לקראת שבת פרשת כי תצא השיקה קרן ברל כצנלסון המזוהה עם תנועת העבודה עלון שבת חדש.
בדבר המערכת, לאחר ציטוט של ברל כצנלסון, נכתב כך: "אנו משיקים בחרדת קודש ובגאווה גדולה את הגיליון הראשון של 'שיחת השבת', ומבקשים במסגרתו ליתן ביטוי של אמת לחיבור הרוחני והערכי שיש במקורותינו עם ערכים מופלאים של אחדות ישראל, ציונות, צדק חברתי, בניית חברת מופת, סבלנות, דמוקרטיה, מתינות, דרך ארץ וכבוד האדם – ערכים שהם בנשמת אפה של האומה ושל חיינו בעבר בהווה ובעתיד". לידו תוכלו למצוא מדור קטן בשם "פנינת השבת" ובו השבת אבידה בהלכה היהודית מהשולחן ערוך, ועוד כהנה וכהנה.
אפשר לראות זאת כחלק מהבנה הולכת וגוברת, מעין הודאה של מפלגת העבודה בטעויות העבר. אין הכוונה כאן לטעויות בסוגיות חוץ וביטחון, אלא דווקא לטעויות הקשורות לדעיכת הקשר והזיקה בין המפלגה ליהדות ולמסורת. מאז המהפך ב‑1977 הועלתה שוב ושוב הטענה שההתרחקות הזאת מהמסורת ומהיהדות, היא שגררה גם התרחקות של תומכים פוטנציאליים. המסורת, יש לזכור, נוכחת בחייהם של רובם המכריע של היהודים בישראל, כולל אלה המגדירים עצמם כחילונים. השמאל, לעומת זאת, נתפס כמרוחק מהיהדות, אפילו בגרסתה המתונה, המרוככת.
דרך אחרת להסתכל על המהלך היא לראותו כנובע ממניעים פוליטיים מובהקים. במפלגת העבודה צופים בקנאה על יאיר לפיד שמוביל את יש עתיד לכיוון הימני יותר, היהודי יותר, כשהתזוזה הזאת מביאה לו עוד ועוד מנדטים, בעיקר על חשבון מפלגת העבודה שמאבדת גובה.
מעל דפי 'הארץ', כינה נציג השמאל הרדיקלי אורי משגב את העלון במונח "כי תתחנף". לטענתו, ובלי קשר לכוונות הטובות של היזמים, העלון "מבהיר בדיוק את עומק החולי שפשט במפלגת העבודה... מנסים להבין איזו דרך רוצים ההמונים ומתאמצים להתחבב עליהם". כנציגו של מיעוט הולך ונעלם, שרואה כל דבר דרך העיניים הצרות של "הכיבוש", משגב מבקר בחריפות את היעדרו של ערך השלום מהעלון.
סביר שבעלון הזה תיכתבנה בעתיד פרשנויות שלא יהיו ערבות לאזניהם של הדתיים. ייתכן שיהיו שם אמירות מקוממות כאלה ואחרות. למרות זאת, הציבור הדתי צריך לקבל בברכה את היוזמה הזאת. מדובר במהלך נוסף במסגרת מגמה הולכת וגוברת שמבהירה, כפי שניסח זאת נפתלי בנט בברכתו לעלון החדש, שהיהדות לא שייכת רק לדתיים אלא לכל עם ישראל.