דפנה מאיר הי"ד
דפנה מאיר הי"דצילום: באדיבות המשפחה

עו"ד אלעד קפלן, הממונה על מדיניות ציבורית ומשפטית בעמותת עתים, סבור כי ויקיפדיה מחקה את הערך אודות דפנה מאיר הי"ד בשל הטיה אנטי-נשית, ולא בשל הטיה שמאלנית.

"כה נראית פטריארכיה 2.0", כתב קפלן בפייסבוק. "חשבתם שויקיפדיה היא פלטפורמה פתוחה, ניטרלית או אובייקטיבית? ראיתם בה הזדמנות להכרה בפועלן של נשים דתיות, גם איפה שהחברה הדתית עדיין מתבוששת?"

תשובתו של קפלן לשאלות אלה שלילית, מן הסתם. "כאשר ערכים אודות נשים נאלצים לעמוד בסטנדרטים נוקשים, בעוד ערכים אודות גברים זוכים לסליחה ומחילה, הדבר מקשה על שינוי הדומיננטיות הגברית בויקיפדיה", הסביר. "על מנת לשבור את חומות הפטריארכיה בתוך קהילות דתיות, לא די לעסוק בחברה הדתית פנימה. צריך לנהל מאבק עיקש גם במרחבים חילוניים ואזרחיים, שהם לכאורה חופשיים, בכדי לדרוש סולידריות והכרה בפועלן של נשים דתיות".

'סילוק עורכים ימניים'

טיעוניו המפתיעים של קפלן נתקלו בהתנגדות מכמה כיוונים, והדיון סער, כצפוי.

"אני בוויקי למעלה מעשר שנים יום יום", כתב ה"וויקיפד" הוותיק אביתר בן נפתלי, "ומי שטוען שהיא פטריארכלית לא יודע על מה הוא מדבר. סורי. היא שמאלנית, פרוגרסיבית, ולכן המאמרים נכתבים מנקודת מבט מאד פרו אסלאמית פרו פמיניסטית פרו-להט"בית, ופוסט-, אם לא אנטי-ציונית. הכותבים שם ממש לא מחזיקים בדעות המיינסטרים בישראל, יש שם פעילים חברתיים מוכרים פחות או יותר, קליקה חברתית קומוניסטית ועוד, סתימת פיות, אכיפת חוקים סלקטיבית והשתקת נתונים שלא מתיישבים עם האינדוקרינציה, סילוק עורכים 'ימניים' בשיטות נלעגות שנוגדות את הסמכויות של העורכים הבכירים או אפילו סתם בפרשנויות הזויות לכללים הויקיפדים.

"מי שטוען אחרת כמו שיש משהו נגד נשים בויקיפדיה למרות כל העידודים והליקוקים לכל עורכת מזדמנת ושבועות של עריכות חגיגיות בנושאים פמיניסטיים לא יודע על מה הוא מדבר ומצייר את המטרה סביב החץ, ונופל בדיוק ככלי משחק בעבור החינוך מחדש של השמאל מתוך זה שהוא בכלל משתמש במערכת המושגים שלהם, ויהיו אלה מושגים כמו הדרת נשים, אפליית מזרחים, פשיזם או כיבוש או חארטה אחרת".

תהודת הרצח

הוויקיפד נחי אברהם ראם, מצידו, סיפר כי הוא היה אחד העורכים שהצביעו נגד הערך על דפנה מאיר. "אמנם יש לי ביקורת על דרך ההתנהלות של קהילת הכותבים הוויקיפדית, ואמנם חבל לי על מיעוט הכותבות באתר, ועדיין יש גבול לכל תעלול", טען. "הטחת האשמות כל כך בוטות וחמורות כנגד קהילה שלמה של כותבים היא לא רק מופת של טעם רע, אלא גם מפגינה גישה רדודה ומוטית לגבי הדילמות שבעריכת אנציקלופדיה.

"בדיון סביב הערך על מאיר עלתה שאלה לגבי מידת החשיבות של פעילותה בחייה, כמי שעסקה בהדרכת נשים בנושאים שונים הקשורים במיניות, ועלתה גם השאלה עד כמה יש לתת לתהודה שסביב הרצח הנורא להשפיע על שאלת החשיבות", הסביר. "לגיטימי לחשוב שיש חשיבות מספקת לדמותה של מאיר, אבל לחלוטין לא לגיטימי לכתוב שההכרעה על המחיקה התקבלה ממניעים פטריארכליים של שנאת נשים. לחלוטין לא לגיטימי להתעלם מדיון ארוך שהתנהל ברגישות מתוך כבוד לזכרה של מאיר, ולפטור הכל בכך שהערך נמחק כי דפנה מאיר היא אישה".