המבקר: משרד החינוך לא נאבק בגזענות

דוח מבקר המדינה מותח ביקורת קשה על משרד החינוך וטוען כי התרשל בפעולותיו לעידוד חיים משותפים ומניעת גזענות בחברה הישראלית.

עדו בן פורת , י"ט באלול תשע"ו

לא עושים די. משרד החינוך
לא עושים די. משרד החינוך
פלאש 90

מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא פרסם היום (חמישי) דוח ביקורת מיוחד על "חינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות".

הדוח מותח ביקורת על המדינה וטוען כי מדינת ישראל עושה מעט מדי על מנת לעקור תופעות חמורות של גזענות ושנאה בקרב בני הנוער ועל מנת לקדם חיים משותפים.

"ההיסטוריה של העם היהודי מצווה עלינו לזכור מדי יום ביומו את התוצאות הנוראות של גזענות ושנאת האחר", כותב שפירא בפתח הדו"ח.

"עלינו לשנן את לקחי העבר ואת הסכנות הטמונות בזרעי הגזענות, שעלולים להתפשט בכל חברה אנושית, להכות שורש ולהצמיח גידולי פרא המתפשטים ומכלים כל חלקה טובה. לחברה אנושית באשר היא, בכל מקום ובכל זמן, אין ערובה כי שיחי הגזענות לא יהפכו ליער עבות".

לדברי המבקר, בידי המדינה אמצעים רבים למיגור תופעות קשות אלה כאשר האמצעי החשוב והיעיל מכולם הוא חינוך. בחודשים מארס-אוגוסט 2015 בדק משרד מבקר המדינה את פעולותיו של משרד החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות.

המבקר טוען כי משרד החינוך "לא השכיל לאורך שנים להפוך את החינוך לגשר בין חלקי החברה הישראלית רבת השסעים ולאחד בין המגזרים השונים בה".

לדבריו הנהלות משרד החינוך אמנם הכירו בחשיבות החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות בקרב תלמידים, קבעו אותו באופן הצהרתי כיעד משרדי בשנים האחרונות, ואף הטילו בקיץ 2014, בעקבות אירועי הגזענות וההסתה החמורים בעת מבצע "צוק איתן", על המזכירות הפדגוגית להכין תכנית מערכתית לנושא.

עם זאת, קובע המבקר כי "הנהלות משרד החינוך נמנעו מלנקוט את מכלול הצעדים הדרושים ליצירת תשתית פדגוגית, ארגונית, תקציבית ואופרטיבית מספיקה להתמודדות מערכתית, אפקטיבית, וארוכת טווח לקידומו והטמעתו המערכתית של הנושא בקרב תלמידים.

"בנסיבות אלה הנושא עולה על סדר היום של משרד החינוך באופן אקראי ונקודתי ורק בעקבות גילויי גזענות קיצוניים", ציין המבקר שפירא.

ליקויים מרכזיים בדו"ח

  • על אף אף שמשרד החינוך אימץ את דוח ועדת קרמניצר שהתווה בשעתו תפיסה מנחה לחיזוק החינוך לדמוקרטיה וליצירת מכנים משותפים התנהגותיים וערכיים לכל אזרחי המדינה, הוא לא יישם את המרכיבים המרכזיים בדוח. משרד החינוך גם לא גיבש כלי מדידה שלפיהם ניתן לדעת על היקף תופעת הגזענות במערכת החינוך.
  • מהלכים שיזם משרד החינוך לסובלנות ולחיים משותפים, או שלא יושמו כלל או שיושמו במידה מצומצמת ובלא זיקה ישירה למאבק בגזענות בקרב תלמידים.
  • אי שילוב נושא החינוך לחיים משותפים ולמניעת הגזענות במקצועות הרלוונטיים- מדובר בין השאר בלימודי אזרחות והיסטוריה. הימנעות מהכללת הנושא בבחינות הבגרות גורמת לכך שמרבית בתי הספר לא עוסקים בכך.
  • היעדר הכשרה ופיתוח מקצועי של המורים- בשנת הלימודים 2015- התשע"ו הוקצה לתחום זה פחות מאחוז אחד מכלל השתלמויות המורים. מדובר בכשל בהכשרת מורים לאזרחות ובמקצועות אחרים רלוונטיים.
  • פעילות מועטה של מינהל חברה ונוער- האחראי להובלת תחום החינוך הבלתי פורמאלי בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה לא הציב את הנושא כיעד בסדר העדיפויות שלו ולא כלל אותו בתכנית העבודה.
  • אי- מיצוי הפעילות עם ארגונים לא-ממשלתיים- משרד החינוך אינו עושה בקרה על פעילותם כדי לוודא שהם פועלים באורח רצוף, שיטתי וכוללני בתחום החינוך לחיים משותפים ולמניעת גזענות.

לדברי מבקר המדינה, על הנהלת משרד החינוך להוביל את מערכת החינוך ללא כל דיחוי, במסרים ובמעשים ולאורך כל הרצף החינוכי, לעיסוק כוללני ואינטנסיבי, שיטתי, מחייב ומובנה בנושא החינוך למניעת גזענות ולחיים משותפים.

"על מערכת החינוך להעביר מסר חד-משמעי לכל הזרמים במערכת החינוך, כי ישראל היא מדינה דמוקרטית השייכת לכל אזרחיה ונשענת על ערכים המשותפים לכל הקבוצות והפרטים החיים בה", כותב שפירא.

הוא מוסיף כי משרד החינוך חייב, "לרתום לנושא גם משרדי ממשלה נוספים וגופים רלוונטיים ברשויות המקומיות, לצד הסדרת פעילותם של ארגונים לא-ממשלתיים הפועלים במערכת החינוך בתחום זה".