מחשבות לעשרת ימי תשובה

נחמה ביטקובר, ראש מכון "עומק הקשר" מהרהרת על חזרה בתשובה ועל חשבון נפש ומגיעה למסקנה: זה לא חייב להיות כואב.

נחמה ביטקובר , ג' בתשרי תשע"ז | עודכן: 16:47

שינה אישה מחשב רגש תסכול
שינה אישה מחשב רגש תסכול
Office XP

אוי לא...עשרת ימי תשובה אומנם השנה הזו הייתה טובה, אבל מי יודע מה יקרה לי בשנה הבאה? עשרת ימי תשובה.

איזו מילה מפחידה. מזכיר חשבון נפש, עבירות ולהפסיק. מזכיר שאני לא מספיק, ולא טובה ולא עוד הרבה דברים. אוף...

אנחנו ממש ממש עברנו את ראש השנה. ותיכף גם יום כיפור ורציתי לשתף אותך קצת במחשבות שלי עם עצמי ועם הבת שלי...

אמרתי לעצמי שאין מצב, שהיא מרגישה את מה שאני הרגשתי לפעמים בעשרת ימי תשובה.

ניסיתי לחשוב איך מסבירים לה, משתפים אותה מה זה עשרת ימי תשובה. הרבה שנים לקחתי את עשרת ימי תשובה בקטע הקשה, הכבד, של עוד פעם - לשבת ולעשות ''חשבון נפש'' (הלב צונח למטה...) ולגלות שכלום לא זז, כלום לא השתנה, רק נהיה יותר גרוע... ומשום מה זה גרם לי להדחיק את זה ולהיזכר ממש בשנייה האחרונה שתיכף יום כיפור - מפחיד נורא נורא...

לקח לי כמה שנים והרבה לימוד להבין שזה לא ממש ככה... שאלול זו מתנה יקרה, ושחשבון נפש מתחילים מהדברים הטובים /מה כן זכיתי, מה כן התקדמתי, מה כן הולך....איפה כן התגברתי, איפה כן עשיתי בניגוד למה שאני רגילה, איזה התפתחויות בתוכי היו בשנה האחרונה.

ממליצה לך, אם מתאים לך - ממש לשבת ולרשום. רשימה של מה כן זכית להתקדם השנה. כמה שיותר ארוך:) מה כן טוב.

וגם רשימה - של כל המתנות שהשם חילק לי השנה. כל הדברים הטובים. כמה מילים טובות השם שלח לי השנה עם אנשים?כמה בגדים חדשים? כמה תובנות?כמה חיבוקים? כמה רגעים שמחים של מוזיקה טובה?וכו'...

וקורה משהו לנפש כשמתחילים ככה. ומתעקשים לגלות עוד משהו ועוד משהו. משהו בה נפתח, ומאיר, ופחות מפחד...

גם לגעת בדברים שעוד לא התקדמו. הדברים שמחכים...לי. מחכים שאגע בהם, מחכים שאבין לעומק - מה קורה לי שם, מה כואב לי, למה מסתבך לי שם...ומותר לי, כן מותר לי לבחור אחד. דבר אחד, שאני עובדת עליו בעשרת ימי תשובה, עם העזרה האלוקית האדירה בזמן הזה.

בלי קטילות עצמיות, בלי ''רוח נמוכה'', בלי כאב שמרסק אותי לאבק, אלא מתוך מקום פנימי שנבנה בי אחרי החשבון נפש הטוב - אני ממש טובה, זכיתי לנשמה טהורה ממש, זכיתי לעשות דברים כ''כ נפלאים השנה השם, תודה.

זכיתי להתקדם ב____________
ולשמח ולהאיר ולפרגן _____________________
ולהתגבר לא מעט ___________________
רצוי להמשיך עוד....___________
תודה רבה שעזרת לי.

(ואז- אפשר לחזור בתשובה - )

ו...(ביחס לדברים הפחות טובים) זה לא שייך לי לנהוג ככה השם. סליחה פשוט לא שייך לי בכלל ____________ לא שייך אלי.

אני כל כך, כל כך רוצה להיות טובה. סליחה השם... תעזור לי שזה לא יקרה שוב... תעזור לי לחזור על זה בתשובה אמתית... המקום הפנימי הזה - ''זה לא שייך לי באמת'' הוא מקום שנראה לי שממש שווה להכיר.

הרבה פעמים קשה לנו לבקש סליחה, קשה לחזור בתשובה, כי אנחנו חושבות בטעות שלהתחרט - זה לזהות את עצמי עם החטא. שלהצטער - זה לומר בעצם שאני דפוקה. ולמה עשיתי את זה?

ויש בנו חלק, אמתי, שלא מוכן לזה. לא מוכן לזהות את עצמו עם רע. החרטה, והוידוי (שהם חלק אינטגרלי ממצוות עשה של תשובה) הרבה יותר מדויקים כאשר זה מתוך מקום שמחובר לכמה אני טובה.
כמה כן זכיתי ועשיתי. כמה הנשמה שלי כן התגלתה השנה.

ומתוך זה - יש לי המון צער שמה שלא היה טוב - זה לא שייך לי. באמת. לא שייך לי פשוט. מתוך המקום הזה אפשר גם להגיד בפה - את כל הדברים שאני רוצה לחזור עליהם בתשובה.

וזו יכולה גם להיות רשימה ארוכה, זה הגיוני, אנחנו בני אדם. שרוצים להיות טובים, ממש - אבל הגיוני כל כך שיש לנו דרך.

וברגע שאני אומרת את זה, חוץ מזה שאני מקיימת מצוות עשה של ''וידוי'' - אני זוכה, ממש להתנקות מזה.

''זה כאילו מקלחת אמא? כמו שיוצאים נקיים אחרי השמפו והמרכך?'' ''כן מתוקה...''

וכדאי מאוד, לבחור משהו אחד, שהיינו רוצות כן לעבוד עליו. כן להתקדם בו. כדי לזכות להארה הגדולה שיש בחודש הזה, לאפשרות הגדולה שלנו להתקדש, להצליח, להיות יותר. יותר שמחות, יותר בוטחות, יותר...

למה משהו אחד? כי משהו אחד יותר מעשי לעבוד עליו. למי שממש מתעקשת - אפשר אחד בן אדם למקום, ואחד בן אדם לחברו...

וכן. השם יודע, ורוצה, שנעבוד אותו בנחת, בשמחה, ברור לו שאין מצב שתוך שניה כל המידות שלנו מתוקנות, לגמרי וזה שאנחנו בוחרות משהו אחד, בעצם מעיד - כמה היינו רוצות לתקן הכל ממש. להיות טהורות וזכות ועובדות השם בכל רמ''ח ושס''ה.

ואז... מה שנשאר לנו - זה להאמין. להאמין שה' טיהר אותנו. סלח לנו. זהו. נגמר. עכשיו נקיים וטהורים ומחובקים ממש...

כמה אנחנו רוצות להיות יותר טובות, קרובות יותר להשם, שמחות יותר, בוטחות... והנה. יש לנו הזדמנות - כמו שאומרת הבת שלי - זה ממש שווה.

עשרת ימי תשובה. כל השנה צריכים ממש להתאמץ כדי להפסיק להרביץ, או לא לקחת ממתקים בלי רשות. אבל בעשרת ימי תשובה - אם אתה רק קצת רוצה ומשתדל ועושה לעצמך מבצע - אז צ'יק צ'ק השם עוזר לך ואתה מצליח.

את כל זה ניסיתי לספר לילדה שלי. היא בחרה לעבוד על לא לקחת ממתקים בלי רשות. והיא הייתה מתוקה בטירוף כשהיא אמרה לי שהיא ממש מצטערת ושהיא ממש תשתדל ותעשה לה מבצע לא לקחת בלי רשות. זה היה פשוט מתוק. ברמות. אין לי מילים עד כמה.

באמת שלא היה אכפת לי שתאכל את כל הממתקים, מול כמה שהיא הייתה מתוקה, ורצתה להיות טובה וקרובה...

ואמרתי לעצמי - אם אני כל כך אוהבת אותה עכשיו, והיא כזאת'י מתוקה בעיני - על אחת כמה וכמה ה'...
אוהב אותנו, שמח בתשובה שלנו, מקרב אותנו אליו באמת - נקיים, טהורים ושמחים. ומותר לנו. מותר לנו להרגיש את השמחה הזו, של הנקיות, של הרצון הגדול, של הקרבה....של האהבה שלו.