מול ריבלין - שוחר שלום, ומול האסלאם?

בכנס אנשי דת עם הנשיא ריבלין התנגד יועצו של עבאס לרצח חפים מפשע וייחל לשלום, אך מול אנשיו ברש"פ הוא מקפיד להתבטא אחרת לחלוטין.

שמעון כהן , כ"ט בתשרי תשע"ז

נאומו של אל הבאש
נאומו של אל הבאש
צילום מסך 'מבט'

יועצו של מחמוד עבאס לענייני דת וליחסים בין-אסלאמיים, מחמוד אל-הבאש, תיאר את עצמו כשוחר שלום במפגש אנשי דת עם נשיא המדינה, ראובן ריבלין, אך מה עמדותיו כאשר הוא ניצב מול בני עמו?

בדו"ח של מכון 'מבט לתקשורת הפלשתינית' מובאים דברי ההסתה של אל הבאש נגד ישראל והעם היהודי, דברים אותם הוא אומר כאשר הוא מופיע בפני הפלשתינים.

במפגש עם הנשיא אמר האיש כי "אנו מאמינים כי הרג מכוון או ניסיון לרצוח חפים מפשע הוא טרור, בין אם הוא נעשה בידי מוסלמים, יהודים או אחרים. ברוח זו אנו מעודדים את כל אנשינו לפעול למען שלום צודק, כיבוד הדדי של חיי אדם ושל הסטטוס קוו במקומות הקדושים, ולחיסול השנאה הדתית". לעומת זאת בזירה הפנימית הקפיד להגדיר את ישראל כפרויקט של השטן, כזה שיש להילחם בו בכל דרך.

"הסכסוך המתנהל כאן בפלסטין, בינינו לבין הכיבוש הפושע ולבין הנהגתו הפושעת, הוא ביטוי נוסף של הניסיונות שעברו עלינו, ביטוי נוסף של הסכסוך ההיסטורי בין האמת והשקר, בין הטוב לרע. במשך כל ההיסטוריה, היה סכסוך בין הטוב לרע. את הטוב מייצגים הנביאים ותומכיהם, ואת הרוע מייצגים ה'איבליסים' - השטנים, ותומכיהם. איננו ממציאים כאן משהו חדש. זהו סכסוך בין שתי ישויות, הטוב והרע, סכסוך בין שני פרויקטים: הפרויקט של אללה נגד הפרויקט של השטן, פרויקט שקשור באללה, וברצונו של אללה - באמת ובטוב, ופרויקט הקשור לעושק, לשטניות, לאיבה, לכיבוש ולברבריות", אמר אל הבאש בנאומו בפני מאמינים פלשתינים.

בנוסף להיותו יועץ של מחמוד עבאס, מחמוד אל-הבאש מכהן גם כשופט השרעי העליון של הרש"פ, וכראש המועצה העליונה לשיפוט השרעי. ככזה התבטא באופן השולל את זכות קיומה של מדינת ישראל ומכחיש את הקשר היהודי לירושלים ולכותל המערבי בפרט.

בהזדמנויות שונות התבטא ואמר כי היהודים הם "גנבים שגנבו את האדמה, ורוצים לגנוב את ההיסטוריה", וכי "ירושלים ומסגד אל-אקצא הם אדמת וואקף אסלאמי שלא ניתן לזלזל בה ולוותר עליה. לא יתכן שנתיר או נסכים לכך שהיא תהיה תחת ריבונות שאינה ריבונות מוסלמית.

במכון 'מבט' אומרים כי השתתפותו של אל-הבאש באירוע של קיום משותף עם ישראלים במפגש הבינדתי אצל הנשיא ריבלים, והצגתו העצמית כאיש מתון החותר לשלום, היא דוגמה טיפוסית לדו הפרצופיות של הנהגת הרשות הפלסטינית. בפני הציבור הפלסטיני אל-הבאש אינו פועל לשם "חיסול השנאה הדתית," אלא הוא עושה את ההיפך מכך. הוא מעודד את השנאה הדתית.