חגי ישראל בראי התקשורת הישראלית

מחקר בחן את האופן בו מסקרת התקשורת הישראלית את חגי ישראל. מי החג המסוקר ביותר? האם יש הבדל בין תקשורת דתית לחילונית?

תגיות: תקשורת חגים
שמעון כהן , כ"ו באלול תשע"ו

משפיעים לנו על תודעת החגים. עיתונים
משפיעים לנו על תודעת החגים. עיתונים
צילום: מרים צחי

ימי טרום החגים וגם ימי החגים עצמם מתאפיינים בישראל בלא מעט סיקור תקשורתי ייחודי המותאם לכל חג וחג על פי מאפייניו.

האם יש הבדל בין הסיקור בתקשורת הדתית לזו שאינה מוגדרת כדתית? מה מאפייני הסיקור התקשורתי של חגי ישראל? פרופ' יואל כהן בית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל חקר את הסוגיה.

בראיון לערוץ 7 מספר פרופ' כהן על מספר תובנות שעלו מהמחקר אותו ביצע עם צוות עוזרי מחקר באוניברסיטת אריאל. במחקר זה נבדקו העיתונים הכלליים לעומת אלה המגזריים, דתיים וחרדיים, כאשר אל שורת חגי ישראל מתווסף גם חג העצמאות. המחקר ביקש לבדוק את רמת הסיקור ותכני הסיקור בין שתי הקבוצות הללו ואת ההשלכות הפדגוגיות ערכיות של הסיקור הזה עבור כלל האוכלוסייה בישראל.

בראשית הדברים מציין פרופ' כהן כי הבדיקה התמקדה בעיתונים ולא באינטרנט משום שעיתונים מהווים ממשק משווה בין כל המגזרים, בעוד אינטרנט וטלוויזיה אינם מגיעים לרמת חשיפה שווה בין חילוניים לחרדים.

לדבריו לא נמצא הבדל משמעותי ברמה התרבותית בין המגזרים, כלומר מידרוג החגים הזוכים לחשיפה דומה בין שתי הקבוצות. "מצאנו בשתי קבוצות העיתונים שראש השנה הוא החג הכי מסוקר. מתוך מאה אחוז של סיקור חגים ראש השנה מקבל 26 אחוז מתשומת הלב התקשורתית בעיתונים החילוניים, ואילו העיתונים הדתיים והחרדים נותנים 18 אחוז".

ממשיך פרופ' כהן ומציין את נתוני החגים האחרים: "פורים שמקבל 7 אחוז בעיתונים החילוניים מקבל בדתיים 12 אחוז. בחנוכה 10 אחוז בלבד מתוך מאה אחוזי הסיקור בעיתונים החילוניים בדתיים 16 אחוז. מפתיע יותר הוא יום כיפור, לאור החשיבות של יום כיפור ביהדות, שבעיתונים הדתיים 4 אחוז בלבד ואילו בעיתונים הכלליים 9 אחוז".

מדגיש פרופ' כהן ומציין כי ההבדל בין קבוצות העיתונים בא לידי ביטוי ברמת החשיפה של כל קבוצה לכל חג וחג, אך במידרוג היקף הסיקור לכל חג הנתונים דומים. "ראש השנה במקום הראשון, פסח בשני, סוכות שלישי וחנוכה רביעי ויום כיפור יחד עם פורים במקומות החמישי והשישי".

"ההבדל הגדול הוא בנושאים שמקבל סיקור כל חג בשתי קבוצות העיתונים. לדוגמא, נושא ההלכה מקבל 6 אחוז בעיתונים דתיים ורק אחוז אחד בעיתונים החילוניים. צרכנות שקשורה לחג מקבלת בעיתונים החילוניים 12 אחוז ואילו בקרב העיתונים הדתיים שבעה אחוזים בלבד".

בין מסקנותיו של המחקר הוא איזון נכון יותר של העיתונות הדתית ביחסה לתדמית חגים לעומת היחס המצוי בתקשורת החילונית. "מצאנו שהתדמית של החג בעיתון הדתי היא יותר מאוזנת ועמוקה במוטיב, בהיסטוריה ובמסר החינוכי של החג, ואילו העיתונים החילוניים מתחילים עם חוויית החג כמו תמונת תקיעת שופר.

באשר לחג העצמאות נשאל פרופ' כהן אם נכון היה לשלב בין המגזר החרדי לזה הדתי ליחידה אחת. כהן משיב בחיוב אך מעיר כי הפער בין יחסן של שתי הקבוצות לחג זה גדול – 21 אחוזים בעיתונות החילונית ו-4 אחוזים בזו הדתית והחרדית. להערכתו לו הייתה נערכת הפרדה הייתה מגיעה התקשורת הדתית להיקף סיקור של עשרה אחוזים. עם זאת הוא מציין כי המגמה בתקשורת החרדית לגבי סיקור יום העצמאות משתנה בשנים האחרונות וכיום עיתונים כמו 'משפחה', 'בקהילה', 'בשעה טובה' ואחרים עוסקים בענייני המדינה מהזווית שלהם ומטפלים בנושא הקשר שבין דת ומדינה בזווית הביקורתית שלו.

עוד נשאל פרופ' כהן אם נכונה התחושה שהעיסוק התקשורתי ישראלי בחגי ישראל עסוק בהתגוננות מהחג יותר מאשר בסיפורו העמוק של החג – כלומר, איזה מאכלי חג משמינים, איך נסתדר עם האירוח המשפחתי בלי להתקוטט, איך נשמר מסכנות כאלה ואחרות וכיו"ב.

"בעיתונות החילונית הצד הרוחני מקבל 15-20 אחוז בלבד בהשוואה לחוויה הדתית שמקבלת 45 אחוז וצרכנות 31 אחוז, ואילו בעיתונים הדתיים זה הרבה יותר מאוזן. למשל, הצד הרוחני של העיתונות החרדית והדתית לאומית מקבלת חמישים אחוז מהסיקור של החג והחוויה הדתית 25 אחוז".

לטעמו של פרופ' כהן למבנה זה של סיקור תקשורתי יש השלכות על התודעה הציבורית הישראלית שכן אם האוכלוסייה הלא דתית מושכת את הזהות היהודית מהחגים, על אף שאנשיה יושבים בסוכה ומשתתפים באירועי חג, צפה ועולה שאלת ההשלכות מהתדמית שהחג מקבל בתקשורת. הדבר בא לידי ביטוי לדוגמא ביחס ליום כיפור הזוכה למקום שביעי בלבד מבחינת עוצמתו התקשורתית על אף שבמסורת היהודית הוא נחשב ליום החשוב ביותר בשנה. ילד שייחשף להוויה תקשורתית שכזו יהיה משוכנע שהחגים החשובים ביותר הם חנוכה ופורים ולא כיפור. "יש השלכות פדגוגיות חינוכיות, בעיקר לציבור הלא דתי, מהתפיסה שהתקשורת מעצבת".

לקראת סופה של השיחה אתו נשאל פרופ' כהן אם ניתן לשער שהדמיון בין טבלת המידרג של סיקור החגים בשתי קבוצות העיתונים נובע מכך שהתקשורת המגזרית מפנה מבט הצידה, רואה את המתרחש בתקשורת הכללית ובהתאם מנהלת את סדר יומה שלה. להערכתו התיאוריה הזו שגויה שכן גם אם בעבר אכן התקשורת הדתית הייתה מפנה עין לתקשורת הכללית ורואה בה כזו הקובעת סדר יום ציבורי, הרי שהיום המציאות שונה בתכלית ועיתונים כמו 'בשבע' ו'מקור ראשון' מייצרים סדר יום עצמאי המותאם לקהל צרכניה.

להערכתו השפעת סדר יומו של כלי תקשורת אחד על חבירו חוצה מגזרים ונוגעת יותר להשפעת הרדיו והטלוויזיה על העיתונים, כלומר נושא שזכה לחשיפה רבה בבוקר ברדיו ובטלוויזיה יהפוך לנושא מרכזי גם בכלי תקשורת אחרים בהמשך, וזאת ללא קשר לאפיונו המגזרי של כלי התקשורת.

לטעמו של פרופ' כהן נכון להרחיב את המחקר גם לעולם האינטרנט המשלב בין טקסט לוויזואליה. דוגמא לכך הוא מוצא בסיקור המקיף של ערוץ 7 את פטירתו של הרב שאר ישוב הכהן, סיקור נרחב ועצמאי הרחוק מאוד מהיעדר סיקור בתקשורת הכללית. להערכתו גם חגים יזכו בתקשורת המגזרית לאופי סיקור עצמאי, ואף יותר מאשר בעיתונים.