הקריה הלאומית לארכיאולוגיה נחשפת

מנהל רשות העתיקות: "קפיצה קטנה לקריה הארכיאולוגית, תאפשר קפיצה ענקית של כל אחד מאיתנו בזמן, אל תולדות האנושות והארץ".

חזקי ברוך , ז' בתשרי תשע"ז

הקריה הלאומית לארכיאולוגיה
הקריה הלאומית לארכיאולוגיה
צילום: ארדון בר-חמא



טוען....

במסיבת עיתונאים בירושלים, חשפה הבוקר (ראשון) רשות העתיקות את הקריה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין.

הקריה נבנית בימים אלה בגבעת המוזיאונים בגבעת רם, בין מוזיאון ישראל למוזיאון ארצות המקרא.

הקריה תשמש בית פעיל שיבקש להנגיש לציבור הרחב את הנכס התרבותי ששייך לו: מליוני אוצרות התרבות של החברות והדתות שחיו בארץ ישראל אשר נתגלו ויתגלו בחפירות ארכיאולוגיות.

המקום יהיה בית פתוח למבקרים מהארץ ומהעולם ומרכז חינוכי לתלמידים אשר יוכלו לפגוש - באופן בלתי אמצעי, את כל "דרישות השלום" המרגשות שהותירו להם מי שחיו כאן לפני מאות ואלפי שנים.

טקס חנוכת הבניין הציבורי של הקריה יתקיים במעמד ראש הממשלה ותורמים במהלך חול המועד סוכות, ופתיחת המקום לקהל הרחב תתאפשר בעוד כשנה.

לדברי ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות, "קפיצה קטנה לקריה הארכיאולוגית, תאפשר קפיצה ענקית של כל אחד מאיתנו בזמן, אל תולדות האנושות והארץ. רשות העתיקות היא תורנית השמירה על נכסי העבר בדור הזה. המורשת שייכת לכלל הציבור, ולנו יש החובה לשתף את כולם באוצרות שהיו שמורים עד כה במחסנים.

"בקריה הזו, לראשונה, יוכל הציבור הרחב לקחת חלק בתהליך השימור הארכיאולוגי המרתק, אשר התבצע עד עתה מאחורי הקלעים, ולחוות באופן בלתי אמצעי את העבר העשיר של הארץ, כשהוא קורם עור וגידים לנגד עיניו. הקריה תהיה מוקד משיכה לתיירים מהארץ ומהעולם, ובית עבור כל מי שרוצה לדעת מאין הוא בא, ולאן הוא הולך".

לטובת הקמת הקריה גויסו עשרות מליוני דולרים מ-26 תורמים ומהמדינה, ועלות ההקמה הכוללת שלה כ-400 מליוני שקלים. הקריה תהווה את המרכז הגדול ביותר בעולם להצגת המורשת הארכיאולוגית של א"י, על כל תרבויותיה, ותהווה בית לציבור הרחב ולאנשי המקצוע בתחום. הקריה תשמש כמרכז ארצי לאיסוף, שימור, לימוד, המחשה וחשיפה של עתיקות ארץ ישראל.

הקריה, המשתרעת על גבי כ- 36,000 מ"ר, הינה פנינה ארכיטקטונית ייחודית שתוכננה ע"י האדריכל משה ספדיה, המסמלת את תהליך החפירה הארכיאולוגית – גג מתיחה "שקוף" הראשון מסוגו בארץ והמדמה את רשתות הצל המגנות מפני השמש בחפירות הארכיאולוגיות, מתעל מי גשמים לבריכה המצויה בחצר שמתחת, ויוצר מפל מים זורמים. שלושה מפלסים היורדים כשכבות חפירה ארכיאולוגית, אוצרים בתוכם חצרות, גלריות

תצוגה מרשימות, מחסנים יעודיים, ומסלולי הליכה המשקיפים על המעבדות ועל מגוון הממצאים השמורים בקריה - ביניהם הספרייה לחקר הארכיאולוגיה של ארץ ישראל.

התצוגות בבניין שמות דגש על חשיפת תהליכי העבודה המגוונים של אנשי המקצוע העוסקים בעולמות הארכיאולוגיה והשימור.

כך, למשל, ארון התצוגה שיוקדש לתגליות חדשות, יציג בתצוגה המתחלפת הראשונה את סיפור הספינה הטרופה בנמל קיסריה, שנשאה מטען שברי פסלים מרהיבים מברונזה למיחזור. מתצוגה זו ניתן ללמוד רבות על עולם הארכיאולוגיה התת-ימית, ובין השאר, כיצד נעשית עבודת החשיפה של ממצאים מתחת למים. התצוגות פזורות בחלקים שונים של הבניין, ועוסקות במגוון נושאים.

בקומת התצוגה של אוצרות המדינה ילכו המבקרים על גשר צף, תוך צפייה במיצג אור קולי שיוקרן על מאות אלפי הממצאים.

הגג בבנין המרכזי מוקדש לפסיפסים, שרובם לא הוצגו מעולם, וייחשפו לציבור לראשונה. פסיפס אל-חמאם המרשים מבית שאן הוצא מאתרו בשנת 1934, ורק כעת, לאחר 82 שנים, רואה אור.

פסיפס מרהיב ובו הסיפור תנכ"י של שמשון, הנושא עמו את שערי העיר עזה לאחר שהפלשתים ניסו להורגו (שופטים טז, 3), נחשף ע"י ג'ודי מאגנס בחוקוק, ויוצג אף הוא במקום. אולם כנסיה ביזנטי גדול ובו רצפת פסיפס צבעונית, שחפר שלמה קול-יעקב ממזרח לעיר רמלה, שוחזר על גג הקריה.

באולם התערוכות המתחלפות מוצגים מאות פריטים בני 7,000 שנים ויותר, המלמדים על תרבות כלקוליתית המפתיעה במערכת חברתית מורכבת, פיתוח טכנולוגיות ייצור חדשות וקשרי מסחר ענפים. בין הממצאים בולטים: ציור הקיר מע'סול אשר הוצב, כנראה, בחדר פולחן, פסלונים, כנים מפוסלים, אלות ושרביטים וקשת העץ והסנדל הנדירים ממערת הלוחם.

גלריית קיר גדולה בקריה עוסקת בזכוכית, ושובצו בה גושים ומאות כלים, המתארים את תעשיית הזכוכית בארץ בעולם העתיק, ואת התפוצה הרחבה של כלים אלה בקברים לפני כאלפיים שנה. כלי הזכוכית יקרי הערך נקברו יחד עם המתים כמנחות קבורה, מתוך אמונה שהם ממשיכים עם המתים לעולם הבא.

בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י מוקם גם המרכז העולמי למגילות ים המלח, הכולל את מעבדות השימור של המגילות ומרכז אחסון בתנאי אקלים מבוקר - עבור יותר מ-15,000 קטעי מגילות, ספרייה שתוקדש לנושא, וגלריה להסברה של השיטות המורכבות שמבצעות 5 משמרות רשות העתיקות – היחידות בעולם שהוסמכו ומורשות לגעת במגילות אלה.

כמו כן, משולבים בקריה הספרייה הלאומית לארכיאולוגיה של ארץ ישראל – שתהיה מהגדולות ביותר במזרח התיכון וכן אודיטוריום לכנסים בתחום, משרדי הנהלת רשות העתיקות, בית קפה, ותצוגות ארכיאולוגיות בשילוב צמחיה על הגגות, בתכנון אדריכלית הנוף ברברה ארונסון, שיהוו העשרה לנוף באזור.



טוען....