כשאניה תקועה בנמל כולנו סופגים זיהום

משתמשי התובלה הימית מתריעים: ההמתנות המיותרות לפריקת אניות בנמלים גורמות לרמת זיהום מקבילה לכ-700 אלף משאיות מזהמות בשנה!!

שמעון כהן , י' באלול תשע"ו

נמל אשדוד. ארכיון
נמל אשדוד. ארכיון
צילום: משה שי, פלאש 90

איגוד משתמשי התובלה הימית בתפזורת לשינוע תבואות ומוצרי גרעינים מתריעים מהזיהום הכבד הנגרם מעיכובן של אניות בנמלי אשדוד וחיפה.

"להיעדר תשתיות וניהול בעייתי של הנמלים יש מחיר כבד בתחום איכות הסביבה", אומרים באיגוד וקובעים כי "כל אנייה שמתעכבת בנמלים, בהמתנה לתור לפריקה, או במהלך פריקת מטען, פולטת לאוויר כ-2 טון דיזל ליום".

רמת הזיהום המדוברת, מוסיפים באיגוד, "מקבילה לזיהום האוויר הנוצר מ-65 משאיות מזהמות ללא תקן יורו 6 (עוד בטרם הותקנו עליהן מערכות לצמצום פליטת הסולר וזיהום האוויר), שנכנסות לנמלים, מעמיסות מטענים ויוצאות".

עוד מוסיפים באיגוד וקובעים כי "לעובדה שתפקוד נמל אשדוד בעייתי מאוד ומבריח יבואנים לנמל חיפה, יש מחיר סביבתי ותחבורתי כבד - גם הגדלת זמני ההמתנה בנמל חיפה של האוניות הפולטות סולר, וגם תנועת עשרות אלפי משאיות מידי שנה על כבישי ישראל - מחיפה דרומה".

בדיון, שהתקיים לפני מספר ימים בלשכת המסחר חיפה והצפון, בנוכחות גורמים מהעירייה, מהמשרד להגנת הסביבה, מאיגוד המובילים וגורמים נוספים, טען אלי סיון, יו"ר איגוד משתמשי התובלה הימית בתפזורת לשינוע תבואות ומוצרי גרעינים כי "בשנה האחרונה ירד קצב פריקת האוניות בנמלי אשדוד וחיפה בכ-60%, על רקע תקנות מתקדמות של המשרד להגנת הסביבה, שבא לברך, אבל יצא מקלל. אמנם התקנות החדשות נועדות להפחית את אבק פריקת התבואות, אך הן גם מאריכות את זמני הפריקה וגורמות לפליטה כפולה של דיזל לאוויר, גם בשל ציוד לא מתאים לפריקה בנמלים".

סיון טען בדיון כי "כתוצאה מתפקוד בעייתי של נמל אשדוד מוסטות מידי שנה מאשדוד לנמל חיפה כ- 80 אוניות, ועליהן כ- 1 מיליון טון תבואות ומוצרי גרעינים, שמיועדים לתחנות קמח, מכוני תערובת ומפעלי מזון בדרום הארץ. המטענים הללו מובלים דרומה בכבישים מחיפה באמצעות כ- 25 אלף משאיות בשנה. אלא שכאן לא נגמר הסיפור, שכן תוספת האוניות הללו בנמל חיפה מעמיסה על התורים הממושכים גם כך לפריקה, ועקב כך, לפליטת דיזל מהאוניות, בהיקף שווה ערך לזיהום הנפלט מעוד כ- 30,000 משאיות מזהמות בשנה".

לדבריו התוצאה היא ש"תושבי חיפה סובלים מזיהום אוויר מיותר המקביל לכ- 55,000 משאיות מזהמות בשנה מאותן אוניות שצריכות היו להגיע לאשדוד".

סיון מרחיב וקובע כי "הכשל אינו רק בנמל אשדוד ממנו בורחים היבואנים ככל האפשר. גם נמל חיפה אינו יעיל. אם הנמל היה מצמצם את זמני ההמתנה לפריקה, ופורק את האניות בתחום הגרעינים והמטען הכללי רק ביממה אחת פחות, הייתה נמנעת בחיפה פליטת גזים מיותרים, המקבילים לעוד כ- 40,000 משאיות מזהמות".

לדבריו: "הנתונים המצרפיים הארציים קשים. 30 אניות שממתינות לתור לפריקה בנמלי הארץ, מראה שכיח בחודשים האחרונים, מקבילות לכ-2,000 משאיות מזהמות כל יום, וזה בנוסף לנזקים כלכליים, בהיקף של מאות מיליוני שקלים בשנה. בחשבון שנתי, מדובר בסדר גודל של כ- 700,00 משאיות מזהמות בנמלים עקב חוסר יעילות הנמלים המביאה להמתנות יתר יוצאות דופן ביחס לעולם".

לטענת חברי האיגוד "לשם הקטנת זיהום האוויר יש ליעל את תפקוד נמלי חיפה ואשדוד ולהקטין באופן דרמטי את המתנת האניות. במקביל, יש לבדוק את המגבלות הסביבתיות על הפריקה, כך שהפסקות פריקה מסיבות סביבתיות, או מקרים של האטה בפריקה, תיבדקנה מזווית של מדדי הקטנת הזיהום. כמו כן, טוענים חברי האיגוד כי יש לדאוג מיידית להקמת תשתית ראויה ולתפעול יעיל של פריקת התבואות בנמל אשדוד ולתכנון תכנית אב כוללת לפריקת התבואות ומוצריהם בישראל".