בשבע מהדורה דיגיטלית

חולצה כחולה אחת, שתי תנועות

עיתון 'בשבע' הפגיש את מזכ"ל 'השומר הצעיר' איתי זידנברג ואת מזכ"ל 'אריאל' יוסי ורדי לשיחה על הנוער הערכי של היום

יוסף ארנפלד , י"א בתשרי תשע"ז

"להיות בתנועת נוער זה לקום כל יום למשהו חדש". יוסי ורדי (מימין) ואיתי זידנברג
"להיות בתנועת נוער זה לקום כל יום למשהו חדש". יוסי ורדי (מימין) ואיתי זידנברג
צילום: דוד הוכברג

מזכ"ל 'השומר הצעיר' איתי זידנברג מארח את מזכ"ל 'אריאל' יוסי ורדי

קיבוץ בית קמה

איתי זידנברג, מזכ"ל 'השומר הצעיר', ויוסי ורדי, מזכ"ל 'אריאל', נפגשים מעת לעת כדבר שבשגרה במסגרת עבודתם.

"באחת הפעמים שישבנו, השר בנט נכנס לחדר וכשראה את שנינו הכריז בהתלהבות: 'את זה אני אוהב'", מספרים השניים, אבל מוסיפים שהם עצמם כבר לא ממש מתרגשים מהמפגשים הללו.

קדנציה של 15 שנה

המפגש היזום ביניהם מתקיים הפעם בביתו של זידנברג בקיבוץ בית קמה. הוא דור שני בקיבוץ השומר הצעיר כמובן, שמגדל בו כבר את הדור השלישי. זידנברג נמצא בתפקיד מזכ"ל השומר הצעיר כבר חמש שנים, בעיצומה של קדנציה שנייה. הוא גדל בשומר הצעיר, ומבחינתו זה הרבה יותר מתנועת נוער. ההורים גם כן בוגרי השומר הצעיר, בני גרעין בית קמה. לתנועה נכנס בכיתה ו' יחד עם שאר בני גילו, בהמשך היה פעמיים בחו"ל בשליחות השומר הצעיר כמובן, פעם באוקראינה ופעם שנייה בקנדה. בין לבין ניהל מוסד חינוכי בקיבוץ שובל. לתנועת הנוער חזר כמזכ"ל. "קודמי סיים קדנציה, עשו ציד ראשים, ביקשו ממני להתמודד וקיבלתי עליי את דין התנועה", הוא מחייך.

"גם אצלנו מוגבלים לשתי קדנציות, של חמש עשרה שנה כל אחת", צוחק ורדי, שנמצא כבר ארבע עשרה שנה בתפקיד מזכ"ל אריאל. ורדי עצמו גדל בכלל בבני עקיבא, הרבה לפני שתנועת אריאל הוקמה. אל התפקיד הגיע אחרי כמה תפקידים ניהוליים בציונות הדתית, בהם הקמת פורום המדרשות, המכונה כיום 'אשכולות'. הוא מתגורר בעפרה, אב לשישה וסב לנכדים.

"אתה לא יכול לעשות משהו שאתה לא מאמין בו, ואני בהחלט נהנה", מתאר זידנברג את התפקיד. ורדי מוסיף נופך משלו: "להיות בתנועת נוער זה להיות במקום שאתה כל יום קם למשהו חדש. אין לך יום שדומה ליום הקודם. אתה רואה איך הנוער מתפתח, אתה רואה את הפריחה, הגדילה וההתחדשות שלו".

מה החזון של התנועה שאתם עומדים בראשה?

"החינוך שלנו הוא לקיים תורה ומצוות בשלמות, בלי פשרות", מצהיר ורדי. "גם כשאתה מתפתח וגדל ונמצא בחברה אחרת וגם אם זה כרוך במחיר מסוים. ראש העיר לא תמיד מבין למה אנחנו לא משתתפים בטקסים. אנחנו משלמים גם מחירים כלכליים, אנחנו צריכים להפריד מסעות, מחנות ואוטובוסים, ומדובר בעלויות גבוהות. אם אני יהודי מאמין – זה לאורך כל הדרך. אין מצב שאגיע למקום מסוים, ואומר שכדי שהחניכים שלי ושל איתי ייפגשו, אז נוותר על כמה דברים".

זידנברג מסביר שתנועת השומר הצעיר שואבת את החזון שלה מתוך כתביו של חוזה המדינה הרצל ומתוך מגילת העצמאות. "היינו רוצים לראות את החברה הישראלית היום ברוחו של הרצל, שמדבר על התפיסה הכלכלית של המדינה. בשנים הראשונות להקמת המדינה הפערים בין העשירים לעניים היו בין הקטנים בעולם. היום אנחנו המדינה עם הפערים כמעט הכי גדולים בעולם, אחרינו יש רק את מקסיקו".

הוא מספר על פרויקט שהם מפעילים בדרום תל אביב במטרה לסייע לכל סוגי האוכלוסייה, כולל מבקשי המקלט למיניהם, כהגדרתו. "אנחנו מביאים ילדים מרמת אביב לעבוד בתוך האוכלוסייה בדרום תל אביב. זה כאילו לחצות את האוקיינוס. לכידות חברתית צריכה לבוא לידי ביטוי בכך שאין אנשים שחיים חיי מותרות מטורפים, לצד אנשים שגם אם הם לא רעבים ללחם, נמצאים במצוקה כלכלית קשה".

מזכ"ל אריאל לוקח את ההכרזה של עמיתו אל המשנה החינוכית של תנועתו על מידת הוותרנות. "לא לקנות כל דבר, לא ללכת עם מותגים או לנקר עיניים. כל דבר שהוא מותרות – תחשוב טוב אם אתה צריך את זה. תבדוק עם עצמך מה זה מוסיף לך לעבודת השם".

נוער צריך למרוד?

האם אפשר לדבר על ערכים משותפים בין שתי תנועות הנוער?

כאן מתגלים בין השניים חילוקי דעות נוקבים. "תנועות הנוער הן אלה שחוללו את המרד בגטאות, בגלל שהם עסוקים בלאתגר את המציאות ולדרוש מהחניכים לשאול את השאלות הנכונות, האם משהו דורש תיקון", מדגים זידנברג, "ברגע שמחנכים לחשיבה כזאת, הדבר הולך איתם כחוט השני לכל אורך הדרך והחניך שואל את עצמו כל הזמן איך אני בתור נער יכול להשפיע על תיקון המציאות".

הנושא של מרד מצליח להרגיז קצת את ורדי. "אני בעד לתקן ולשנות את המציאות, אבל אם קוראים לזה מרד – אנחנו כבר לא נמצאים שם. אנחנו נגד, לא חושבים שצריך למרוד. אנחנו מנסים לשפר את הנוער ונותנים לו את כל האפשרויות לשמוע ולעשות דברים איך שהוא חושב עם הכוונה כזאת או אחרת. ביהדות מרד הוא בכלל לא אופציה. העניין הוא לא מרד גטו ורשה, בוודאי שהיו צריכים למרוד שם. הנקודה היא לא המקרה הקיצוני הזה, אלא חינוך. אי אפשר לחנך נוער למרוד בצורה סלקטיבית. האם דרך החינוך היא של שינוי ושיפור או של מרד. זה הניואנס הגדול בין איתי לביני". למרבה הפלא, זידנברג מסכים עם דברי עמיתו ומציין כי חלק גדול מהצעירים שהצטרפו לציונות ועלו ארצה, תוך שהם מורדים בחיי הגלות, מרדו יחד עם זאת בדרך התורה והמצוות.

למרות זאת, השניים מסכימים כי יש גם לא מעט מהמשותף, בעיקר במטרה לחנך את הנוער להוביל שינויים חברתיים. "בסופו של דבר אנחנו מאמינים במדינת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל. יש פה מדינה מאוד צעירה, שצריך לדאוג לה בכל המובנים. הקושי הוא שכל אחד חושב אחרת על כיוון לפתרון ומה צריך לעשות. מתוך הדאגה המשותפת נובעים הפערים. מטרת העל מאוד דומה, חילוקי הדעות הם על הדרך", הם אומרים.

"השומר הצעיר היא התנועה הכי אמיתית שאני מכיר, הם אומרים מה שהם חושבים והם חושבים מה שהם אומרים. לאורך כל הדורות, הקשר הטוב ביותר שהיה לי הוא עם המזכ"ל הקודם-קודם של השומר הצעיר, כיף לדבר איתם", מפרגן ורדי. "ברור שיש לנו חילוקי דעות, כמו על גודלה של ארץ ישראל ואיך צריך להיות היחס שלנו למיעוטים כאלה ואחרים. אבל שימשיכו להיות ישרים בפיהם ובליבותיהם". זידנברג מתנצל שהוא לא מכיר מספיק את תנועת אריאל, אבל את יוסי ורדי הוא מכיר היטב. "נעים לשוחח איתו, חשוב שיהיו תנועות נוער חזקות מכל הזרמים. הן שופר טוב לנוער להביע את עמדותיו גם באופן שהוא ערכי ומכבד. כל תנועה צריכה לשמור ולחנך לפי הערכים שלה".

כשאנחנו מגיעים לשאלת מקומן של תנועות הנוער בדור הסמארטפונים, השניים לא מבינים בכלל את השאלה. זידנברג מביא את נתוני משרד החינוך, לפיהם מספר החניכים בתנועות הנוער כמעט הכפיל את עצמו בשנים האחרונות. "בני הנוער בוודאי לא פחות טובים ממה שהיה פעם. הנוער מחפש אתגרים, ערכים ומשמעות, ואין משמעות יותר חזקה מתנועות הנוער". ורדי מציין שכגודל הניסיון, כך הקב"ה נותן כוחות-על להתגבר עליו. "הנוער בעיניי הוא הרבה יותר גדול מהנוער של פעם. הוא מתמודד עם אתגרי ענק שבזמני בכלל לא היו קיימים. משנה לשנה הוא משתבח בצורה מעוררת התפעלות והערצה. אני מעריץ את הנוער הזה!" הוא חותם.