נדחו העתירות נגד הגבלת שכר הבכירים

שופטי בג"ץ דחו את עתירות איגוד הבנקים וחברות הביטוח נגד החוק להגבלת שכר הבכירים. עם זאת הם האריכו את תוקף צו הביניים.

שלמה פיוטרקובסקי , כ"ו באלול תשע"ו

החוק לא נפסל. הנשיאה נאור
החוק לא נפסל. הנשיאה נאור
צילום: דוד ועקנין, פלאש 90

שופטי בג"ץ דחו הבוקר (חמישי) פה אחד את העתירות שהגישו איגוד הבנקים ואיגוד חברות הביטוח נגד החוק להגבלת שכר הבכירים.

שבעת שופטי ההרכב הצטרפו פה אחד לחוות דעתה של נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, לפיה למרות הפגיעה בזכות הקניין אין מקום לבטל את החוק.

השופטים דחו גם את הבקשה לאמץ בפסיקת בית המשפט העליון את "מתווה ליכט" שנועד למנוע פגיעה בזכויות שכבר צברו בכירים בתאגידים פיננסיים בגין שנות עבודתם בעבר. בסעיף זה הציע השופט רובינשטיין להיעתר לעתירה, אך נותר בדעת יחיד.

עם זאת החליטו השופטים, על פי הצעת הנשיאה נאור, להאריך את תוקף צו הביניים כך שבכירים שיתפטרו עד ה-1 בינואר 2017 לא יפגעו מהוראות החוק.

הנשיאה נאור הבהירה כי החשש מפני פרישת בכירים מהתאגידים הפיננסיים לא יכול להשליך על ההחלטה בעניין חוקתיות החוק, "לבית המשפט אין כלים להעריך את השפעותיו של החוק על פעולתם של עובדי התאגידים הפיננסיים".

לדבריה, "אני מניחה כי בין העובדים הבכירים עשויה להיות שונות, למשל בתוכן החוזים עליהם הם חתומים, בוותק, בגיל, בקרבתם למועד הפרישה, ועוד, והדברים עשויים להשליך על החלטותיהם. רצונם של ראשי המערכת הפיננסית – כבודם. אולם, אף אם נצא מהנחה כי החשש שהביעה המפקחת על הבנקים, הקרובה אל 'השטח', הוא ממשי, הרי הקביעה אם החוק חוקתי אם לא ומה פרשנותו הראויה, אינה יכולה להיגזר מההערכה לגבי השאלה כיצד ישפיע החוק על החלטות העובדים הבכירים".

"הניתוח המשפטי חייב להיות 'חף' משיקולים אלה. פרשנות החוק צריכה להיות אובייקטיבית, על יסוד לשונו ותכליתו. כפי שציינתי בפתח הדברים, אין אנו בודקים את תבונתו של החוק או אם הוא יעיל וצודק. בית המשפט בוחן את חוקתיותו ואת פרשנותו האובייקטיבית", הוסיפה.