"מתקפת דמים נפשעת"

במהלך חוג התנ"ך בבית הנשיא התייחס ריבלין לפיגוע הרצחני בירושלים. "אסור לנו לתת לטרור את הכוח להחליש אותנו ועלינו לעמוד איתנים".

ערוץ 7 , ז' בתשרי תשע"ז

חוג התנ"ך בבית הנשיא
חוג התנ"ך בבית הנשיא
צילום: מארק ניימן, לע''מ

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ורעייתו נחמה אירחו היום (ראשון) את חוג התנ"ך התשיעי במיזם 929, המציע קריאה קבועה בתנ"ך מזווית חברתית ישראלית.

המפגש עסק בנביא יחזקאל, תחת הכותרת "ואתה בן אדם" והיווה הכנה ליום הכיפורים.

בתחילת האירוע הקריא דן כנר מפרק ל"ד ביחזקאל ולאחריו נשאו דברים נשיא המדינה, הרב בני לאו, הרב עדין אבן ישראל שטיינזלץ, הסופר חיים באר והרבה הקונסרבטיבית תמר אלעד אפלבאום.

בפתח דבריו התייחס נשיא המדינה לפיגוע הירי שאירע היום בירושלים וגבה את חייהם של רס"מ יוסי קירמה הי"ד ולבנה מליחי הי"ד.

"אני רוצה להביע את דאגתי לשלומם של הנפגעים במתקפת הדמים הנפשעת הבוקר בירושלים ולמסור תנחומים וחיבוק חם למשפחות ההרוגים בשעות קשות ואיומות אלו. השנה האחרונה הייתה שנה לא פשוטה. בראש השנה, לפני שנה, החלה מתקפת טרור נוספת ברחובותינו במהלכה פעם אחר פעם, כמו באירוע היום, העורף האזרחי מצא עצמו בחזית", אמר הנשיא.

לדבריו צה"ל, השב"כ, המשטרה וכל זרועות הביטחון פועלים ללא הרף כדי להבטיח את ביטחוננו. ''אני רוצה להודות לשוטרים ולכלל אנשי ונשות מערכת הביטחון העושים לילות כימים כדי להגן בגופם עלינו. אסור לנו לתת לטרור את הכוח להחליש אותנו ועלינו לעמוד איתנים, יחד, על משמר ביטחוננו".

ריבלין המשיך ואמר כי יחזקאל הוא מגדולי נביאי יום כיפור, כלשונו. "אחת מנבואותיו מתרחשת ביום כיפור, וליתר דיוק 'בראש השנה, בעשור לחודש'. הוא זה שמכריז שהמחילה לרשע היא מחילה גמורה, 'רשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו' ביחזקאל פרק ל"ג. והוא זה שאומר את הפסוק עליו אנו חוזרים בתפילות יום הכיפורים: 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם'.

''אבל אני רוצה לדבר על יחזקאל אחר. לא יחזקאל הנביא, ההוגה, התיאולוג. אלא על יחזקאל האדם, המנהיג, בעל הרגישות החברתית. יחזקאל מתנבא הן בארץ והן מחוצה לה ב'תל אביב' אשר על נהר כבר הבבלי. נבואתו מתרחשת בתקופה קשה: קרע הולך וגדל מאיים לחלק את העם העברי לשני חלקים.

''יושבי ירושלים מכריזים אז על עצמם כעל עם ישראל האמיתי, הנצחי והמקורי, ואילו את הגולים לבבל מחליטים יושבי ירושלים להוציא מכלל האומה".

עוד הוסיף הנשיא "אולם יחזקאל מתנגד נחרצות לתפיסה הפלגנית של אנשי ירושלים. לדבריו, גם אם גלו ישראל הרי שעדיין ישראל הם. אין גלות לצמיתות. וגם אם גלו ישראל מן המקדש הרי שהשכינה לא גלתה מהם: 'וָאֱהִי לָהֶם לְמִקְדָּשׁ מְעַט בָּאֲרָצוֹת אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם' (יחזקאל י"א, ט"ז)".

"גם שם, בגלות, בנכר, האל איננו עוזב את בניו", הדגיש ריבלין ואמר "הוא עוד עתיד לקבץ ולהשיב את הגולים לאדמתם. יתירה מכך, דווקא מהגולים הללו, כך מבשר יחזקאל, עוד תצמח הגאולה העתידה". עוד הוסיף הנשיא ואמר: "סכנת ההוצאה החוצה של קבוצה מתוכנו, האמירה כי 'אתם אינכם חלק מאתנו', איננה סכנה חדשה היא הסכנה העתיקה ביותר וגם הגדולה ביותר לקיום העברי לדורותיו".

"ומה מלמד אותנו הנביא יחזקאל?", שאל הנשיא בדבריו, "ייתכן, שדווקא אלו שיש מי שמסמן אותם כמוקצים, כעצמות יבשות, כרחוקים מיהדות ומיהודים, מהם תפתח הטובה והגאולה. יתירה מכך, בהמשך פרק י"א מלמד אותנו יחזקאל כי היחד שלנו עוד עתיד להביא אותנו לבשורות אדירות: 'וְנָתַתִּי לָהֶם לֵב אֶחָד וְרוּחַ חֲדָשָׁה אֶתֵּן בְּקִרְבְּכֶם וַהֲסִרֹתִי לֵב הָאֶבֶן מִבְּשָׂרָם וְנתַתִּי לָהֶם לֵב בָּשָׂר' (יחזקאל י"א, י"ט)".

ריבלין חתם את דבריו בברכת גמר חתימה טובה ואמר: "ערב יום הכיפורים זו אולי ההכנה הטובה ביותר עבורנו. בואו נקשיב לנביא שחווה על בשרו את הגלות. בואו נקשיב לנביא שחווה על בשרו את ניסיונות הפיצול והמחלוקת. בואו נקשיב לנביא שראה את 'עץ יהודה' ואת 'עץ אפרים' אך האמין שבסוף מהעצים הנפרדים הללו, יהיה עץ אחד. גמר חתימה טובה''.