השמאל הקיצוני מאמץ את הפרשנות לדברי נתניהו ולפיה יושארו ההתנחלויות תחת ריבונות פלשתינית כשם שערביי ישראל חיים תחת ריבונות ישראלית.
דובר תנועת השאל הקיצוני 'גוש שלום', אדם קלר, קובע כי נכון לדרוש את השוואת התנאים המדוברת. מדבריו עולה כי גם בתנועתו הפנימו שפינוי מאות אלפי מתנחלים הוא מהלך בלתי אפשרי ומדינת ישראל לא תוכל לחזור על תרחיש ימית או גוש קטיף, אך מנגד באפשרותה להשאיר את המתיישבים לאחריות המדינה הפלשתינית.
"בנאום הדמגוגי על 'טיהור אתני' כיביכול ערך ראש הממשלה נתניהו השוואה בין מעמד האזרחים (הערבים ש.כ.) במדינת ישראל לבין מצבם של המתנחלים הישראלים בשטחים הנמצאים תחת שלטון כיבוש ישראלי מזה כמעט חמישים שנה. אבל אם כבר, צריך ראש הממשלה לערוך את ההשוואה הזאת עד הסוף" אומר קלר ומפרט:
"הערבים בישראל הם אזרחי מדינת ישראל. הם מצביעים בבחירות לכנסת ישראל וכיום הם מיוצגים על ידי הסיעה השלישית בגודלה בכנסת. הם כפופים לחוק הישראלי. אם אזרח ערבי בישראל רוצה להחזיק נשק הוא צריך לפנות למשרד הפנים של מדינת ישראל ולבקש רשיון להחזקת נשק. אם בקשתו לרשיון סורבה והוא בכל זאת מחזיק נשק, משטרת ישראל עשויה לעצור אותו ולהחרים את הנשק והוא יעמוד לדין בבית משפט של מדינת ישראל על החזקת נשק בלי רשיון. אם ערבי אזרח ישראל נחשד בעברה על החוק, הוא עשוי להעצר בידי משטרת ישראל, ואם מדובר בחשד של עבירה על בטחון מדינת ישראל – גם להגיע לחקירה של השב"כ הישראלי. אם ימצאו נגדו ראיות לביצוע עבירה, הוא יעמוד לדין בבית משפט של מדינת ישראל ואם ימצא אשם - ישב בכלא הישראלי לתקופה שיפסוק בית המשפט הישראלי. כזה הוא מעמד הערבים במדינת ישראל.
לדבריו "בהחלט, נכון וראוי לדרוש שהמתנחלים החיים כיום בשטחי הגדה המערבית יוכלו לזכות למעמד מקביל במדינת פלסטין. מכל הבחינות, לא רצוי שמדינת ישראל תפנה פיזית את המתנחלים היושבים כיום בשטח. בכל מקרה, השיטות שהופעלו בצפון סיני ב-1982 ובגוש קטיף ב-2005 – כלומר, שחיילים יאחזו פיזית בכל מתנחל ויפנו אותו פיזית מהשטח – לא ניתנו למימוש כאשר מדובר במאות אלפי אנשים. במקום זאת, יש לקבוע מועד לפינוי מוחלט של חיילי צה"ל מהשטח והעברתו לריבונות פלסטינית מלאה. המתנחלים לא יפונו אלא אם הם עצמם יבקשו להתפנות. למי שירצו להישאר בשטח כאזרחי מדינת פלסטין חייבת להיות שמורה הזכות הזאת – כאמור, באותם תנאים בהם חיים האזרחים הערבים בישראל. דהיינו, הם יהיו יהודים אזרחי פלסטין. הם יוכלו להצביע בבחירות לפרלמנט הפלסטיני ולקבל שם יצוג בהתאם למשקלם באוכלוסית פלסטין.
אם יהודי אזרח פלסטין ירצה להחזיק נשק הוא יצטרך לפנות למשרד הפנים של מדינת פלסטין ולבקש רשיון להחזקת נשק. אם בקשתו לרשיון סורבה והוא בכל זאת יחזיק נשק, משטרת פלסטין תהיה עשויה לעצור אותו ולהחרים את הנשק והוא יעמוד לדין בבית משפט של מדינת פלסטין על החזקת נשק בלי רשיון. אם יהודי אזרח פלסטין יחשד בעברה על החוק, הוא יהיה עשוי להעצר בידי משטרת פלסטין, ואם יהיה מדובר בחשד של עבירה על בטחון מדינת פלסטין – גם להגיע לחקירה של שירותי הביטחון הפלסטינים. אם ימצאו נגדו ראיות לביצוע עבירה, הוא יעמוד לדין בבית משפט של מדינת פלסטין ואם ימצא אשם – ישב בכלא הפלסטיני לתקופה שיפסוק בית המשפט הפלסטיני. כזה יהיה מעמד היהודים במדינת פלסטין – מקביל בדיוק למעמד הערבים במדינת ישראל".
קלר מוסיף ואומר כי "בהחלט חשוב לעמוד על כך שבהסכם השלום תינתן לכל אחד ואחת מהמתנחלים החיים כיום בשטח הגדה המערבית האופציה להישאר שם בתנאים האלה. כמה מהם באמת ירצו בכך - זאת כבר שאלה אחרת. אפשר להעריך כי רובם הגדול של המתנחלים יעדיפו להיות ציונים טובים ולעלות לישראל. אבל זה לא יהיה טיהור אתני, זה יהיה פשוט ציונות".
קלר הוסיף וסיפר כי בפגישה האחרונה שקיימו אנשי גוש שלום עם יאסר ערפאת, כמה שבועות לפני מותו, עלה במפורש נושא האפשרות של השארות מתנחלים במדינת פלסטין שתקום. ערפאת אמר אז כי כל עוד מדובר באנשים שיכבדו את הריבונות הפלסטינית ויקבלו על עצמם את החוק הפלסטיני, לא תהיה שום בעיה בכך. ערפאת גם הוסיף באותה שיחה כי אנשים כאלה גם יוכלו אם ירצו להתגייס למשטרה הפלסטינית, בדיוק כמו כל אזרח פלסטיני אחר. "מחמוד עבאס (אבו מאזן) מצהיר בהזדמנויות רבות על הערכתו העמוקה לערפאת ורואה עצמו כממשיך דרכו, ואין לי ספק כי הוא יסכים למה שערפאת הסכים. זאת כמובן בהנחה שתהיה נכונות ישראלית לסיים את הכיבוש ולאפשר הקמת מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית - הנחה שאינה רלוונטית לממשלת ישראל הנוכחית" חותם קלר.