דגן ובנו של הרב סיטרוק זצ"ל מעלים אותו להר עיבל
דגן ובנו של הרב סיטרוק זצ"ל מעלים אותו להר עיבלצילום: חגי הוברמן

ביום שני הובא למנוחות רבה לשעבר של צרפת, הרב יוסף חיים סיטרוק זצ"ל, ובערוץ 7 שוחחנו עם ראש מועצת שומרון, יוסי דגן, על הקשר המיוחד והאמיץ בין הרב המנוח להתיישבות בשומרון ולנופי הקדומים שאזור זה.

"הכרנו בשנת 2008 באביב", פותח דגן ומספר, "מי שהכיר בינינו היה ראש המטה שלי, דן ביסמוט, שהוא גם קרוב משפחתו. היה לו קשר עם כל השומרון ובמיוחד עם הרב אליקים לבנון וישיבת אלון מורה וקבר יוסף".

"צריך להבין, הרב סיטרוק הוא דמות אייקונית שיש אחת לכמה דורות ביהדות, בוודאי באירופה ובוודאי בצרפת, דמות מיתולוגית. היה לו מעמד מיוחד. ההשקעה שלו בחיזוק השומרון לא הייתה טריוויאלית במעמדו ובמצבו הבריאותי. לפני 15 שנה היה לו אירוע מוחי. מאז הוא היה משותק בחצי גוף, ובתקופה האחרונה היה לו גם סרטן מאוד קשה".

"בכל פעם שהוא היה מגיע לארץ הוא התעקש להגיע לשומרון למרות מצבו הבריאותי הלא פשוט וגם כשהיינו מגיעים לצרפת לגיוס כספים ולהבאת עולים, היינו משתדלים להגיע אליו והוא היה מקבל אותנו במאור פנים, מחזק ומברך".

דגן מספר על התמונה המרגשת ביותר עבורו, וככל הנראה גם בעיני בני משפחתו של הרב, כך למד אתמול בביקור התנחומים שערך בבית המשפחה, ושם בנו של הרב, יעקב, שאל אותו אם הוא זוכר את האירוע המרגש ביותר שהיה עם הרב, ומסתבר שאכן, אותו אירוע שנחקק במוחו של דגן כמרגש ביותר הוא האירוע שנחקק גם בקרב בני משפחתו ככזה.

"לפני שבע שנים הוא הגיע לביקור עם בכירים מיהדות צרפת בשומרון. הוא מאוד רצה להגיע למזבח יהושע בהר עיבל ולקחנו אותו לשם. אחת הפאדיחות של אוסלו היא שהמזבח עצמו הוא בשטח B ומובילה אליו דרך לא סלולה שאי אפשר להגיע אליה ברכב 4 על 4. נסענו באוטובוס ומהנקודה שהאוטובוס לא יכול להתקדם המשכנו ברכב 4 על 4 ומנקודה מסוימת היו כמה מאות מטרים אי אפשר היה להמשיך.

לא ידענו מה לעשות, אבל הרב אמר 'אתם תחזיקו אותי', ואז יחד עם שני הבנים שלו החזקנו אותו בידיים מתחת לרגליים שלו. הרמנו אותו כך והוא עודד אותנו. הרגשנו לא נעים שאנחנו סוחבים אותו אבל הוא אמר שרוצה להגיע למזבח יהושע בן נון ושם בהתרגשות גדולה הוא קרא את תפילת עלינו לשבח שנכתבה על ידי יהושע בן נון בכניסה לארץ ישראל ואחר כך הוא בירך אותנו ואת שאר הנוכחים".

"מאוחר יותר הוא ביקר כמה פעמים בקבר יוסף. אחת הפעמים הראשונות הייתה עוד לפני השיפוץ שהיה בשנת 2010 כשהקבר היה שרוף, שבור, מלא פיח ומבוזה. הוא התפלל שם. אשתו סיפרה כמה התרגש ולא יכול היה לישון. הוא פנה לראש ממשלת ישראל ולסרקוזי שהעריך אותו מאוד כדי שיעזור לשפץ את קבר יוסף".

מוסיף דגן ומספר על הקשר המיוחד עם ישיבת אלון מורה אליה הקפיד להגיע פעמים רבות ואף להשתתף באירוע ההתרמה לישיבה. "הוא כמעט אימץ את הישיבה. היו מקימים דינר של מוסדות אלון מורה ובכל שנה הוא הקפיד להגיע למרות מצבו הלא פשוט. זה היה מרים את האירוע וגורר התרגשות רבה. הרב עצמו היה אומר דברי תורה ודברי ברכה והתעקש לנהל את המכירה הפומבית של הישיבה.

"פעם אחת הייתי שם עם שר בממשלה שאמר שזה לא לכבודו של הרב לעשות את המכירה ובוא נבקש ממנו שלא יעשה את זה. אמרתי לו 'אתה לא מכיר אותו. זה בדיוק לכבודו לעשות את זה! הבן שלו סיפר לי שלמוסדות שלו הוא לא היה מוכן לעשות דברים כאלה ולעסוק בהתרמות וכספים, אבל לשומרון ולישיבת אלון מורה הוא עשה הכול, למרות שהיה לו קשה הוא עמד שם חצי שעה ועשה מכירה פומבית".

ממשיך דגן ומספר על ביקור מרגש נוסף בסבסטיה, ביקור שגם בו הקפיד לשאול ולברר על כל פרט והתחושה הייתה "שכל ביקר חיזק אותו.

המפגש האחרון של דגן עם הרב סיטרוק היה לפני שלושה חודשים בפריז כדי להשלים את המהלכים לקליטתן של משפחות מצרפת בברוכין. דגן מציין כי בדרך כלל הרב לא פעל לעידוד עלייה מחשש לפגיעה רוחנית, אך כאשר היה מדובר בעלייה לשומרון עודד את המהלך מתוך ערכו של המקום ומתוך תחושה שהקהילתיות שבישובי השומרון משמרת.

בביקור זה בצרפת היה מראהו של הרב סיטרוק קשה. הסרטן שמתחת לעינו גרם לחצי מפניו להיות נפוחות ותנועותיו היו קשות לו. "היה קשה לראות זאת. כמי שהעריץ אותו ואהב אותו היה לי קשה לראות אותו כך.

.הוא למד תורה בקושי, עזרו לו להניח תפילין, הוא בירך את השומרון ואיחל הצלחה להתיישבות ולתורה בשומרון ושמח לשמוע על העולים ולאחר מכן הוא הניח תפילין וראה שקשה לי לראות שקשה לו, ואז הוא אמר לי שזה שיש לי כאבים על זה אתגבר, אני מבקש מהקב"ה רק שאוכל להמשיך ולקיים מצוות. אלו הדברים האחרונים ששמעתי ממנו – ברכות ועידוד להתיישבות בשומרון ואמירה שכל עוד הוא חי שאיפתו ובקשתו היא להמשיך ולקיים מצוות".