עם אוטובוסים בני 17-18 שנים אשר נסעו למעלה ממיליון ק"מ וחצי".

לדבריו, "ברור שיש צורך במרכיבי ביטחון בכל היישובים, ככל שהאיומים בהם גוברים ומשתנים, כולל אלה שיש בהם בעיית הסדרה, כי מדובר בחיי אדם. אני לוקח על עצמי, ומצפה גם מראשי הרשויות, לפעול מול ראש הממשלה ושר הביטחון עד להתקדמות בנושא".